המידע מוגש כשירות לציבור מטעם חברת אסטרהזניקה וחברת MSD
מאז שהייתה ילדה היו לד"ר דפנה הרן (41.5) מירושלים עניינים עם הבטן. לפעמים על בסיס פיזי, לפעמים על בסיס נפשי. הבטן הייתה "מדברת" בזמני סטרס או כסימן מקדים למחלות נפוצות כמו שפעת, אך כאשר אלה חלפו הבטן שבה ו"שתקה". אלא שבשנה שעברה, במשך כשלושה חודשים סבלה דפנה מכאבי בטן חוזרים ונשנים שלוו בבחילות, חולשה כללית וירידה חדה במשקל. במשך תקופה מסוימת סברה דפנה שזו התופעה הרגילה של ה"בטן הלחוצה", אשר ייתכן שהפעם הוחרפה כיוון שאביה נפטר כחצי שנה קודם לכן לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. אולם מאחר שהסימפטומים לא הרפו ופגעו באיכות חייה, פנתה דפנה לרופא משפחה. הוא העלה חשד שזו בעיה במעיים והפנה אותה מיידית לחדר מיון.
דפנה ניגשה לבית החולים ועברה תהליך בירור רפואי ובסיומו אובחנה כחולה בסרטן השחלה. "באותו רגע סירבתי להאמין. הרגשתי שהשמיים נפלו עליי", היא משחזרת את הטלטלה שאחזה בה. "עד אותו יום מעולם לא אושפזתי בבית חולים. לא עברתי שום הליך רפואי רציני. אני אפילו מפחדת מבדיקות דם... וגם, כמה כאב המשפחה שלי יכולה לשאת? רק הרמנו את הראש לאחר האובדן של אבא, וכעת אני מקבלת את אותה מחלה?!?", היא מתארת את תחושותיה. "בהתחלה הייתי מבוהלת וחששתי שלא אצליח לעמוד בכל הבדיקות והטיפולים הצפויים לי. אבל התברכתי במשפחה מקסימה ומלוכדת. הם התגייסו כדי לתמוך בי, עזרו לי להאמין שהמצב בשליטה, והבטיחו שיהיו לצידי לאורך כל הדרך. גם אנשי הצוות הרפואי אחזו בידי ונטעו בי תקווה ואמונה בכוחות ההתמודדות שלי", היא משחזרת. "לאחר סדרת בדיקות שבוצעו במהירות וביעילות קיבלתי פרוטוקול טיפולי מובנה, שקוף וברור והחלטתי שאני יוצאת למלחמה", היא מוסיפה.
זמן קצר לאחר האבחון עברה דפנה שלושה טיפולי כימותרפיה להקטנת הגידול הסרטני, בהמשך עברה ניתוח כירורגי להסרת השחלות והרחם, ואז עברה עוד שלושה טיפולי כימותרפיה מניעתיים. בהמלצת הרופאים ביצעה דפנה בדיקה גנטית שגילתה כי היא נשאית של מוטציה בגן BRCA אשר מעלה באורח ניכר את הסיכון לתחלואה בסרטן שד ושחלה. לאחר שהשלימה את כל הטיפולים הכימותרפיים החלה דפנה ליטול בתור טיפול אחזקתי תרופה המשתייכת למשפחת "מעכבי PARP" – תרופות החוסמות את החלבון המסייע בתיקון נזקי DNA לתאים סרטניים, ובזאת דוחות משמעותית את חזרת המחלה ואף עשויות למנוע את הישנותה לחלוטין.
