כמעט 90 אחוזים מהילדים שפונים למרפאות הילדים בקופות החולים מדווחים על תסמינים של חרדה. כך עולה מהערכות איגוד רופאי הילדים ברקע המלחמה. במקביל, הרופאים מדווחים על ירידה בדיווחים על תסמינים אופיינים לתקופה זו כמו צינון, חום ושפעת מאחר שהם לא פוקדים את גני הילדים ומוסדות החינוך, והסיכון להדבקה ירד.
לדבריו של יו"ר איגוד רופאי הילדים פרופ' צחי גרוסמן, "כיוון שהילדים לא במסגרות אנחנו רואים פחות ילדים עם המחלות המדבקות הרגילות כמו נזלת ושיעול". עם זאת, הוא מסביר כי "הרושם הוא שבימים האחרונים אנחנו רואים המון ילדים עם תופעות חרדה. ההורים מספרים על שינויי התנהגות או ילדים שמפתחים כל ביטויים פסיכוסומטיים. זה רק קצה הקרחון כי יש הרבה משפחות שנשארות בבית משום שהן חוששות לצאת למרפאות או כי הן סבורות שרופאי הילדים הם לא הכתובת.
עוד בנושא זה:
"אנחנו רואים צונאמי של תסמיני חרדה בקרב ילדים. למרות שיש הרבה אפיקים מבחינת משרד הבריאות וקופות החולים – הרושם שלי הוא שאיכשהו הנגשת העניין הזה לא נעשית מספיק. אם כל משפחה הייתה נשאלת באמצעות הנייד שלה האם יש לילד תופעות חרדה, הסתגרות או בכי ושיש להפנותם לקבלת עזרה כמו רופא ילדים או פסיכולוגים. לא צריך לחכות שהמשפחות יגיעו כי חלקן לא יגיעו".
פרופ' גרוסמן: "כל ילד חרדתי שונה מאחר עם מבנה משפחתי ואישי אחר, אך יש לגרום לילדים להיות עסוקים במערך של הפעלות. שהילד יהיה מופעל כל היום במשימות שיצטרך לבצע אותן ולעמוד בהן כי זה יחזיר לילדים את התחושה של השליטה"
הוא מוסיף כי "כ-90 אחוזים מהילדים שפונים למרפאות הילדים מתלוננים על חרדה. הרבה מאוד סובלים מחרדות, וזה ללא ספק משהו שלא ראינו בעבר. מתחילה לחלחל ההכרה שהעסק הזה הולך להיות הרבה יותר ממושך מאשר בעבר. אני לא זוכר ממבצעים קודמים היקפים כאלה, וזה אפילו מעצים את החרדות. יש היום הרבה הכשרות לאנשי מקצוע ומה שאני מנסה להעביר כשהמשפחה בחדר זו עצה פרקטית".
ד"ר צחי גרוסמןצילום: שאול גולןפרופ' גרוסמן אומר ש"כל ילד חרדתי שונה מאחר עם מבנה משפחתי ואישי אחר, אך יש לגרום לילדים להיות עסוקים במערך של הפעלות. שהילד יהיה מופעל כל היום במשימות שיצטרך לבצע אותן ולעמוד בהן כי זה יחזיר לילדים את התחושה של השליטה. התפיסה המחשבתית אצל הילד היא שהוא איבד שליטה על חייו. כשאתה מסיט את תשומת הלב של הילד לכיוונים של הפעלה כמו סידור חדר או משחק עם חבר – כל מיני סוגים של הפעלות כדי להעסיק את הראש של הילדים. כשאני מדבר עם הילד אני מבהיר שזה נורמלי לפחד וכשמנרמלים את זה זה מוריד מעצמת הלחץ".
למי פונים?
כל קופות החולים מפעילות מוקדי סיוע נפשי.
כללית במספר 03-7472010.
מכבי שירותי בריאות בטלפון *3555.
מאוחדת במוקד *3833.
לאומית במוקד אחיות 507* או בטלפון 1700507507.
מרכז החוסן הארצי מספק מענה טיפולי בחינם - במימון הביטוח הלאומי - לנפגעי דחק (חרדה) על רקע המלחמה באמצעות אנשי מקצוע מורשים בעלי מומחיות בתחום טיפול ממוקד טראומה. מרכז החוסן הארצי הטיפולי פועל במספר *5486 בימים א'-ה' בין השעות 20:00-08:00.
הטיפול מיועד למי שנפגע מאירוע ביטחוני וחווה חרדה ופגיעה בתפקוד. משרד הבריאות מדגיש כי קבלת טיפול רגשי מוקדם ככל האפשר, מסייע בהפחתת מצוקה נפשית ובחזרה מהירה יותר לתפקוד.
כמו -כן, הטיפולים הללו - שניתנים ללא עלות - עשויים לסייע בהליך ההכרה כנפגעי איבה ומכאן סיוע כלכלי ונפשי מהביטוח הלאומי. המרכז יאפשר קבלת טיפולים פרטניים, קבוצתיים ומשפחתיים בטלפון, בזום או פנים אל פנים במרכזי טיפול בפריסה ארצית. המרכז מופעל באמצעות הקואליציה הישראלית לטראומה בשותפות עם עמותת ער"ן, ומיועד לאוכלוסייה מאזורים שאין בהם מרכזי חוסן.
תושבי הדרום מהרשויות שדרות, אשקלון, נתיבות, אופקים, מרחבים, בני שמעון, חוף אשקלון, שער הנגב, אשכול, שדות נגב וכלל היישובים הבדואים כולל הפזורה – מענה נפשי במרכז החוסן המקומי.
תושבי הצפון יקבלו מענה במרכזי החוסן גליל מזרחי וגליל מערבי.
עמותת ער"ן פועלת במתכונת חירום וזמינה עבור כל אזרחי ישראל בקווי הסיוע בטלפון 1201 ובאתר, בצ'ט ובוואטסאפ.
עמותת עלם לנוער במצבי סיכון פתחה קו לייעוץ, תמיכה וסיוע עקב המצב הביטחוני. מהעמותה נמסר כי ניתן לפנות לצ'אט האנונימי של עלם באתר העמותה, או בוואטסאפ במספר 054-942-4062.
יחידת חירום לסיוע נפשי לילדים ומתבגרים נפתחה במרכז שניידר לרפואת ילדים. פרטים ליצירת קשר: 03-9253633 או במייל hosen@clalit.org.il. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק: "דואגים לילדים - קבוצת תמיכה להורים בזמן מלחמה בניהול מומחי המערך הפסיכולוגי".
המועצה לשלום הילד מפעילה קו סיוע עבור ילדים ובני נוער. ילדים שזקוקים לייעוץ או סיוע מוזמנים לפנות למוקד בקישור הבא, או בטלפון 02-6780606, בימי ראשון-חמישי בין השעות 15:00-09:00.
- לקווי סיוע נוספים - לחצו כאן
