רביד סולם מתמודדת עם כוויות קשות וממשיכה בחיים
(צילום: אסף מגל)
כשכמעט כל גופה משוחזר, והצלקות שעל פניה וידיה הן מראה שקשה להישאר אדישים אליו, רביד סולם (19) מפתח תקווה פיתחה מנגנוני הגנה מול מה שיש לאנשים להגיד עליה. ויותר מזה: היום היא חושפת את עצמה בטיקטוק ובאינסטגרם, ומול עשרות אלפי עוקבים מרגישה הכי שלמה עם עצמה. "אמרתי לעצמי, למה שאני אהיה שונה? אני רוצה להיות כמו כולם".
עוד בנושא:
זה קרה בחג השבועות, כשהייתה בת שלוש. המשפחה חגגה במרפסת הבית עם מנגל. אביה, פיני ("אנחנו לא בקשר היום"), עירבב חומרים דליקים, נשמע פיצוץ גדול ולהבות האש הגיעו אל רביד הקטנה, שישבה בקרבת מקום. רביד נבהלה וקפאה במקום, והאש כמעט שכילתה את כל גופה. זו הייתה האם איילת, שקפצה לאש להציל אותה. "אמא שלי נכוותה בידיים כשהוציאה אותי מהאש. היא לא ראתה בעיניים. רק מטרה אחת הייתה לנגד עיניה: להציל אותי.
״חשבנו שזה יהיה יום שמח, ופתאום, פוף", מספרת סולם. "מאותו רגע החיים שלי השתנו לגמרי. באותו לילה הטיסו אותי לארצות הברית במסוק רפואי. נכנסתי לניתוח לשחזור גוף ועברתי שיקום שנמשך כשנתיים וחצי״.
מה את צריכה לעשות היום מבחינת טיפולים?
״יש לי ביקורת כל חודש-חודשיים, ויש ביקורים אצל רופא שמוודא שכל המדדים בסדר. חוץ מזה, אין לי כלום. הכול מתנהל כרגיל״.
"מזהים אותי מהטיקטוק"
ואכן, הכול מתנהל אצלה כמעט כרגיל: היא מנהלת אורח חיים עצמאי לגמרי, מתאמנת, מרימה משקולות, יוצאת עם חברים וגם מככבת באינסטגרם ובטיקטוק. היה לה חשוב לחשוף את עצמה ברשתות כדי לנרמל את המראה שלה ולחיות כמו כולם."הבנתי שאני יכולה להביא משהו ייחודי משלי - גם במראה וגם בסיפור".
אז היום מזהים אותה בעיקר מהטיקטוק. "אני שומעת שאומרים, 'זו היא מהטיקטוק, נכון זאת את מהטיקטוק?' כיף לקבל את זה. עשיתי איזה אתגר בטיקטוק והגעתי תוך פחות מחצי שעה ל-10,000 צפיות. לא חשבתי שזה יקרה - היו צרחות בבית באותו רגע".
אבל יש גם תגובות פחות טובות. "למשל, יש כאלה שמצביעים או בורחים או נבהלים. הלכתי פעם לחנות לפני פורים, אז מישהי אמרה לי, 'עוד לא פורים. כבר התחפשת?' היא אמרה את זה ברצינות. אמא שלי יצאה עליה. אני מבינה אותה. זה היה רגע לא נעים בשביל אמא. כאילו, למה שמישהי תגיד משהו על הבת שלה? אבל זה לא משהו שמעניין אותי. אני מי שאני".
"הלכתי פעם לחנות לפני פורים, אז מישהי אמרה לי, 'עוד לא פורים. כבר התחפשת?' היא אמרה את זה ברצינות. אמא שלי יצאה עליה. אני מבינה אותה. זה היה רגע לא נעים בשביל אמא. כאילו, למה שמישהי תגיד משהו על הבת שלה?"
נמאס לך לפעמים להסביר מה קרה לך?
"כל הזמן שואלים אותי בטיקטוק, 'יו, מה קרה לך?' אני עונה תמיד בכיף, כי אנשים רוצים לדעת. זו התעניינות, ואני מבינה אותם. יש כל מיני שאלות: 'זה פילטר?' 'נפל עלייך טוסטר?' זה נורא מצחיק. זה משהו שיכול לתת לך מוטיבציה ודרייב להיחשף. הייתה תקופה שהתביישתי לצאת מהבית, אבל כשגיליתי את הטיקטוק, הרגשתי לאט-לאט שזה המקום הבטוח שלי להיחשף ולהיפתח לאנשים".
"לאמא הייתה מטרה אחת: להציל אותי"
היא מתמודדת עם תגובות לא נעימות מאז שנכנסה לכיתה א', ואז עדיין לא היו לה את תעצומות הנפש שיש לה היום. "כשהגעתי לבית הספר, התחילו המבטים. ילדים קטנים רגילים לראות מראה אחר. הייתה ילדה שכל פעם שהייתי באה לבית הספר, לא הייתה נכנסת בשער. היו מחייבים אותי לעשות עיקוף כי אמרו לי שאני גורמת לה סיוטים, שהיא חוזרת הביתה בוכה. אני לא מאשימה אותה. זה לא משהו שרגילים לראות".
ולמרות הכול, היא יודעת גם לצחוק על עצמה. "יש לי הרבה הומור עצמי. אני שואלת את עצמי, 'את מנגל צמחוני או בשרי?' או אומרת, 'אמא, עשו אותי וול דאן'. באירועים משפחתיים, כשהיא רואה אותי מנפנפת מנגל, היא מסתובבת אחורה, לא יכולה להסתכל עליי. עד היום יש אווירה עצובה אצלנו בחג השבועות. אמא שלי מתכנסת בתוך עצמה".