בסיום הטיפולים הכימותרפיים שיתפה דפנה את הרופאה הגניקואונקולוגית בחרדה העמוקה שלה בנוגע לאפשרות של חזרת המחלה. הרופאה הייתה קשובה, מכילה ואמפטית, ונתנה מקום מכבד ומתקף לפחדים של דפנה ולקושי שלה לקבל את חוסר הוודאות שהפך לחלק אינטגרלי מחייה. בה בעת הסבירה הרופאה שבשנים האחרונות חלה התקדמות קלינית אדירה בטיפול בסרטן השחלה, ובפרט שהתרופה שדפנה נוטלת חוללה מהפכה של ממש באפקטיביות של טיפול האחזקה בקרב נשים במצב דומה לשלה. "הרופאה הדגישה שלאור הנתונים האינדיווידואליים שלי סיכויי ההישנות נמוכים יותר וסיכויי ההישרדות גבוהים יותר. הרגשתי שהיא אומרת לי: "כעת את בריאה, את יכולה לעשות כל מה שאת רוצה, לכי תחגגי את החיים שלך".
"למדתי להעריך את הדברים הפשוטים ביום-יום"
במשך השנים פיתחה דפנה קריירה בתור פסיכולוגית חברתית וחוקרת מומחית בתחום בריאות הנפש באחד ממכוני המחקר המובילים בארץ. במסגרת עבודתה עסקה בין היתר בחוויית המטופל במערכת הרפואית. "בתהליך ההתמודדות עם המחלה חוויתי על בשרי ועל נפשי את דוחות המחקר שכתבתי", היא משתפת.
למרות הקשיים הכרוכים בהתמודדות עם המחלה, שמרה דפנה ככל האפשר על השגרה שלה ועל תחושת השליטה בחייה. בתוך כך היא המשיכה לעבוד מביתה באופן מקוון ואף השלימה כמה פרויקטים חשובים. במשך כל תקופת הטיפולים היא קיבלה אהבה ותמיכה מן המשפחה, החברים והעמיתים לעבודה, אשר חיזקו בקרבה את ההכרה בחוסנה האישי ובתעצומות הנפש שלה. "מעבר לכל, האנשים שעטפו אותי וסייעו לי מכל הלב היו העוגן שבזכותו התגברתי על המחלה", מציינת דפנה. "למדתי להעריך את הדברים הפשוטים ביום-יום כמו קפה של בוקר, סיבוב עם החתולים, נוף ירושלמי", היא מספרת. "הבנתי שחשוב למצות את החיים ולעשות בכל רגע נתון כל מה שמיטיב עם עצמך".
עד האבחון דפנה לא הביאה ילדים לעולם. "הרגשתי שנגזלה ממני האפשרות לבחור אם להיות אימא", היא אומרת בכאב. עם זאת, דפנה לא ויתרה על החלום לאהוב ולהיות נאהבת במסגרת קשר זוגי. "אני יוצאת לעולם עם פתיחות, גמישות ובשלות שלא היו בי קודם כדי למצוא שותף לחיים", היא מדגישה.
סרטן השחלה הוא החמישי בשכיחותו בקרב נשים ונחשב לגורם התמותה הראשון מבין גידולי מערכת המין הנשית. למרבה הצער, אין תסמינים ספציפיים לסרטן השחלה, ולכן ברוב המקרים המחלה מתגלה כשהיא כבר בשלבים מתקדמים. על רקע זה, דפנה מבקשת להעביר מסר לקהילת הנשים: "אם את מרגישה שמשהו בגוף שלך אינו כשורה, התעקשי להיבדק. את מכירה את הגוף שלך הכי טוב, היי ערנית וקשובה אליו. אם מצוקות או מיחושים שהתרגלת אליהם עם השנים נחווים בעוצמה, בתדירות או במשך חריגים, או שאת מזהה שיבושים בתחושות הבטן (תרתי משמע), אל תתעלמי מהם. החיים שלך – יהיו אשר יהיו המסעות שאת עוברת והמשאות שאת סוחבת – הם יקרים מכל והם בידיים שלך – תאהבי אותם ותשמרי עליהם".
המידע מוגש כשירות לציבור מטעם חברת אסטרהזניקה וחברת MSD
