"בפברואר, במהלך החודש השמיני להריוני, אובחנתי עם קריש דם גדול במוח", כתבה גל גדות בפוסט חשוף שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה. היא סיפרה על הדרמה שליוותה את הלידה הרביעית שלה: "מיהרנו לבית החולים, ותוך שעות, עברתי ניתוח חירום. בתי, אורי, נולדה ברגע הזה של חוסר ודאות ופחד". המקרה של גדות נדיר יחסית, ואבחון מוקדם הוא קריטי לטיפול מוצלח. מי נמצא בקבוצת הסיכון, איך מאבחנים וכיצד מטפלים?
CVT: קריש דם בוורידים המנקזים במוח
קריש דם במערכת הוורידית במוח או פקקת ורידים (Cerebral Venous Thrombosis - CVT) הוא מצב רפואי נדיר שבו נוצר קריש דם (תרומבוס) בוורידים המנקזים את הדם מהמוח. קריש זה עלול לגרום להצטברות של דם ולחץ בתוך המוח, מה שמוביל לתסמינים ולסיבוכים שעלולים להיות חמורים אם אינם מאובחנים בזמן.
פרופ' דוד טנהצילום: מיכה בריקמןפרופ' דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם, מסביר שמדובר במצב נדיר, אך נפוץ יותר בקרב נשים צעירות, במיוחד בשלבים המאוחרים של ההיריון ובמשכב לידה (התקופה שלאחר הלידה) – תקופות שנחשבות לזמני סיכון מוגבר.
"בדרך כלל, כשמדברים על אירועים מוחיים, מדובר בקריש דם בעורק שמזין את המוח. במקרה של CVT, מדובר בקרישי דם בוורידים שמנקזים את המוח", מסביר פרופ' טנה. "מבחינה סטטיסטית, CVT מהווה עד 3 אחוזים מכלל האירועים המוחיים, עם שכיחות של כשלושה מקרים לכל 100 אלף הריונות. זהו מצב נדיר מאוד, אך חשוב להיות מודעים אליו בשל הסיכון הפוטנציאלי הגבוה".
פרופ' גליה ספקטר, מנהלת היחידה לקרישת הדם במערך ההמטולוגיה בבילינסון מקבוצת כללית, מסבירה שיש שני סוגים עיקריים של גורמים לנטייה לקרישיות יתר: גורמים תורשתיים וגורמים נרכשים.
פרופ' גליה ספקטרצילום: טלי רוגב"בין הגורמים הנרכשים ניתן למנות שימוש בגלולות למניעת היריון, היריון, משכב לידה, מחלות המטולוגיות שונות, ואף זיהומים מסוימים", אומרת פרופ' ספקטר. "לרוב, קרישיות יתר מתגלה רק לאחר התרחשות אירוע קרישה, אלא אם כן קיים סיפור משפחתי שמעורר חשד מוקדם יותר".
קרישיות יתר מולדת נחשבת לשכיחה יחסית באוכלוסייה, אך חשוב לציין שרוב האנשים הנושאים נטייה זו יחיו חיים ארוכים ובריאים מבלי לחוות אירוע קרישה כלשהו. "עם זאת, יש גורמי סיכון המעלים את הסבירות לאירועי קרישה, כמו שילוב של עישון ושימוש בגלולות למניעת היריון", מדגישה פרופ' ספקטר.
בקרב הגורמים הגנטיים שמשפיעים על קרישת הדם ניתן למצוא מוטציות בשני גנים שונים, מוטציה בגן לפקטור V ליידן, ומוטציה בגן לפרותרומבין. פרופ' ספקטר מסבירה ש"שינויים גנטיים אלו נפוצים יחסית, ונמצאים אצל כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה. יחד עם זאת, רוב האנשים הנושאים את המוטציות הללו לא יחוו אירועי קרישה במהלך חייהם. בשל כך, לא מומלץ לבצע בדיקות גנטיות באופן שגרתי, אלא בהמלצת רופא המטולוג".
