סיפורו הנדיר של הגבר שחלה בסרטן השד והחלים, אור גולן
(צילום: חגי דקל)
"כשאני מסתכל על החיים שלי, אני לא יודע אם אני בר מזל או חסר מזל", אומר אור גולן. "במהלך 38 שנות חיי נפלתי להרבה מהמורות בריאותיות שסיכנו לי את החיים ושרדתי אותן, ואז הגיע סרטן שד, ואני מקווה שהחלמתי גם ממנו".
קראו עוד:
המקרה שלו נדיר, וגולן מספר שהופתע כשאובחן כחולה במחלה שנתפסת בציבור כמחלה שבה חולות נשים. אבל יש גם גברים שחולים בסרטן השד, שבאוקטובר יצוין חודש המודעות לו. "השכיחות של סרטן השד בקרב גברים היא אחד למאה", אומרת פרופ' תמר ספרא, מנהלת המרכז לסרטן האישה והשירות האונקוגינקולוגי במערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב בתל אביב. "כלומר, על כל מאה חולות מאובחן גבר חולה אחד. הטיפול שמקבלים הגברים זהה לזה שמקבלות הנשים, וכולל כריתה, קרינה, כימותרפיה וטיפולים נוספים".
2 צפייה בגלריה
אור גולן. "דווקא עכשיו, כשכולי מצולק מהניתוח להסרת עודפי עור וכרות פטמה, אני בטוח בגוף שלי"
רזה יותר, כאוב יותר
גולן, נשוי ואב לבת בגיל שלוש, עובד בתחום התוכנה, והרבה לפני שחלה בסרטן השד התמודד עם בעיות בריאותיות. "הייתי ילד גבוה וכבד משקל", הוא מספר. "התביישתי בשומנים שלי, ונמנעתי מללכת לים ולבריכה כדי שלא אצטרך להוריד את החולצה. עשתי הרבה דיאטות אבל לא הצלחתי לשמור על המשקל".
בצבא שירת כחובש קרבי, ובמהלך מלחמת לבנון השנייה נפצע מקטיושה שנפלה על בניין שבו התאכסן. "התקרה קרסה על הקומה השנייה של מיטת הקומתיים שבה ישנתי", הוא מספר. "היה לי שבר באף, ורסיסים חדרו לגופי". אחרי השחרור התנדב במד"א למשך תקופה קצרה ובעיקר חיפש את עצמו: במשך כשנתיים טס ממדינה למדינה ולא מצא את מקומו.
"הדרכתי במחנות קיץ בארצות הברית, חזרתי לארץ, טסתי לאירופה, עבדתי בעבודות מזדמנות. כשמיציתי את הנדודים, חזרתי לארץ במשקל 176 ק"ג שהתפרס על 188 ס"מ. החלטתי שגם את חוויית 'אור השמן' מיציתי לגמרי, והחלטתי לעבור ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה)".
"עברתי 12 טיפולי כימו, והתגובה שלי לחומר הייתה קשה: פיתחתי אלרגיה אליו עד כדי מחנק, והיה צורך לטפל בי במקביל בסטרואידים. תקופת הטיפולים החלישה אותי מאוד, ודי התכנסתי בעצמי. הזוגיות שלי עם אשתי חטפה חבטה רצינית"
הניתוח נערך בבית החולים איכילוב ועבר בהצלחה, עד שלמחרת אובחנה הסתבכות: התחילה דליפה מהתפרים שגרמה לזיהום קשה, וגולן הוכנס שוב לחדר הניתוח, שם ניסו הרופאים לזהות את מקור הדליפה ולחסום אותו. "סימני הזיהום ניכרו היטב בדם", אומר גולן. "פיתחתי חום גבוה ונשקפה לי סכנת מוות, לכן עברתי ניתוח נוסף שנועד להסיר את הרקמות המזוהמות".
במשך חודשיים וחצי שהה ביחידה לטיפול נמרץ, ואחרי שהתאושש עבר ארבעה חודשי שיקום בבית לוינשטיין. "הייתי רזה יותר אבל גם כאוב יותר, ועד היום אני סובל מתופעה של רגליים שנרדמות ומעקצצות מהברכיים ומטה".
