מאז פרוץ המלחמה דווח על גל פניות של הורים שכולים שביקשו לבצע הליך שאיבת זרע מחללי צה"ל, כאשר מספר הפניות גדל ככל שהלחימה מתארכת. הוראת שעה שהופצה לאחרונה לבתי חולים מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה מתירה להורים שכולים לבקש את ביצוע ההליך, הנערך בבתי חולים שונים בארץ, מבלי להידרש לצו בית משפט.
מיזם "אחריי" של ארגון משפחה חדשה אף מאפשר כעת לחיילים בחזית לחתום על מסמך שבו הם מביעים את "רצונם והסכמתם להמשכיות במקרה של אסון באמצעות שימוש בזרעם".
עוד בנושא זה:
בימים כתיקונם, הפרקטיקה של שימוש בזרע או ביצית של מתים למטרות רבייה, הידועה גם בשמה כהולדה לאחר מוות, מעוררת הרבה סימני שאלה. רוב האנשים אינם מודעים לקיומה של הטכנולוגיה המאפשרת ליטול זרע לאחר המוות או לעובדה כי מספר לא מבוטל של ישראלים כבר השתמשו בה בשני העשורים שחלפו מאז הפכה לאפשרות חוקית בישראל.
מציאות זו השתנתה בראשית המלחמה כאשר רבים מאזרחי מדינת ישראל עקבו בדאגה אחר המרוץ שניהלה הזמרת שי-לי עטרי לשאוב את זרעו של בעלה יהב וינר שנרצח בכפר עזה. ניסיונותיה לזרז את הליך זיהוי גופתו כדי לשאוב ממנה זרע במטרה להביא לעולם בעתיד ילדים נוספים סוקרו בהרחבה באתרי החדשות וברשתות החברתיות. ההתגייסות ההמונית אמנם הובילה לביצוע הליך השאיבה, אולם בהמשך התברר כי הזרע אינו שמיש.
הולדה לאחר מוות שבה ועולה לסדר היום מדי כמה חודשים ביחס לחללי צה"ל שזרעם ניטל לבקשת משפחותיהם בסמוך למותם, אבל גם לחולי סרטן שנפטרו בטרם עת והותירו אחריהם זרע או ביצית. זאת בעיקר על רקע מאבקים ציבוריים שמשפחותיהם מנהלות נגד מגבלות שמוטלות כיום על שימוש בזרע של המת.
מאבקים אלה, כמו מאבקה של שי-לי עטרי עוררו אמפתיה רבה. מנקודת מבטם של בני משפחה אבלים, הולדה לאחר מוות מבטיחה המשכיות של המת בדמות ילד או ילדה שיישאו את המטען הגנטי שלהם. או של העתיד שהם דמיינו עבור עצמם ועבור ילדיהם, לפחות חלק ממנו. ככזו היא נותנת מענה לצרכים רגשיים בסיסיים של אנשים החווים אובדן. אלה, לצד העובדה שבסופו של יום, מדובר בדרך נוספת להביא ילדים לעולם, מסבירים את הפופולריות היחסית שלה במדינה שהיא מעצמת פריון כמו ישראל.
למרות השכיחות של התופעה, המחוקק הישראלי טרם השכיל להסדיר אותה בצורה בהירה או אחידה. ההנחיה היחידה שקיימת בנושא מורה שככלל, יש לאשר בקשות לנטילת זרע לאחר המוות מבלי להידרש לצו בית משפט. זאת להבדיל מבקשות לעשות שימוש בזרע המוקפא, שנידונות בפני בתי משפט לענייני משפחה ונבחנות לגופן.
ד"ר נופר יעקובי גן-אורצילום: אלבום פרטיהסיבה למדיניות המתירנית יחסית בשלב הראשוני של נטילת הזרע היא חלון הזמן הקצר, לרוב בין 24 ל-72 שעות, שיש כדי לשאוב זרע שגם ניתן יהיה לעשות בו מאוחר יותר שימוש למטרות הולדה. אולם ההנחיה, שפורסמה בשנת 2003 על רקע בקשות ספורות, מזמן לא עונה על מגוון התרחישים והשאלות שמתעוררים בהקשר זה.
הליך חקיקה מסודר במקום כאוס ועמימות
למשל, בעוד שההנחיות מורות כי יש לשאוב זרע רק לבקשת בת זוג הנפטר, בפועל - האפשרות ליטול ולהשתמש בזרע ניתנה בעשרות מקרים גם להורים שכולים כאשר קיימת חוסר בהירות לגבי ההליך הכרוך בבקשות מסוג זה. ההנחיה גם לא מחייבת את בתי המשפט הפוסקים בסוגייה. הפער ההולך וגדל בין ההלכה לבין המעשה מסביר את הכאוס הבירוקרטי עמו מתמודדות משפחות שכולות גם בימים אלה. קריאותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט העליון למחוקק להתערב, נותרו ללא מענה.
"השאלה האם ראוי להתיר לבני משפחה ליטול את הזרע של יקיריהם או להשתמש בו, בייחוד כאשר לא הביעו את רצונם המפורש להפוך להורים לאחר מותם, מחייבת דיון עקרוני סביב זכויות כגון הזכות לאוטונומיה, זכות האדם על גופו והזכות להורות"
בינתיים, נאלץ האחרון להכריע בשאלות מורכבות כמו האם יש להתיר להורים לעשות שימוש בזרע בנם שניטל לאחר מותו על-ידי אלמנתו למרות התנגדותה לכך. הוראת השעה פיזרה אמנם חלק מהעמימות ששררה סביב מעמדם של הורים שכולים, אולם כאמור, זו מוגבלת לשלב נטילת הזרע, להבדיל מהשימוש בו.
חשוב מכך, הרגולציה הקיימת אינה משקפת את כובד הזכויות והאינטרסים המונחים על הכף. השאלה האם ראוי להתיר לבני משפחה ליטול את הזרע של יקיריהם או להשתמש בו, בייחוד כאשר לא הביעו את רצונם המפורש להפוך להורים לאחר מותם, מחייבת דיון עקרוני סביב זכויות כגון הזכות לאוטונומיה, זכות האדם על גופו והזכות להורות, כפי שהוכרו בדין הישראלי. זאת להבדיל מתחושות או השערות לגבי זכויות שאינן מוכרות, כגון הזכות "לשאיבת זרע", כפי שנעשה רק לאחרונה.
זו כמובן לא העת לקיים דיון מסוג זה. בוודאי שלא נכון לקיים אותו בהקשר של מקרה ספציפי או על גבן של משפחות שכולות המצויות כעת בראשיתה של התמודדות עם כאב ואובדן בלתי נתפסים. אולם בתום המלחמה, ושני עשורים אחרי שמדינת ישראל החלה לסלול את הדרך החוקית להביא ילדים לעולם מן המת, ראוי שתימצא סופסוף העת להתוות את כיוונה ואף את גבולותיה, למענם ולמעננו.
ד"ר נופר יעקובי גן-אור היא פוסט-דוקטורנטית למשפטים, מרצה וחוקרת בתחום של הרגולציה של הפריון, בדגש על טכנולוגיות פריון מלאכותיות.