"אבחון מוקדם הוא המפתח להצלת חיים"
אחד האתגרים המרכזיים ב-CVT הוא הפגיעה באנשים צעירים, ובמיוחד בנשים צעירות. פרופ' טנה מדגיש שאבחון מוקדם הוא קריטי, כפי שקורה במחלות אחרות של כלי הדם במוח. "אבחון מוקדם הוא המפתח להצלת חיים ולמניעת סיבוכים", הוא אומר.
הבעיה המרכזית היא שקשה לייחס כאב ראש למצב חמור כמו CVT. "כאבי ראש - אחד מתסמיני המחלה הבולטים - נתפסים לעיתים קרובות כתופעה שגרתית, ולכן קל להתעלם מהם", מסביר פרופ' טנה. "זו בדיוק הסיבה לכך שהעלאת המודעות למצב הזה היא כל כך חשובה – כדי שאנשים יכירו את התסמינים ויידעו לפנות לבדיקה במקרה הצורך".
מהם התסמינים של CVT?
התסמינים של CVT מגוונים, כאשר אחד הסימנים האופייניים ביותר הוא כאבי ראש הולכים ומתגברים, כפי שהיה במקרה של גל גדות. "כאשר הניקוז הוורידי במוח נפגע, נוצר לחץ מוגבר שגורם לכאבי ראש חזקים ומתמשכים", מסביר פרופ' טנה. "לא כל כאב ראש מעיד על בעיה חמורה, אך כאבי ראש חדשים, חמורים, ובמיוחד כאלה שמחמירים עם הזמן – הם סימן אזהרה המחייב בדיקה ואבחון".
5 צפייה בגלריה
מתסמיני ה-CVT: נוצר לחץ מוגבר במוח שגורם לכאבי ראש חזקים ומתמשכים
(צילום: Shutterstock)
בנוסף לכאבי ראש, תסמינים נוספים עשויים לכלול הפרעות בראייה, חולשה באחד מצדי הגוף, ואף פרכוסים. "שוב, אבחון מוקדם הוא קריטי", מדגיש פרופ' טנה. "ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול – באמצעות נוגדי קרישה – יהיה יעיל יותר, וניתן יהיה להחלים לחלוטין וללא נזק מוחי".
לעומת זאת, כאשר המחלה אינה מאובחנת בזמן או במקרים חמורים יותר, CVT עלולה לגרום לדימומים במוח, לאוטמים, ולנזק מוחי ארוך טווח. במצבים קיצוניים, המחלה אף עלולה להיות קטלנית.
אילו בדיקות מבצעים כדי לאבחן?
אבחון של CVT מתבצע באמצעות בדיקות הדמיה מתקדמות, כגון CT ו-MRI של המוח, המיועדות להדגמת הוורידים המנקזים את המוח. "מדובר בבדיקות ייעודיות ולא בבדיקת CT שגרתית", מסביר פרופ' טנה. "כדי לבצע את הסריקה הספציפית שמדגימה את הוורידים, יש צורך לחשוד שמדובר ב-CVT".
הטכנולוגיה הנדרשת זמינה כיום בכל בתי החולים, אך המפתח הוא מודעות וערנות של הצוות הרפואי. "חשוב שהצוות המטפל יזהה את התסמינים ויהיה עירני לאפשרות שמדובר ב-CVT, כדי להמליץ על הבדיקה הנכונה ולאבחן את המצב בזמן", מדגיש פרופ' טנה.
עד כמה חשובה בדיקת קרישיות יתר במניעת CVT?
ההיריון עצמו מהווה מצב פיזיולוגי שמגביר את הסיכון לקרישיות יתר של הדם, בעיקר בשל שינויים הורמונליים. בנוסף, יש אנשים עם נטייה לקרישיות יתר של הדם, מצב שלרוב אינו מתגלה עד להתרחשותו של אירוע קרישה ראשון.
