יש רגע אחד בריאיון בו הקול של וניה פאר נשבר. זה לא קורה בזמן שהיא מספרת על הסרטן האלים שבו חלתה (או כמו שהיא קוראת לו – סרטנית) או על הטיפולים האגרסיביים שעם ההשלכות הקשות שלהם היא ממשיכה להתמודד גם שנתיים אחרי ההחלמה (מקל הליכה וכאבי האגן למשל). וניה נשארת מאופקת גם כשהיא מספרת על אובדן הפוריות ועל התינוקת שנולדה לה לפני שלושה שבועות בהליך פונדקאות. הקול שלה נשבר רק כשהיא מספרת על החברות לקרב, אלו שלא שרדו את המחלה. "שבע נשים שהכרתי מתו לי השנה. הייתה לי חברה לטיפולים, ג'ני מור, שהייתה לוחמת. התחלנו ממש באותו זמן. כן, סרטן צוואר הרחם נחשב לסרטן טוב לטיפול, אבל שם המשחק זה עדיין מניעה וגילוי מוקדם".
הריאיון עם וניה, 39, תושבת קיבוץ רבדים, נערך בזמן שהיא ובעלה ממתינים בקייב הקרה והמושלגת לאישור להביא את בתם התינוקת לישראל. "היא נולדה שלושה שבועות לפני הזמן אז לא הספקנו להיות בלידה", היא מעדכנת, "והגענו שש שעות לאחר מכן. עכשיו אנחנו מחכים. המצב מאוד מרגש ומאתגר. יש הרבה ניירת ומחכים גם להתאמה של בדיקת הדנ"א שעשו לה בשגרירות, לבדיקת האבהות שעשינו בארץ".
4 צפייה בגלריה
"כשאומרים לך שיכול להיות שתמותי – הכול קורס ושום דבר כבר לא היה חשוב חוץ מזה". וניה פאר
(צילום: Tali Juravliov)
ביולי 2019, כשהיא בת 37, נשואה וללא ילדים, אובחן אצל וניה סרטן צוואר הרחם. "היה לי עסק, הייתי אז יבואנית של אביזרי אופנה. סגרתי הכול. כשאומרים לך שיכול להיות שתמותי – הכול קורס ושום דבר כבר לא היה חשוב חוץ מזה".
היא נותחה פעמיים ונדרשה לעבור גם חמישה טיפולי כימו קשים שכללו קרינה פנימית, "טיפולים עם הרדמה ספנלית, כמו בלידה". מרגע הגילוי ועד לסיום הטיפולים חלפו כשבעה חודשים, "ומאז אני בסוג של שיקום רגשי, נפשי ופיזי מכל המכאובים שנותרו מהסרטן ומהטיפולים", היא מספרת.
"סרטנית עשתה אצלי שינוי תפיסה רחב מאוד בנוגע לכל האספקטים של החיים שלי, זה שינה אותי לגמרי", אומרת וניה, "ניהול קהילה, התנדבות - אלו דברים שפעם היו זרים לי ועכשיו זה הדבר הכי טבעי ומה שאני רוצה לעשות ומצליחה בו, כולל להגיע למנהלי מחלקות ופרופסורים ולדחוף לשינוי תודעתי גם בעולם המטפלים. המערכת שתומכת בטכנולוגיה וברפואה מתקשה להתקדם באותו הקצב. הרבה יותר נשים מחלימות היום מסרטן צוואר הרחם וצריך ליצור מערך תומך ועוטף למבריאות.
"ניהול קהילה, התנדבות - אלו דברים שפעם היו זרים לי ועכשיו זה הדבר הכי טבעי ומה שאני רוצה לעשות ומצליחה בו, כולל להגיע למנהלי מחלקות ופרופסורים ולדחוף לשינוי תודעתי גם בעולם המטפלים"
"בסרטן עצמו מטפלים יפה, אבל בתקופת גילוי המחלה והטיפולים בה, נשים רבות נמצאות בסחרור. הבנתי שלמי שמתמודדת חסרים המון דברים, תשובות, על מי להישען. גיליתי שאני רוצה לעשות המון למען נשים שפוגשות את וירוס הפפילומה. בעקבות הסרטנית שלי גם הקמתי יחד עם ד"ר טלי ברמן קבוצת פייסבוק והיום אנחנו מונות 1,300 נשים, כולן בשלבי טיפול שונים של סרטן או טרום-סרטן צוואר הרחם".
