דווקא הניתוח האחרון והפשוט יחסית בסדרת הניתוחים שעברה דניאל חלפון, ריגש אותה במיוחד. "לניתוח הראשון שעברתי במסגרת התאמה מגדרית, הגעתי סקרנית, הצהרתית ומאוד ממוקדת מטרה: אני רוצה להיות אישה. כשאני יודעת שמדובר בהליך כירורגי מורכב, כואב עם עקומת החלמה ארוכה ומסובכת. ואילו לניתוח האחרון והדי פשוט ברצף הניתוחים שעברתי, שעיגל את הזוויות הגבריות בפנים שלי וריכך אותן במטרה ליצור מראה נשי - הגעתי עם רמת ציפיות גבוהה וגם עם חרדה מסוימת, כי זה המאני-טיים שלי. הניתוח הזה, כך אני מקווה, יחבר סוף כל סוף בין הזהות הנפשית הנשית שלי לזהות החיצונית, ובפעם הראשונה בחיים שלי ארגיש שלמה ונכונה ואוכל להגיד: 'אני אישה' בלי שגבות יתרוממו וששפתיים יתעקמו" .
כך, בווידוי חושפני ואמיץ, משתפת דניאל, 33, טרנסג'נדרית, במסע המאתגר שעברה, לאורך תחנות חייה, מילדותה כבן ועד שהגשימה את הזהות הפנימית שלה והפכה לאישה. ליווינו אותה בשבועות האחרונים בסדרת ניתוחי נישוי הפנים שעברה.
קראו עוד:
היא נולדה כבן בשם משה, לזוג הורים שנאלצו להתחתן בגלל הכניסה להיריון לא מתוכנן ונפרדו כעבור שנתיים. משה גדל בבית עם אימא, סבא, סבתא ודודה, כשאת אביו ראה בימי שישי. "לא היה בינינו קשר רגשי ולכן כל ביקור אצלו היה מלווה בחוסר תקשורת ובתסכול. לא זכיתי ממנו למינימום שזוכה לו כל ילד: חיבוק, ליטוף, מילה טובה, והחסר הזה, שרק הלך והתגבר עם השנים, הביא בסופו של דבר לנתק", היא מתארת.
יחד עם זאת, משה גדל כבן יחיד ומטופח. "ילד רגיל, תלמיד טוב, מעורה ומעורב. בילדותי המוקדמת והמאוחרת לא היה אפילו רמז לנטייה ולהגדרה המינית, שהתפתחו רק סביב גיל 13, כשהבנתי שאני נמשך לבנים. הייתי עסוק אז באימות הזהות המינית שלי ופחות בהצהרה שאני גיי". שנתיים אחר כך, כשהוא נער בן 15 וזהותו המינית כבר ברורה לו, הוא עדיין לא יצא מהארון.
"ביום הראשון הודיעו שאבא שלי התאבד"
"זה קרה רק בגיל 18, לקראת הגיוס שלי לצה"ל. באתי לאימא שלי וסיפרתי לה בגילוי מוחלט שאני הומו ולא תיארתי לעצמי כמה קשה יהיה לה לקבל את זה. רק בדיעבד נודע לי שהיא בכתה המון מהחשש מהקשיים שצפויים לי בזהות הזו של הומו". המשפחה המורחבת דווקא קיבלה בחום את ההצהרה וחיבקה אותו. "סיימתי תיכון עם בגרות מלאה והתגייסתי לצבא, כמדריך גדנ"ע, כבר כגיי מוצהר. חשבתי שעם אשים את זה כבר מההתחלה על השולחן, יכבדו אותי. אבל לצערי זה קרה חלקית, כי היו חיילים שדווקא התרחקו ממני". לפני הגיוס וכחלק מההצהרה המגדרית, שינה את שמו לליאור. בשנים הראשונות אחרי השחרור הוא עבד וחסך כסף ללימודים ובמקביל ניהל שתי מערכות יחסים משמעותיות.