פרופ' דוד טנה: "לא כל כאב ראש מעיד על בעיה חמורה, אך כאבי ראש חדשים, חמורים, ובמיוחד כאלה שמחמירים עם הזמן – הם סימן אזהרה המחייב בדיקה ואבחון"
כאשר אישה מאובחנת עם CVT, חלק מתהליך האבחון כולל בדיקות לזיהוי אפשרי של נטייה לקרישיות יתר. "זיהוי מצב של קרישיות יתר חשוב כיוון שהוא משפיע על משך הטיפול בנוגדי הקרישה שתצטרך לקבל", מסביר פרופ' טנה. "מודעות וחקירה של גורמי סיכון אלה מאפשרות התאמת טיפול מיטבי".
מהו הטיפול המומלץ עבור מטופלים שאובחנו עם CVT?
פרופ' ספקטר מסבירה שהטיפול הראשוני ב-CVT מתבסס בעיקר על מדללי דם (נוגדי קרישה). "הטיפול ניתן לעיתים בעירוי או בזריקה תת-עורית. לאחר שחרור המטופל מבית החולים, הטיפול עובר לתרופות פומיות (שניתנות דרך הפה)", היא אומרת.
משך הטיפול ותדירותו תלויים במספר גורמים, כגון הגורם לאירוע הקרישה. "אם הגורם היה זמני, כמו היריון, לידה או נטילת גלולות למניעת היריון, ייתכן שהטיפול יופסק לאחר זמן מה. לעומת זאת, במקרים של קרישיות יתר נרכשת, מולדת או תסמונות מסוימות, משך הטיפול עשוי להיות ארוך יותר", מסבירה פרופ' ספקטר.
המטרה המרכזית של הטיפול בנוגדי הקרישה היא למנוע את הגדלת קריש הדם. פרופ' ספקטר מציינת כי המערכת הטבעית של הגוף היא זו שאמורה לפרק את הקריש עצמו, והטיפול מסייע בכך שהוא מונע היווצרות קרישים נוספים".
האם למדללי דם עלולות להיות תופעות לוואי?
"כן, כאשר הסיבוך השכיח ביותר הוא דימומים", אומרת פרופ' ספקטר. "אצל נשים בגיל הפוריות, הטיפול עשוי לגרום לדימום מוגבר במהלך המחזור החודשי. במצבים כאלה, חשוב לשלב בטיפול גם מתן תוספי ברזל כדי למנוע חוסרים ולשמור על מאגרי ברזל תקינים בגוף".
האם CVT משפיע לטווח הארוך על תפקוד המוח או הבריאות הכללית?
ברוב המקרים, CVT אינו גורם להשפעות ארוכות טווח על תפקוד המוח או הבריאות הכללית, במיוחד כאשר הוא מאובחן ומטופל בזמן. "עם זאת, יש מקרים שבהם מטופלים ממשיכים לסבול מכאבי ראש קלים, לא בעוצמה של הכאב הראשוני. חלק מהמטופלים עשויים לדווח גם על קושי בריכוז".
CVT במהלך היריון: דאגה כפולה
ד"ר אודי ארגז, סגן מנהל חדר לידה ומנהל המיון המיילדותי בקריה הרפואית רמב"ם, מסביר כי CVT, כמו כל אירוע מוחי, "הוא חוויה דרמטית בכל גיל, אך בגיל צעיר ובמהלך ההיריון, יש לכך השפעה נפשית נוספת – הדאגה הכפולה של האישה הן לשלומה והן לשלום העובר, מה שמוסיף למתח ולחרדה".
ד"ר אודי ארגזצילום: הקריה הרפואית רמב"םלדבריו, במקרים קלים, CVT עשוי להתבטא בכאבי ראש בלבד, וכאשר הוא מאובחן ומטופל במהירות, ניתן להגיע להחלמה מלאה ללא השלכות. עם זאת, במקרים חמורים ונדירים יותר, המצב עלול להתדרדר ולהפוך לאירוע מוחי משמעותי, המסכן את האם ואת התינוק. "אירוע מוחי חמור עלול להוביל לאובדן הכרה, שיתוק, ובמקרים נדירים גם לפגיעה בהיריון ובעובר", מסביר ד"ר ארגז. "אמנם מדובר במצבים נדירים מאוד, אך הם מדגישים את החשיבות של אבחון מוקדם וטיפול מהיר".