לקהילה מייעצות גם ד"ר תמר פרי, מנהלת המחלקה לגינקואונקולוגיה בהדסה ירושלים, פרופ' תמר ספרא, מנהלת השירות האונקו-גינקולוגי במערך האונקולוגי בבי"ח איכילוב, "שנותנות גם מענה ישיר במקרי חירום, שזה מדהים", מציינת וניה, וגם רדה רוזלר־דוידוב, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול מיני. "כולן נשים שאני בחרתי, מהיכרות אישית. בשנתיים האחרונות, בגלל שאני מתנדבת, כותבת ומציקה לכולם, אני מדברת עם המון אנשי מקצוע שרוצים לתת מעצמם מעבר לטיפול הפרטני".
עד לפעילות של וניה, המידע על סרטן צוואר הרחם היה מפוזר באתרים שונים ותמיד כנישה קטנה. "הקהילה יוצרת ריכוזיות של המידע ומאפשרת להגיע ולהיות חלק. אנחנו לא מקום לתשובות רפואיות, אבל יש ליווי רפואי בקהילה. אנחנו גם פועלות להוציא את הקהילה לעולם האמיתי, באמצעות מפגשים, ארוחות ערב משותפות, כשאחת המטרות היא להקים בהמשך גם עמותה ואתר".
אחד מהפרויקטים שיזמה הקהילה היה סדרה של צילומים בהשתתפות 20 חולות סרטן צוואר הרחם, ביניהן וניה עצמה. "צילומים שמטרתם להעצים את הנשיות, שקצת הולכת לאיבוד בטיפולים האלו", וניה מסבירה. "לא רק שסרטן צוואר הרחם לא מקבל מספיק חשיפה, זהו גם סרטן שלחולות בו קשה יותר לדבר עליו, בשל העיסוק באיברים האינטימיים. השנה דווקא היו נשים שיצאו ודיברו. יש גם יותר נשים צעירות שחולות ולהן קל יותר להיחשף".
הצלמת טלי ז׳ורבליוב מספרת: "הגעתי ליום הצילומים עם הרבה חשש מהמקום הרגיש אליו אני נכנסת וזכיתי לעבור חוויה מדהימה, להכיר את הנשים המיוחדות האלו מקרוב ולהגביר גם אצלי את המודעות למחלה, שגיליתי שלא ידעתי עליה כל כך הרבה, ובעיקר על התחושות והמחשבות שרצות כשאת בתוך זה. זכיתי לעזור, גם אם קצת, להסיח את הדעת מהשגרה, להעלות חיוך, לאפשר להרגיש אישה מיוחדת, שלמה, חזקה, ואני מקווה שהתחושות האלה נשמרו אצל המשתתפות".
וניה גם מלווה חולות סרטן בזמן הטיפולים בשיבא ובאיכילוב, ועובדת על הקמת מערך דומה במרכז דוידוף לסרטן שבבילינסון. היא יוזמת הדרכות מרוכזות שנערכות אחת לחודש בשיבא למטופלות חדשות. "עד שבאתי, לא חשבו שם שזה נחוץ".
"יכולתי למנוע את הסרטן"
מעבר לכל זה, או מה שהיא מכנה "העשייה הפנים-סרטנית", חשוב לה לעורר את המודעות לסרטן בקרב הציבור ובעיקר את המודעות לאופן שבו ניתן למנוע אותו. "התחוור לנו עם הזמן שרוב האנשים לא לגמרי מבינים את העובדה שסרטן צוואר הרחם הוא הסרטן היחיד שניתן למניעה בשלושה שלבים – חיסון לווירוס הפפילומה, בדיקות משטח אצל הגניקולוג ותהליכים כירורגיים – כולם עוד בשלב הטרום-סרטני. למעשה ישנה כאן תקופת טרום-סרטן ארוכה שניתנת לטיפול".
