הגירעון העצום של שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה במדינה, הצטמצם ב-243 מיליון שקלים - אך עדיין עומד על סכום גבוה של 802 מיליון שקלים, בעיקר בגלל בתי החולים. גם קופות החולים לאומית ומאוחדת צמצמו את הגירעון. בלאומית הוא ירד מ-116 מיליון שקלים לשני מיליון שקלים, ובמאוחדת הוא ירד מ-414 מיליון שקלים ל-69 מיליון שקלים. מנגד, קופת החולים מכבי עברה מעודף של 39 מיליון שקלים לגירעון של 92 מיליון שקלים. כך עולה מדוח מסכם של פעילות קופות החולים לשנת 2023 שפרסם הערב (שלישי) משרד הבריאות.
בדוח של משרד הבריאות נכתב כי הגירעון של כלכלית, למרות שצומצם, נותר משמעותי - ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות וזמינות שירותי הבריאות למבוטחים. על פי הדוח, שהוכן על ידי האגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות, קופת החולים כללית היא כאמור הגדולה ביותר במדינה, עם כ-4.8 מיליון מבוטחים, יותר ממחצית מהמדינה. לאחר מכן ניצבות קופת החולים מכבי עם כ-2.5 מיליון חברים, מאוחדת עם כ-1.3 מיליון ולאומית עם כ-700 אלף.
מנתוני הדוח עולה כי כל קופות החולים יחד הציגו בסוף שנת 2022 גירעון של יותר ממיליארד וחצי שקלים, ואילו בסוף שנת 2023 הוא עמד על 965 מיליון שקלים. בדוח שפורסם נכתבו גם הנתונים המרכזיים שהשפיעו על הגירעונות. כך למשל, הוצאות השכר בגין רופאים עצמאיים בשנת 2023 עמדו על כ-6.8 מיליארד שקלים לעומת כ-6.1 מיליארד שקלים ב-2022. כתוצאה מכך, נכתב, שיעור ההוצאה על רופאים עצמאיים מסך ההוצאה על השכר גדל בכל קופות החולים, כאשר מכבי עם השיעור הגבוה ביותר של כ-59.4% הוצאות שכר לרופאים עצמאיים מתוך סך הוצאות השכר.
גם הוצאות קופות החולים עבור תרופות וציוד רפואי עלו בין השנים בשיעור של 2.9%, בעיקר לאור טכנולוגיות חדשות שהתווספו לסל. בנוסף, כללית מימנה מתוך מקורות הסל כ-2.9 מיליארד שקלים עבור בתי החולים שבבעלותה, ומכבי מימנה סך של 104 מיליון שקלים עבור בית החולים אסותא אשדוד. במקביל, רשמה מכבי רווח סולו של 68 מיליון שקלים מפעילות אסותא מרכזים רפואיים. בסוגיית ההכנסות נכתב כי הכנסות מהשתתפויות עצמיות מתרופות בסל עלו בשיעור ריאלי של כ-2%, והשתתפויות עצמיות ממבוטחים עבור שירותים עלו בכ-1.5% בשנת 2023 לעומת 2022.
גידול בתחלואה ועלייה בצריכת שירותי בריאות: הצפי לשנים הקרובות
הדוח כלל התייחסות גם לגידול הדמוגרפי ולהחלטות הממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות בדבר עדכון מדדי יוקר הבריאות, וציין כי הן הגדילו את בסיס עלות הסל ועדכנו אותו מעת לעת. כמו כן, נכתב כי ככל שאותן החלטות מתודולוגיות היו מתקבלות בתחילת העשור הקודם, הרי שבסיס עלות הסל היה גדל בסכום נוסף של כ-3.4 מיליארד שקלים - שהיה מייתר את הצורך בכספי תמיכות, בהתמודדות עם הגירעון הקיים ואף מאפשר את הרחבת השירותים.
