סידור פרחים על שולחן האוכל הוא תוספת נאה, אבל למה לעצור שם? יש לא מעט פרחים שיכולים להיכנס לצלחת, קרוב למאה אם לדייק, ולהוסיף לא רק טעמים ועניין למנות רבות אלא גם יתרונות בריאותיים. פרחים אכילים רבים מכילים נוגדי חמצון חזקים ותרכובות אנטי-דלקתיות. ללא קשר למיומנות הקולינרית שלכם, קל להוסיף פרחים אכילים לכל ארוחה. אפשר להגיש אותם טריים, לבשל עם ירקות, להוסיף לחביתה או לשלב עם הקינוח.
כתבות נוספות למנויים:
כדי ללקט את הפרחים שייתנו את הערך המוסף הגדול ביותר פנינו לחיים חזן, הרבליסט קליני, חוקר ומתמחה בצמחי מרפא בגישה המדעית – כלומר צמחים שהגיעו ממסורות שונות, עברו תהליך מסודר של מחקר ונמצאו כבעלי חומר פעיל שהוכיח את עצמו גם מחוץ לצמח - ויש כ-450 כאלה. חזן מחזיק במעבדה פרטית ואחראי גם על מעבדת הפרדת חומרים בתחנת מחקר ממשלתית בחצבה, שפועלת תחת משרדי החקלאות והמדע.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
חזן מסביר שאת הפרחים ניתן להשיג בחנויות הטבע (בעיקר כמיובשים), לגדל בעציץ במרפסת או בגינה הביתית או להשיג טריים ממגדלים בארץ, דוגמת "על עלים" המתמחים בגידול צמחי מרפא.
"כל הרצאה שלי אני מתחיל עם חליטת היביסקוס או פודינג היביסקוס, כי זה אחד הדברים שחשוב לי להפיץ. הפרח הזה הוא ממש בשורה – ההיביסקוס תורם למניעת המחלות הכי נפוצות של העולם המערבי: לב וכלי דם, נזק לרקמות והזדקנות מואצת. אין אחד שלא צריך את זה. והוא זול".
הפיגמנט האדום של הפרח מגיע ממשפחה חשובה מאוד של אנתוציאנינים – בדומה למה שיש בקליפות ענבים, ביין אדום ובפירות יער. "החומר מעכב את האנזים שגורם לפירוק קולגן (קולגנאז), מאט הזדקנות של הרקמות, גם של העור וגם של הדפנות הפנימיות של כלי הדם והנימים".
היתרון של ההיביסקוס על פני יין אדום ופירות יער הוא שהאחרונים מכילים סוכרים מזיקים. "בגביע הפרח כמעט שאין סוכרים. הוא מכיל פיגמנט אדום המעכב הזדקנות ונזקים לכלי הדם, גם משפר את פעילות מערכת העצבים וגם נטול סוכר".
מהערוגה לצלחת: 5 גרם ליום של פרח יבש או 100 גרם פרח טרי.
"משתמשים בזן של ההיביסקוס החמצמץ (רוסל או סבדריפה), לא בזן עם הפרחים הגדולים הנפוץ בגינות", מסביר חזן. "אני משתמש בו המון לבישול. מוסיף חמצמצות למרקים. כשאני מכין קובה סלק, אני מוסיף לו פרחי היביסקוס – גם נותן צבע אדום כהה וגם טעם חמוץ. ניתן לשלב אותו גם בקינוחים. אפשר להכין פודינג לכאב גרון או לדלקות בדרכי השתן בשילוב חמוציות. אני משלב אותו עם סטיביה להכנת סירופים לילדים, כי החמיצות של ההיביסקוס מנטרלת את טעם הלוואי של הסטיביה. לאחרונה משרד הבריאות גם אישר את שמן ההיביסקוס למאכל".
"פרחי הצבר מוכרים לטיפול באיזון חילוף החומרים בפרוסטטה ומסייעים בהאטה או בעצירה של גדילת הפרוסטטה. שימוש קבוע בפרחי צבר הראה בתצפיות שנערכו ירידה בדיהידרו-טסטוסטרון (DHT), שערכים גבוהים שלו מעידים על פרוסטטה בגדילה", אומר חזן.