וניה מודה שגם היא הייתה יכולה למנוע את הסרטן אצלה. "יש שמונה סימנים מקדימים שמשמשים כנורות אזהרה. לי, בדיעבד, היו ארבעה. אולי אם הייתה הסברה, אם הייתי נתקלת במודעה על הסימנים הללו – הייתי יודעת ללכת להיבדק בזמן".
החיסון לווירוס הפפילומה נמצא בשנים האחרונות בסל הבריאות והשנה לראשונה גם גברים ונשים בגילאי 21-26 יוכלו לקבלו ללא תשלום, לאחר השינוי בסל התרופות. "בשעתו, כשהחיסון נכנס לסל לגילים צעירים, אף אחד לא אמר לנו שגם נשים כמונו יכולות וצריכות לקבל אותו".
"הרבה הורים נמנעים מלתת את החיסון לבנים שלהם. אם אנשים יבינו שגם בנים מידבקים ונדבקים וכולנו נתחסן – אפשר יהיה למגר את וירוס הפפילומה"
החיסון (גרדסיל) מגן מפני תשעה זנים של וירוס הפפילומה, שעשוי לגרום לסוגי סרטן שונים, בקרב גברים ונשים, ביניהם סרטן צוואר הרחם, סרטן פה ולוע, סרטן הפין וסרטן הפות והנרתיק. הוא גם מונע יבלות באברי המין אצל גברים ונשים כאחד. "הרבה הורים נמנעים מלתת את החיסון לבנים שלהם. אם אנשים יבינו שגם בנים מידבקים ונדבקים וכולנו נתחסן – אפשר יהיה למגר את הווירוס. הרבה לא יודעים שהחיסון יעיל גם אחרי הדבקה. הוא מאט את התפתחות התאים הסרטניים וכך קונה לחולות עוד זמן", מציינת וניה.
4 צפייה בגלריה
"צילומים שמטרתם להעצים את הנשיות, שקצת הולכת לאיבוד בטיפולים" וניה פאר בפרויקט הצילומים של חולות סרטן צוואר הרחם
(צילום: Tali Juravliov)
ד"ר אפרים סיגלר, יו"ר החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם, ורופא מומחה במכבי שירותי בריאות, מציין כי החיסון ניתן כחלק מחיסוני השגרה בכיתות ז'-ח' בבתי הספר, לבנים ולבנות, במטרה למנוע את סרטן צוואר הרחם וסוגי סרטן נוספים, וכן ניתן ומומלץ לקבל אותו עד גיל 45, גברים ונשים, על מנת למנוע הדבקה מכל מי שיש להם פרטנר חדש ליחסי מין בגיל זה. "ארגון הבריאות העולמי קבע שעל מנת שסרטן צוואר הרחם ייעלם בעוד מספר עשורים יש לשאוף שכ-90% מהנערים והנערות יהיו מחוסנים עד גיל 15״.
בנוסף, קופות החולים עברו לבצע משטחי סריקה של צוואר הרחם לגילוי ממצאים טרום-סרטניים באמצעות זיהוי נגיף הפפילומה. "שיטה זו היא בעלת רגישות של כ-95% לזיהוי נגעיים טרום סרטנים לעומת משטח הפאפ שהיה בשימוש והיה בעל רגישות של כ-70%", מציין ד"ר סיגלר. "זה ה-PCR של הפפילומה", מוסיפה וניה, "ונשים רבות לא מבינות את החשיבות שלה. כשאצלי יצאה בדיקה אחת לא תקינה לא התייחסתי ולא נבדקתי במשך ארבע שנים לאחר מכן". הבדיקה מיועדת גם למי שחוסנו לווירוס הפפילומה, מאחר שהחיסון אינו מספק הגנה נגד כל זני הנגיף. בנוסף, אחוזים בודדים ממקרי הסרטן נובעים משינויים בתאים שמקורם אינו בווירוס.
היום מסתיים שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם. "כ-200 נשים מאובחנות עם הסרטן מדי שנה, מתוך כ-2,500 עם נגעים סרטניים או טרום-סרטניים. עם מודעות, חיסונים ובדיקות בזמן - יש ממש תקווה ואפשרות שלא נמות מזה יותר", מסכמת וניה.