מנתוני הדוח עולה כי ההחלטה על המקדם הדמוגרפי הייתה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על עדכון מקורות החוק, ואילו ההחלטה שקיבלה הממשלה בשנת 2016 על שינוי רכיבי מדד יוקר הבריאות הייתה משמעותית יותר מקודמתה. התוספות בגין החלטות הממשלה הגדילו את בסיס עלות הסל בכ-5.8 מיליארד שקלים, אולם קבלת החלטות אלו בשנים מוקדמות יותר הייתה מגדילה את בסיס עלות הסל בסכום נוסף של כ-3.4 מיליארד שקלים, אשר היה מביא את קופות החולים לאיזון, ללא צורך בכספי תמיכות הפוגמים בוודאות התקציבית וביכולת התכנון לטווח ארוך.
בדוח צוין כי בחודש דצמבר 2023 אושר המתווה הרב שנתי להסדרת תקציבי הקופות, במטרה לייצר אופק תכנוני ותפעולי ארוך טווח למערכת הבריאות. הממשלה אישרה את הגדלת בסיס עלות הסל בכארבעה מיליארד שקלים, בהם יותר משני מיליארד להטמעת תמיכות קיימות. בהתאם, כפי שמופיע בדוח, חלה ירידה משמעותית בגירעונות הקופות ללא תמיכות, ובהתאם השתפרה יכולת התכנון ארוך הטווח ויציבות קופות החולים.
לפי הדוח, מימון עלות סל הבריאות מהכנסות מהשתתפויות המבוטחים ירד לשיעור של 5.41% לעומת שיעור של כ-6.8% לפני כעשור, דבר המעיד על הגדלה משמעותית של חלקה של הממשלה במימון הסל, לרבות הטמעת התמיכות וצעדים שנעשו להקל על מבוטחי קופות החולים תוך צמצום ההשתתפויות העצמיות של המבוטחים. סך היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-3.9 מיליארד שקלים, המהווים שיעור של כ-5.5% מעלות סל הבריאות. לעומת היקף תמיכות בסך של 6.3 בשנת 2022 (10.3%) לאור הטמעת תמיכות כאמור לבסיס סל הבריאות.
עוד נכתב בדוח כי בשל קצב הזדקנות האוכלוסייה המואץ, עדכונים אלה עדיין אינם משקפים באופן מלא את העלייה הצפויה בשנים הקרובות בצריכת שירותי הבריאות והגידול בתחלואה ובהוצאות שונות. בהתאם לכך, עדכון המקדם הדמוגרפי בתחילת כל שנה יאפשר את התאמת שירותי הבריאות להזדקנות האוכלוסייה והתחלואה העולה.
שר הבריאות אוריאל בוסו אמר בתגובה לפרסום הדוח כי "בשנה החולפת קופות החולים הוכיחו פעם נוספת את חשיבותן לציבור, במיוחד בעתות משבר וחירום. הן פעלו ללא לאות כדי לספק מענה רפואי ונפשי לתושבים שנפגעו מהמצב הביטחוני, תוך הפגנת מקצועיות, מסירות ויכולת תגובה יוצאת דופן". לדבריו, "הרפואה בקהילה היא זו שמעניקה את המענה לאתגר העצום שהציבה המלחמה, ולכן אנו פועלים לקדם צעדים שיבטיחו את יציבותן הכלכלית.
