בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן
בכל הנוגע לאיזון סוכר, ישראל נמצאת בדירוג גבוה בין מדינות ה-OECD מאז הצטרפותה לארגון לפני עשור. לעומת זאת, בכל הנוגע לקטיעות גפה בעקבות סוכרת או בעקבות איסכמיה (אי הגעת חמצן לרקמות בעקבות הפרעה או היצרות בכלי הדם), ישראל במקום האחרון. כחלק מהמאמץ לשינוי המצב, הוקם בבית החולים שיבא "המרכז לטיפול ברגל בסיכון", אשר מרכז את הטיפול בחולים עם כיב או נמק בכף הרגל, עבור כל פונה מכל רחבי הארץ. המרכז החדש הוקם ביוזמתו והודות למאמציו של ד"ר משה חלק, מנהל המחלקה לכירורגיה של כלי הדם בשיב"א ויו"ר האיגוד לכירורגיה של כלי הדם. שיטת העבודה במרכז הינה באמצעות בדיקות וטיפול מקיף, אינטנסיבי ומהיר.
שוחחנו עם ד"ר חן שפטר, מומחה לכירורגיה כללית ולניתוחי כלי דם ומנהל המרכז לטיפול ברגל בסיכון במרכז רפואי שיבא, עם רופאים ואנשי צוות נוספים, ועם המטופלים על תהליכי הטיפול שעברו.
בית החולים שיבא מחלקת רגל סוכרתית
"הסוכרת באה אצלי לידי ביטוי בשילוב עם מחלה בשם APLA, שמסמיכה את הדם", אומר מטופל במרכז. "הכל התחיל מפצע קטן באצבע שהלך והזדהם, יחד עם כאבי הליכה בשרירים. לא יכולתי להכניס את הרגל לנעל".
"לאחר שכבר איבדתי רגל אחת, בהופעת פצעים שלא נרפאו ברגלי הבודדה, קיבלתי עצה לפנות למרכז לרגל בסיכון בשיבא", הוא אומר. "הגעתי לד"ר שפטר שהסתכל על הרגל ואמר מראש שמדובר במסע לא קל. היו לו רעיונות, הוא חשב מחוץ לקופסה ונתן לי את האמונה שאפשר לעשות את זה".
"הדגל שלנו הוא אגרסיביות - גם בטיפול וגם במהירות"
לדברי ד"ר שפטר, הרעיון מאחורי הקמת המרכז הוא יצירת פתרון לאומי לתיקון בעיית הקטיעות בישראל באמצעות ריכוז כל המטופלים שהרגל שלהם בסכנת קטיעה במקום אחד, שנותן שירות מלא על כל ההיבטים של הפצע. "נוצרת שפה משותפת ועבודה מאוחדת של כל הדיסציפלינות מתך מטרה להציל את הרגל".
"כל מטופל שמגיע עובר תהליך של עיבוד, בירור והחלטות טיפוליות, לרבות בדיקות כמו דופלר רגליים, דופלקס עורקים, CT אנגיו של העורקים ברגליים, בדיקה של כירורג כלי דם בכיר, חדר פצע עם אחות פצע ואורתופד שיקומי", אומר ד"ר שפטר. "בנוסף מבקרים אצל אנדוקרינולוגית מומחית לסוכרת וליפידולוג, מומחה לשומנים". ד"ר נגה מינסקי, מומחית לאנדוקרינולוגיה ולסכרת מרכז רפואי שיבא, הבודקת את המטופלים ביום העיבוד הראשוני, מוסיפה כי "חשוב להיות במעקב לסוכרת ארבע פעמים בשנה לפחות ולבדוק את איזון הסוכרת באמצעות בדיקות דם ולשמור על אורח חיים בריא וגם לבדוק את הכף רגל כדי למנוע סיבוכים".
לאחר הביקורים אצל ארבעה רופאים, שתי אחיות, שני טכנאים וביצוע הבדיקות, נערך סיכום וניתנות המלצות. לאורך הדרך יש מנהלת תיק מטופל שממשיכה לעקוב אחרי המטופלים כדי למקסם את התוצאות. הדגל של המרכז "הוא אגרסיביות – גם בטיפול וגם במהירות", אומר ד"ר שפטר. "כל מטופל שיצר קשר, ייבדק באותו שבוע. כל מטופל שנבדק, וזקוק לכך, יצונתר תוך מספר ימים". ד"ר חייטוביץ, מנהל יחידת הרנטגן ההתערבותי, האחראי על רוב צנתורי הרגליים של המרכז, הוא מהמובילים בארץ בצנתורי עורקי הרגל, ובמקרים רבים מאפשר חידוש אספקת הדם במצבים שהינם לכאורה סופניים.
"ככל שנתערב מהר יותר, כך סיכויי ההצלחה גדולים יותר"
שני הצמתים שעשויים להביא לקטיעה הם ההיבט הוסקולרי, של כלי הדם, והנושא הזיהומי. "אם למטופל אין אספקת דם טובה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להבריא את הפצע, אבל אין צורך להגיע למצב הנ"ל וניתן לפעול עוד קודם", אומר ד"ר שפטר. "כשהפצע מופיע בכף הרגל, צריך לבוא לבירור וטיפול. אסור לדחות את ההגעה. ככל שאנחנו נתערב כשהפצע קטן יותר, כך סיכויי ההצלחה גדולים יותר".
ד"ר שפטר מסכם כי הוא מאמין שניתן להביא לשינוי משמעותי בקטיעות הרגליים בישראל. "כל מטופל, במיוחד אם הוא סוכרתי ו\או מעשן, שמופיע לו פצע בכף הרגל, עם כיב או נמק באצבעות, שלא מגיב אחרי שבועיים של טיפול - זה הזמן להגיע אלינו. נוכל לעזור להרבה מטופלים לשמר את הרגל ולהימנע מקטיעה".
המרכז לרגל בסיכון פועל בימי חמישי, החל מהשעה 15:00. טרם הגעתכם, יש לעדכן את המרפאה במספר: 03-5302412 או לחלופין, בכתובת המייל mirp.regelbesikun@sheba.health.gov.il
בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן
פורסם לראשונה: 12:42, 31.01.24