פרחי הצבר מכילים חומרים ריריים שמוסיפים מרקם לסלט או למרק, וניתן לאכול אותם טריים או מבושלים. "הטעם שלהם מזכיר קצת את עלי החוביזה".
מהערוגה לצלחת: לטיפול משתמשים ב-7-5 גרם של פרחים יבשים ליום, כחלק מפורמולה. למניעה: 12-10 גרם של פרחים טריים עם הסלט. "הסלט בריא אבל מכיל סיבים רבים שמאיטים ספיגה, לכן כטיפול עדיף לצרוך את הפרחים בנפרד מהמזון".
השימוש ביערה קיים ברפואה הסינית המסורתית במשך מאות שנים. "כמעט בכל מחלה יש ליערה היפנית השפעה גדולה", מכריז חזן. "יש רשימת מחקרים עם כ-80 מחלות שבהן יש ליערה פעילות מוכחת, כולל כמה רכיבים שייחודיים לפרחים שלה. זה צמח חשוב במיוחד, ונעשה בו שימוש נרחב ברפואה הסינית. אצלנו לא כל כך מכירים אותו".
קיימים כמעט מאתיים מיני יערה, אך הנפוצים ביותר הם הזנים היפניים. הפרחים הריחניים, בדרך כלל צהובים בהירים או לבנים, מכילים צוף שניתן לאכול ישירות מהפרח. לרוב משתמשים בפרחי היערה עוד לפני ההבשלה, בשלב המעבר מירוק לצהוב. "מדובר בשימוש אנטי-חיידקי עם טווח רחב מאוד: גם לכאבי גרון, גם לזיהומים בדרכי השתן וגם לטיפול חיצוני בעור - אקזמה ופסוריאזיס. לצמח יש גם פעילות אנטי-סרטנית".
מהערוגה לצלחת: אפשר להכין מהפרחים ריבות, סירופ או חליטה, או להוסיף למרק. "רוב החומרים, במיוחד קרטנואידים, עובדים טוב יותר אחרי בישול והבישול עושה רק טוב לספיגה שלהם בגוף", מבהיר חזן.
שימו לב: בעוד שפרח היערה והצוף שלו בטוחים לחלוטין לאכילה, גרגירי היער של זנים מסוימים עשויים להיות רעילים אם הם נבלעים בכמויות גדולות.
מעבר להיותו אחד הפרחים היפים והקלים לגידול, מומלץ גם לשלב אותו בתפריט. "כובע הנזיר מכיל תרכובות חרדליות-גופרתיות אנטי-סרטניות חשובות מאוד, הוא מוסיף טעם ומצוין לשלב אותו בסלט", אומר חזן.
מהערוגה לצלחת: מהעלים ומהפרחים ניתן להכין ממרח "פסטו", או להוסיף לממרחי אגוזים וירק ולקשט איתם עוגיות.
לרוב אנחנו סובלים מעודף בגוף של אומגה 6, חומצת שומן המעודדת מחלות אוטו-אימוניות, עודף פעילות של מערכת החיסון ודלקתיות, אבל ישנה אחת שפועלת הפוך: חומצה גמא-לינולנית (GALA). "היא מורידה תגובה דלקתית ויעילה בריסון מחלות אוטו-אימוניות או מחלות עודף-תגובתיות של מערכת החיסון. ה-GALA נמצאת בכמות הגבוהה ביותר בפרחי הזיפן", מסביר חזן.
זיפן, בורג' או פרח כוכבים הוא עשב המייצר פרחים עדינים בצורת כוכב. הפריחה בדרך כלל כחולה, אך עשויה להיות גם לבנה או ורודה. הפרחים מתוארים לעיתים קרובות כבעלי טעם מעט מתוק, שמזכיר מלפפון ודבש.
מהערוגה לצלחת: לערבב כתוספת לשייק יחד עם זרעי פשתן צהובים, להוסיף לחביתה או לאכול את הפרחים טריים בסלט. ניתן להגיש גם כתוספת ירוקה בפני עצמה.