"התחלתי ללמוד בגיל 23 וביום הראשון של הקורס לפסיכומטרי הודיעו לי שאבא שלי התאבד. האמת העצובה היא שחשתי הקלה. משהו באוויר שנשמתי היה פשוט ופתוח יותר", היא מתארת. ליאור בחר לעשות תואר ראשון בלימוד הוראת אנגלית לבתי ספר יסודיים. "כבר בלימודים האקדמיים שלי כשחשבתי שאני אחרי כל בלבלת הנעורים וההסתרה, ושהגדרת ההעדפה המינית שלי מוצקה וברורה, משהו התחיל להציק לי", היא מתארת, "הרגשתי שמשהו בחיים שלי לא מסתדר וזה בלט שכבר לא מצאתי את עצמי בחברת גייז. הרגשתי, איך לנסח את זה, שאני לא מתאים יותר לקהילה. וזה זרק אותי לבדידות מטורפת ושוב למבוך של תהיות - מה בעצם קורה לי? מה השתנה בי?"
באופן כמעט לא מודע ומבלי שהרצון להתלבש בבגדי אישה בער בו קודם, מצא את עצמו ליאור מתנסה בלבוש נשי ונבהל מגילוי ההנאה שהוא חש. "כל כך נבהלתי שאפילו לעצמי פחדתי להגיד שאני טרנס ולכן החלטתי להתמתן. מה זה אומר בפועל? שבבקרים אמשיך בזהות הגברית ורק בלילות, עם עצמי, אתלבש כאישה ואבדוק איך זה יושב עליי בכלל".
מתח הזהויות, שנמשך כשנתיים, גבה את המחיר וליאור הרגיש חלש ונטול כוחות נפשיים להמשיך ולהתמודד עם שתי הזהויות החיצוניות שהקפיד לשמר. "כבר קראתי לעצמי דניאל ופתחתי את הסוד בפני בת דודתי וחברות שלי ללימודים, ואז כשאני מחוזק בתמיכתן, החלטתי לעשות את הצעד הראשון, הכי קשה, שמאתחל את החיים שלי כאישה: לצאת לרחוב בלבוש נשי". בהתחלה, זה קרה רק בלילות, בחסות החשיכה, מלווה בחברה תומכת ומעודדת. "הרגשתי וואוו. הייתה בי הקלה עצומה, כמו מי שחוזר הביתה ממסע מפרך. נשמתי. ומכאן הכול כבר צבר תאוצה והתקדם למהפך שעברתי".
"אתה מבין שאיבדתי את הבן שלי?"
אמו שהתקשתה להתמודד עם הידיעה שבנה הוא גיי, ממש לא עמדה בבשורה השנייה שהוא הנחית עליה. "היא הגיבה נורא קשה", מתארת דניאל," ואמרה לי:" ילדתי בן יחיד שקוראים לו משה, ואז אתה הופך לי את העולם ואומר לי שאתה הומו ומבקש שאקרא לך ליאור ועכשיו אתה אומר לי: הלך לך הבן ואני אישה וקוראים לי דניאל? אתה מבין שאיבדתי את הבן שלי"?
לשיח שהתפתח באותה שיחה טעונה, הגיעה דניאל כשהיא בטוחה בזהותה החדשה ולכן יכלה לעמוד איתנה מול תגובת האם. "אמרתי לה, את לא מאבדת שום דבר. אני נשארת ונשאר אדם ושלך, וזו הבחירה שלך מה לעשות, כי בסופו של דבר את זו שצריכה אותי".
רגע לפני שהשלימה פיזית את הגדרתה הנשית, פנתה דניאל לייעוץ פסיכולוגי שיאשש ויאשר שהבחירה שלה נעשית ממקום נכון ועמוק ושהיא פועלת מתוך מודעות ולא מגחמה זמנית. "הפסיכולוג התרשם שאני מתאימה לעצמי הנשית ואז גם הייתי כבר אחרי התואר, בוגרת יותר ובשלה לשינוי. יצאתי לדרך".