"משרד הבריאות מחויב לעמוד לצד קופות החולים ולתמוך בהן, ולהמשיך במדיניות שתבטיח את חוסן המערכת בטווח הארוך, במיוחד לנוכח האתגרים העומדים בפנינו – הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתחלואה הכרונית והצורך בהתמודדות עם משברים לא צפויים, בכל זמן ובכל מקום", הוסיף. "נמשיך לחזק את מערכת הבריאות, להתמודד עם האתגרים שבפנינו ולפעול לצמצום פערים בין המרכז לפריפריה – לטובת כלל אזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הוסיף כי "חיזוק האיתנות הפיננסית של מערכת הבריאות קריטית לצורך המשך שמירה על יציבות מערכת הבריאות. בשנה האחרונה נעשו מספר צעדים לקידום איתנות המערכת, אך ישנם צעדים נוספים נדרשים שיש ליישמם כדי למנוע פגיעה ביציבות המערכת וכן לאפשר למערכת להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה, כמו הזדקנות האוכלוסייה וגידול בתחלואה הכרונית וכן עם אתגרים שאינם ידועים, אך שעשויים להיות בעלי השפעה ישירה ומשמעותית על המערכת, כפי שראינו בשנים האחרונות עם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל".
מקופת החולים כללית נמסר בתגובה: "הדוח המסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2023 משקף את התנהלותה האחראית של כללית, במיוחד בפרמטר של עלות לנפש - כל זאת על רקע הוצאות עודפות שנגרמו ברבעון האחרון עקב מלחמת 'חרבות ברזל' בפעילות הקהילה ובתי החולים והצורך להקים במהירות כ-500 מרפאות חדשות עבור המפונים בדרום ובצפון.
"הדוח, בדומה לקודמיו, מלמד כי בעיית יסוד של המערכת היא העדכונים החסרים והחלקיים של כספי סל הבריאות, אשר פוגעים ביכולתן של קופות החולים כולן להעניק שירותי בריאות למבוטחיהן. הדוח מבטא גירעון כולל של כלל הקופות (בנטרול כלל התמיכות) בשיעור של חמישה מיליארד שקלים", הוסיפו.
עוד נמסר מכללית כי "ניתן ללמוד כי שיעור המבוטחים שעוזבים את הכללית ממשיך במגמת הירידה, והוא הנמוך ביותר מבין ארבע הקופות. שיעור המצטרפים לכללית מקופות אחרות ממשיך להיות הגבוה ביותר מבין נתוני ארבע הקופות. נתונים אלו מעידים על איכות השירות הרפואי הניתן בכללית ועל שביעות הרצון ממנו".
השיקולים של קופות החולים מול בתי המרקחת - והתיקון להצעת החוק
בתוך כך, בימים האחרונים דנו בוועדת השרים לענייני חקיקה בתיקון להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהוגש לוועדה, לפיו קופות החולים יתקשרו עם כל בתי המרקחת בהסכם אחיד ובתנאים זהים. במצב הנוכחי, קופות החולים נמצאות בהסדרים למתן שירותים עם מספר רב של בתי מרקחת, ולמעשה, הן בוחרות עם מי להיקשר בהסדר, בין היתר על פי שיקולים כלכליים.
קופות החולים לא פועלות בהסדר עם כ-1,000 בתי מרקחת פרטיים, מה שגורם לכך שהצרכנים משלמים יותר על תרופות, תחרות נמנעת ונגישות הציבור לתרופות מוגבלת. בנוסף, ישנם הסכמים שמונעים מבתי המרקחת הפרטיים לספק שירותים חיוניים, כמו שימוש בהוראות קבע, קבלת שירות ללא כרטיס, וגישה לייעוץ רוקחי – שירות שמוגדר כחלק מסל הבריאות.
דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים: "קופות החולים הן גופים ציבוריים, הניזונים מהקופה הציבורית. לכן, מצפים שעובדה זו תגרום לכך שהקופות תתנהלנה בשקיפות ובהגינות. למרות כל זאת, עדיין, לאחר 76 שנות המדינה, קופות החולים נוהגות מול בתי המרקחת הקהילתיים, באופן מפלה, בפגיעה ומניעה של תחרות חופשית, ובכך הן פוגעות בעיקר בציבור המטופלים שהן אמונות על מתן השרות הרפואי והתרופתי עבורו. מניעת תחרות, פגיעה בנגישות, והגבלת שרות הן תופעות פסולות שחייבות להיעקר מן השורש".