עם פריחה צבעונית וטעמו הייחודי החריף-המלוח, גם העלים וגם הפרחים של גרגר הנחלים אכילים, וניתן ליהנות מהם מבושלים או נאים. "לצמח יש השפעות נוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות. הוא משמש נגד זיהומים בריריות, בדרכי השתן והנשימה ונחשב גם כאנטי-סרטני. גרגר הנחלים מחזק כימיקלים במערכת החיסון שמסייעים לה להתמודד עם תאים לא רצויים – וזה מה שאנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים לחזק את כמות כדוריות הדם, כי זו תגובה דלקתית, אבל חומרים שבתוך הכדוריות אנחנו רוצים לחזק".
מהערוגה לצלחת: חופן נאה בסלט או בכריכים, ניתן גם לאדות ולשדך עם ביצה או כמילוי למאפים.
לרגלת הגינה פרחים זעירים צהובים ועלים עבים ובשרניים - ומומלץ להשתמש בשניהם. "הצמח מכיל המון מינרלים שאינם נתרן החשובים בתזונה המערבית. נוגדי החמצון בצמח פועלים לאיזון אלקטרוליטים הקשורים גם בתפקוד הלב וגם באיזון לחץ הדם", מסביר חזן.
הצמח מספק אומגה 3 בכמות הגבוהה כמעט מכל ירק אחר מסוגו, ויעיל גם בשימוש חיצוני. "לרגלת הגינה יש אפקט של אוסמוזה - משיכת נוזלים מהשכבות העמוקות להגמשת העור וללחות. למעשה הוא מביא לחות לאזור שאין בו לחות".
מהערוגה לצלחת: ניתן להגיש את הפרחים והעלים חיים בסלטים ובכריכים רבים, להקפיץ או לאדות אותם עם ירקות אחרים או כתוספת למרק.
מעבר לריח האהוב, עלי הכותרת של הוורדים מכילים פיגמנטים נוגדי חמצון חזקים והוורד נחשב גם לצמח מרומם מצב רוח ומרגיע, המסייע במצבי חרדה ובהפעלה מחדש של המערכת הפארא-סימפתטית וחזרה לפעילות שגרתית של מערכת העצבים, "וככזה נחשב גם כמשפר תפקוד מיני, אפרודיזיאק", אומר חזן.
לעלי הכותרת של הוורדים יש טעם ארומטי, פרחוני ומעט מתוק. ישנם למעלה מ-150 מינים של ורדים זמינים, כמעט בכל גודל וצבע שניתן להעלות על הדעת. כולם אכילים, אבל אם רוצים ליהנות מהתכונות המצוינות שלהם, חזן ממליץ על הזן שנקרא ורד הכלב.
מהערוגה לצלחת: ניתן לאכול אותם חיים, לערבב לתוך פירות או סלטים ירוקים או לייבש ולהוסיף לגרנולה. "אני משתמש בהם בריבות, בקינוחים ובחליטות. גם בפקעות משתמשים – בעיקר להפקה של ויטמין C ושמן רוז היפ".
פרחי הדלועים מכילים חומרים נוגדי חמצון, קרטנואידים, מאריכי חיים וחומרים נוגדי דלקת המרסנים עודף פעילות של מערכת החיסון. בנוסף, חזן מציין כי יש בהם גם ריכוז גבוה מאוד של מינרלים המסייעים בהורדת לחץ הדם.
מהערוגה לצלחת: ניתן לאכול את הפרחים חיים או למלא את פרחי הקישוא, בעלי צורת הפעמון, בגבינות ובעשבי תיבול ולטגן או לאפות. עדיף לאכול רק את הפרחים הזכריים כדי לא לפגוע בקציר הדלעת.
אף על פי שמשתמשים בהם בדרך כלל למטרות נוי, פרחי האמנון ותמר מהווים תוספת צבעונית ומזינה למגוון קינוחים וסלטים. "זהו אחד מהצמחים הכי נפוצים בחידוש וניקוז של מעברי לימפה. אמנון ותמר הוא צמח אנטי-דלקתי, המפנה רעלים ופסולת מהגוף. לפרח יש טווח פעילות רחב והוא מעודד את הלימפה להתחדש", אומר חזן.
מהערוגה לצלחת: באכילה משתמשים בזן ויולה טריקולור ננסי, עם הפרחים הקטנים יותר. ניתן להכין איתו ריבות, פודינג, חליטה ומרק או פשוט להוסיף לסלט. חזן ממליץ על תוספת יומית של 5-2 גרם של צמח יבש או 20-15 פרחים טריים מהאדנית.