נחושה ככל שהייתה, מראה השדיים הצומחים בתגובה להורמונים שרשם לה האנדוקרינולוג הביך אותה והיא הסתירה אותם באמצעות מדבקות משטחות. "התחלתי בהליך מואץ להסרת שיער הגוף הגברי ועברתי סוף כל סוף לגור לבד ולהתמסר לתהליך השינוי".
"נכנסתי נרגשת וחרדה לחדר ניתוח ואני לא יכולה לתאר כמה מאוכזבת הייתי כשהתעוררתי והאיבר המין הפאלי היה עדיין בין הרגליים שלי"
היא מאריכה את שיערה, מתאפרת ומבקשת בקול רם וברור שיקראו לה דניאל. בינואר 2020 דניאל מתאשפזת בשיבא, המרכז הרפואי היחיד בישראל שמבצע ניתוחים להתאמה מגדרית.
רבים בקהילה הטרנסית סובלים ממצוקה בשל ההמתנה הממשכת לניתוח. רק לפני כשבועיים נחשף ב-ynet סיפורה של הודיה בן שמעון, אישה טרנסית מקרית עקרון, שתיאלץ להמתין ארבע שנים עד שיגיע תורה לעבור את הניתוח להתאמה מגדרית. שר הבריאות, ניצן הורוביץ, הודיע השבוע על תוכניתו לקיצור זמני ההמתנה לניתוחים להתאמה מגדרית. על פי התוכנית, שעות הפעילות של חדרי הניתוח שבו מתבצעים הניתוחים יוכפלו. "יש מצוקה של ממש בזמינות של הניתוחים לשינוי מין", ציין הורוביץ, "ניתוחים להתאמה מגדרית הם לא ניתוחים קוסמטיים אלא ניתוחים משני חיים וניתוחים מצילי חיים".
"נכנסתי נרגשת וחרדה לחדר ניתוח ואני לא יכולה לתאר כמה מאוכזבת הייתי כשהתעוררתי והאיבר המין הזכרי היה עדיין בין הרגליים שלי", מספרת דניאל. רגע לפני הכריתה אבחנו הרופאים בעיה רפואית שדחתה את הניתוח. "תארו לעצמכם כמה אומץ נדרש וכמה לילות לבנים עברו עליי, כדי להיכנס לחדר ניתוח בתחושה שאצא ממנו אישה ופתאום זה לא קורה. נשברתי כשגיליתי שאני עדיין עם הזהות הגברית המאוסה והמיותרת הזו בגוף שלי".
הניתוח נערך לבסוף רק בחודש מאי בשנה שעברה. "עמדתי באתגר הגדול הזה והתעוררתי מההרדמה בלי הסימן הפאלי", היא מתארת בהתרגשות. תהליך ההחלמה היה ארוך וכואב. מנותחות טרנסג'נדריות צריכות להשתמש במתקן מרחיב כדי לשמור על גמישות הפתח שנוצר בניתוח." זה היה בלתי נסבל ולכן לא התמדתי. הפתח חזר ונסתם אחרי שני ניתוחים נוספים שעברתי, עד שהחלטנו, בן זוגי ואני, לוותר בשלב הזה".
את בן זוגה, בחור מוסלמי, היא פוגשת כשהיא כבר מאמצת זהות טרנסית."הוא היה איתי וליווה אותי לאורך כל הדרך המורכבת שעברתי. ובשלב מוקדם הוא כבר הזמין אותי לארוחת ערב עם הוריו, שזה הכי לא מובן מאליו". רוב בני המשפחה דווקא קיבלו אותה במאור פנים, אבל התנכלות מצד אחד האחים הובילה לניתוק הקשר עם המשפחה." יש לנו האחת את השני, אנחנו כוח. אנחנו משפחה וזה כל מה שאנחנו צריכים. זה עולם ומלואו עבורנו".