בשלב הבא עבר ניתוח להסרת עודפי עור שהותירו 90 הקילוגרמים שנשרו מגופו – "והפעם, לשם שינוי, הניתוח עבר חלק, בלי סיבוכים", הוא אומר.
בלי רחמים עצמיים
את הפרק החדש של חייו החל בלימודי רפואת חירום, "אבל לא הצלחתי בהם ופרשתי", הוא מספר. "מהנקודה הזו התעצם חוסר השקט שלי. עברתי מעבודה לעבודה ומדירה לדירה".
אחרי שאביו נפטר מסרטן ריאות, ב-2015, החליט לקבע את חייו. "שנה אחר כך הכרתי את מי שנעשתה אשתי, והחלטתי לחזור למסלול. נרשמתי ללימודי תואר ראשון במערכות בריאות מתוך רצון לעסוק בסיעוד, אבל שוב התקשיתי ופרשתי".
במהלך מגפת הקורונה, כשהוא נע בין עבודה לעבודה, נולדה בתו. "זה היה סיר לחץ מטורף. אשתי עבדה מהבית שלנו בהרצליה, ושנינו היינו כלואים בין ארבעה קירות עם תינוקת".
בסוף 2021, במהלך ארוחת שבת אצל חמיו, ששניהם רופאים, מישש גולן את החזה שלו באקראי וחש בליטה מצד שמאל. כשחזר הביתה פשט את החולצה ושיתף את אשתו במראה. "היה ברור שזה גוש", הוא נזכר. "כעבור יומיים כבר נבדקתי על ידי כירורג". בשלב זה החל בסדרת בדיקות, וכבר במהלכה נרמז לו שייתכן שיש לו גידול ממאיר.
במהלך ההחלמה הוא הצטרף לעמותת "חלאסרטן", שמסייעת לצעירים שלקו בסרטן. "שם התחלתי לקום על הרגליים וקיבלתי כוח להילחם על עצמי, על איכות חיי ועל חיי המשפחה שלי", אומר גולן
"כשהגיעו תוצאות הביופסיה והודיעו לי רשמית שאני חולה בסרטן שד, לא שקעתי ברחמיים עצמיים. כאדם משימתי התחלתי לנהל את המחלה. בתוך כמה ימים נכרת הגוש הסרטני עם הפטמה השמאלית. אחר כך עברתי 12 טיפולי כימו, והתגובה שלי לחומר הייתה קשה: פיתחתי אלרגיה אליו עד כדי מחנק, והיה צורך לטפל בי במקביל בסטרואידים. תקופת הטיפולים החלישה אותי מאוד, ודי התכנסתי בעצמי. הזוגיות שלי עם אשתי חטפה חבטה רצינית.
"התפתחו כעסים סביב זה שכל עול הפרנסה, הבית וגידול הילדה נופל על אשתי. היא טענה שאני לא תורם כלום לבית, ושנינו חשנו מיצוי. הייתי בעיצומם של טיפולים ביולוגיים ולא תפקדתי מינית. נזקקנו לטיפול זוגי שלא ממש הצליח".
"עכשיו אני בטוח בגוף שלי"
במהלך ההחלמה הצטרף לעמותת "חלאסרטן", שהוקמה לזכר טל יעקובסון ז"ל שנפטרה מסרטן בגיל 26, ומסייעת לצעירים שלקו במחלה. "שם התחלתי לקום על הרגליים וקיבלתי כוח להילחם על עצמי, על איכות חיי ועל חיי המשפחה שלי", אומר גולן. "פעם בשבוע אני עושה איתם קיר טיפוס והליכה משותפת בפארק שכוללת תרגילים על מזרן. הצטרפתי גם למסע אתגרי במדבר שארגנה העמותה. עכשיו אני עובד במשרה מלאה ומשתדל להיות נוכח יותר בבית".
לדבריו, המבוכה היחידה שחש מהסרטן "הנשי" שבו לקה הייתה כשהמתין לבדיקות במרפאת שד והיה הגבר היחיד בחדר. "מעבר לזה, יצא לי משהו טוב מהסרטן הזה: הפסקתי להתבייש בגוף שלי", אומר גולן. "אחרי שבמשך שנים לא העזתי לפשוט חולצה בציבור בגלל השומנים שלי, דווקא עכשיו, כשכולי מצולק מהניתוח להסרת עודפי עור וכרות פטמה, אני בטוח בגוף שלי".