אירוע מוחי במהלך ההיריון הוא מצב חירום רפואי שמסכן את חיי האם, ובשל כך גם את חיי העובר, מסביר ד"ר ארגז. "במקרה של גל גדות, האירוע אובחן במהירות, הטיפול ניתן בזמן, והאם והתינוק יצאו בריאים ושלמים. עם זאת, במצבים שבהם האבחון מתעכב או הטיפול אינו ניתן בזמן, קיים סיכון משמעותי גם לעובר, במיוחד אם האם אינה יציבה מבחינה רפואית או סובלת מקשיי נשימה. במקרים כאלה, העובר עלול לחוות השלכות חמורות".
חשוב להדגיש שמצבים כאלה הם נדירים ביותר, בעיקר כאשר יש מודעות גבוהה ואבחון מהיר, המאפשרים טיפול אפקטיבי ומניעת סיבוכים.
5 צפייה בגלריה
הדאגה הכפולה של האישה הן לשלומה והן לשלום העובר מוסיפה מתח נפשי וחרדה
(צילום: shuttestock)
האם הטיפול במדללי דם מהווה בעיה בהיריון?
ד"ר ארגז מסביר כי מהלך ההיריון תחת טיפול במדללי דם מציב אתגר ייחודי הן בניהול ההיריון והן בניהול הלידה. נשים הזקוקות לטיפול זה נוטלות מדללי דם עד למועד הלידה, ובמקרים אלו מיושמים פרוטוקולים ייעודיים המבטיחים לידה בטוחה ומניעת סיבוכים.
ד"ר אודי ארגז: "במקרה של גל גדות, האירוע אובחן במהירות, הטיפול ניתן בזמן, והאם והתינוק יצאו בריאים ושלמים. במצבים שבהם האבחון מתעכב או הטיפול אינו ניתן בזמן, קיים סיכון משמעותי גם לעובר, במיוחד אם האם אינה יציבה מבחינה רפואית או סובלת מקשיי נשימה. במקרים כאלה, העובר עלול לחוות השלכות חמורות"
"עם זאת, תקופת משכב הלידה מהווה שלב קריטי בו יש לנקוט ערנות מוגברת", מדגיש ד"ר ארגז. "לאחר הלידה, גוף היולדת נכנס למצב פיזיולוגי של קרישיות יתר, ולכן הסיכון לאירועי קרישה עולה בתקופה זו. תשומת לב לתסמינים ולמעקב רפואי מתאים יכולים לסייע במניעת סיבוכים ולשמור על בריאות היולדת".
האם ניתן להמשיך היריון לאחר אבחון CVT?
"כן, ניתן להמשיך הריון לאחר אבחון CVT, אך הדבר מחייב מעקב רפואי קפדני במסגרת הריון בסיכון גבוה", מסביר ד"ר ארגז. "ניהול ההיריון יכלול צוות רב-תחומי הכולל מומחים לקרישת דם, כלי דם ורופאי נשים המתמחים בהריון בסיכון. גישה זו מבטיחה מעקב מדויק, התאמת טיפול ושמירה על בריאות האם והעובר לאורך ההיריון".
לאחר הלידה, מהי ההשפעה של CVT על תכנון הריונות עתידיים?
ד"ר ארגז מסביר כי לאחר לידה עם היסטוריה של CVT, תכנון הריונות עתידיים דורש התייחסות מיוחדת וייעוץ רפואי מקיף, המכונה ייעוץ טרום-הריוני. במסגרת זו, הרופא המטפל, יחד עם מומחים נוספים, יערכו בדיקות רלוונטיות לזיהוי גורמי סיכון פוטנציאליים, ויתכננו יחד עם המטופלת את ההיריון הבא תוך התאמת הטיפול והמעקב הנדרשים. גישה זו מבטיחה ניהול בטוח וממזערת את הסיכון לסיבוכים בהריונות הבאים.
פורסם לראשונה: 07:44, 31.12.24
