בשיתוף אסטרהזניקה
דינה להב (38) תושבת קריית חיים, הרגישה לפני כשנתיים גוש בשד בזמן שהייתה בשבוע ה-23 להיריונה, בעודה מניקה את בתה בת השנתיים. להב, אחות במקצועה, הבינה מיד שמדובר בממצא שמצריך בדיקה באופן מיידי.
כשפנתה להמשך בירור, היא גילתה שמדובר בגידול ממאיר בשד שלמרבה המזל התגלה בשלב מוקדם. בעצת הרופאים הוחלט שלא להמתין ולהתחיל בטיפולים כימותרפיים עוד בזמן ההיריון. בעודה מטופלת ילדה את בנה, ומיד לאחר מכן חזרה לסבב נוסף של כימותרפיה. בתום שלושה חודשי טיפול עברה גם ניתוח להסרת הגידול, אך המסע המורכב שלה עוד היה עוד רחוק מלהסתיים.
כדי להקטין את הסיכון לחזרת המחלה בעתיד הומלץ לה לאחר הניתוח להוסיף טיפול תרופתי שניתן בכדורים. מטבע הדברים, כל טיפול רפואי כרוך בתופעות לוואי אך במקרה של להב שטופלה במהלך ההיריון ובסמיכות ללידה, התופעות האלו היו מורכבות וקשות אפילו יותר. "בשבועות הראשונים סבלתי מאוד מבחילות וסחרחורות, אבל לשמחתי זה עבר לגמרי. מאז אני חיה חיים רגילים ופשוט צריכה לקחת מספר כדורים בכל יום ואני יודעת שככה הסיכוי שלי לחזרת המחלה פוחת באופן משמעותי".
"המכה הקשה מגיעה דווקא אחרי הטיפולים"
היא הבינה שהתמודדות עם סרטן שד מחייבת לא רק טיפול רפואי אלא גם תמיכה רגשית ולכן היא פנתה לעמותת "אחת מתשע". "הבנתי שהמכה הקשה מגיעה דווקא אחרי הטיפולים. בזמן הטיפול, נכנסתי למצב של הישרדות, זה מוד ששומר עליך, שלא נותן לך להתפרק. אבל פתאום כשאת מחלימה, את נורא מתקשה בעיקר מול אנשים, כי כולם נורא מרחמים או לוקחים את זה מאוד קשה, ויש כמובן גם את הפחד שהמחלה תחזור".
אחרי שחלתה, להב גילתה שהיא נשאית של מוטציה בגן BRCA, שמגדילה את הסיכון לסרטן שד ושחלות. מוטציות בגן BRCA נמצאות בשכיחות גבוהה ביחס לאוכלוסייה הכללית בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ועל פי הנתונים אחד מכל ארבעים בני אדם ממוצא זה – נשא של המוטציה. לפני האבחון בסרטן, היא לא ביצעה את הבדיקה הגנטית לגילוי מוטציות בגן BRCA מפני שלא הייתה לה היסטוריה של סרטן השד במשפחה.
חשוב לציין כי אשכנזיות בריאות זכאיות משנת 2020 לבדיקת מוטציות ב-BRCA בכל קופות החולים. ישנה חשיבות גבוהה לביצוע הבדיקה גם כאשר לא ידועה היסטוריה משפחתית, מפני שמחקרים מראים שבקרב חולת סרטן שד אשכנזיות לכ-50% לא הייתה היסטוריה משפחתית ידועה.
על רקע הנשאות שלה היא עברה, לפני כחודשיים ניתוח לכריתת שחלות על מנת להפחית את הסיכון לגידול נוסף באזור זה. בעוד כמה חודשים היא תבצע ניתוח נוסף מרצונה לכריתת השדיים – וכל אלו מלווים, מטבע הדברים, בפחד וחשש רב.
"יש עוד דרך לעשות להעלאת מודעות והנגשה של המידע הרפואי"
"מצד אחד, משרד הבריאות אישר לנשים בסיכון מוגבר לבצע את הבדיקה הגנטית ל-BRCA", אומרת להב. "אבל מצד שני, לדעתי, אין מספיק מודעות לנושא, ואם כבר יש מרפאות ייעודיות רובן מלאות ולא יכולות לקבל נשאיות חדשות. אם אין מסגרת מסודרת ואין באמת מעקב מסודר – זה מייצר פער בעייתי שיכול גם לסכן חיים".
להב מעידה שאחד הדברים שעזרו לה מאוד במסע הזה הוא החיבור שנוצר עם קהילת נשים בקבוצת הפייסבוק "גנים טובים". כל הנשים בקבוצה הן נשאיות מוטציה בגן BRCA ויכולות להשתמש בפלטפורמה הזו כדי לשתף, לתמוך ולחזק זו את זו. "זה מייצר המון חוסן. כולן מבינות אחת את השנייה ומדברות באותה השפה. את גם עוזרת לנשים אחרות וגם מעבדת בעצמך את המחלה והנשאות בצורה שאותי ממש הצילה", היא אומרת.
להב, תושבת קריית חיים, הרגישה בעצמה שבסביבת מגוריה אין מספיק מסגרות מסודרות שמבצעות את המעקב והטיפולים לנשאיות BRCA. "בדרום, כך מתברר, המצב קשה אפילו יותר", היא מספרת, "אחת מחברות בקבוצת 'גנים טובים' שמתגוררת בדרום סיפרה שבגלל מצבה הקשה, היא צריכה לטוס בכל פעם למרכז כדי לבצע מעקב".
להב מוסיפה: "אם אני הייתי מבצעת בדיקת סקר לפני ארבע שנים ומבצעת כריתת שד, אולי הייתה נמנעת ממני המחלה. למזלי, במקרה שלי זה לא מדובר בסרטן גרורתי, אבל אם הטיפול היה מתעכב, אולי לא הייתי כאן היום". להב קוראת למקבלי ההחלטות, להעלות מודעות לנושא, לקצר את זמני ההמתנה לייעוץ גנטי ולשפר את שירותי הרפואה לנשאיות BRCA בכל הארץ.
"באופן אישי, אני אופטימית מטבעי. אני כן פוחדת שהסרטן יחזור, אבל אם זה תלוי בי, אעשה את כל הבדיקות, המעקבים והטיפולים כדי למנוע את זה", היא מסכמת ואומרת, "אני אוודא שהילדים שלי יעשו את כל הבדיקות כשיגיע הזמן. אני מקווה שבעתיד תהיה יותר מודעות ונגישות כדי שהילדים של כולנו לא יצטרכו לעבור את מה שאני ועוד כל כך הרבה נשים היינו צריכות לעבור".
להצטרפות לקבוצת גנים טובים - קבוצת תמיכה ומידע לנשאיות BRCA – לחצו כאן
בשיתוף אסטרהזניקה