המורה, את בן או בת?
בשנת הלימודים הקודמת, עוד לפני ניתוחי הנישוי, מתקבלת דניאל למשרד החינוך ומתחילה קריירה בהוראה וחינוך." אני מגיעה לבית הספר מאופרת ומתוקתקת. בסוד שלי שיתפתי רק את המנהלת ,שתמכה ועודדה. חלק מההורים התקשו להכיל את הזהות שלי. עם הילדים, כדרכם של ילדים, זה היה פשוט בהרבה. כשאחד מהם שאל אותי, בטבעיות, המורה, את בן או בת? עניתי שלכל ילד יש חלום בילדותו. אחד רוצה להיות כבאי. אחר להיות אסטרונאוט ואני רציתי להיות בת. ומאותו רגע הכול זרם. לקראת סוף השנה גם ההורים כבר העתירו מילים חמות".
4 צפייה בגלריה
מטרת ניתוחי נישוי פנים אינה בהכרח ליצור איברים יפים אלא כאלה שהם הרמוניים לזהות. דניאל חלפון במהלך סדרת הניתוחים
בחודש מרץ האחרון מחליטה דניאל להשלים את התהליך ומתחילה בסדרת ניתוח פנים שיותאמו למראה נשי. ממשרד הבריאות מעדכנים כי ניתוחים להתאמה מגדרית נמצאים בסל הבריאות וממומנים על ידי קופות החולים. "בחוזר חטיבת הרפואה מ-2014, כלולים אמות המידה לאישור הניתוחים, כולל נישוי פנים כחלק מההתאמה המגדרית".
"בכל שנה מאז הקמתה, ב-2019, פונים למרפאה שלנו כ-1,500 מטופלים חדשים", מדווחת ד"ר שמרית ארבל, מומחית ברפואת פה, פנים ולסתות במרכז הרפואי איכילוב ומנהלת המרפאה להתאמה מגדרית. "המרפאה כולה על טהרת המין הנשי והיא נחשבת למרכז בריאות הטרנסים הגדול בישראל".
במרפאה מספקים את מכלול הניתוחים לנישוי פנים. "המנותחת עוברת הדמיית סי.טי פנים שמועתקת למדפסת תלת-ממד", מסבירה ד"ר ארבל. "במעבדה אנחנו יוצרים חיתוכים מדויקים על פי נתוני כל מנותחת, דבר שמאפשר לנו לצפות בתוצאות הניתוח, עוד לפני שהתבצע בכלל".
ניתוחי נישוי פנים כוללים: שיוף גרוגרת, עיגול סנטר, שיוף מצח ועצמות גבה וניתוח אף. ד"ר רווית ינקו, מומחית בכירורגיה פלסטית, מוסיפה: "מטרת ניתוחי נישוי פנים אינה בהכרח ליצור איברים יפים אלא כאלה שהם הרמוניים לזהות. כך שכל ניתוח מתייחס לקודם ולבא אחריו - אחרי שהלסת הגברית המרובעת מסותתת, עוברים למצח ולגבות". אצל גברים הגבות ישרות וממוקמות על הגבול העליון של ארובות העיניים ולכן הן נראות בולטות יותר. בניתוח משייפים את המצח ומותחים למעלה את הגבות, עד שמתקבל מראה מעוגל ונשי.
ההליך מסתיים בניתוח אף." ניתוח אף נדרש כיוון שכל משתני הפנים עברו נישוי ועל פיהם אני מקטינה ומתאימה את האף הגברי הרחב, למראה נשי, עדין והרמוני של הפנים החדשות", מסבירה ד"ר ינקו. כל יום שחולף מסיום הניתוחים, משנה עוד את פניה של דניאל. "אני הולכת להיות כוסית אש", היא אומרת בסיפוק.
