יו"ר ההסתדרות הרפואית: המחסור יתבטא בעיקר בפריפריה
ישראל עלולה לעמוד בפני מחסור קיצוני בכוח אדם רפואי, תוצאה של הזדקנות כוח האדם במערכת, גל פרישה, מחסור בהכשרת רופאים חדשים, הזדקנות האוכלוסייה ובעיקר - חוסר תכנון משווע. הבוקר (יום ה') אנחנו מפרסמים כמה מהממצאים המרכזיים שיראו אור בעוד כמה שעות בדוח מקיף של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות). בלי מדיניות מסודרת, עם לא פחות מעשר ועדות מייעצות בתוך שני עשורים, הודיע אמש משרד הבריאות על הפתרון המוכר - עוד ועדה.
עוד בנושא זה:
דוח ה-OECD שיתפרסם היום באירוע חגיגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) והגיע לידי ynet מותח ביקורת חריפה על המחסור ברופאים בישראל ומצביע על תכנון לקוי. מהדוח עולה כי בישראל 10 אחוזים פחות רופאים לכל 1,000 בני אדם לעומת הממוצע במדינות המפותחות. בעוד שבישראל 3.3 רופאים לכל 1,000 תושבים, ממוצע ה-OECD עומד על 3.7. "במבט קדימה, הזדקנות האוכלוסייה תדרוש גם גידול במספר הרופאים לאוכלוסייה על מנת להגיב לצרכי הטיפול הגוברים, אלא אם גורמים אחרים במערכת הבריאות ישחקו תפקיד משמעותי יותר באספקת שירותי בריאות", צוין בדוח.
"כוח האדם הרפואי בישראל מזדקן, וחצי מכל הרופאים בעלי הרישיון בישראל בשנת 2020 היו מעל לגיל 55, לעומת שליש בשנת 2000 – המדינה השנייה במדד זה אחרי איטליה. הדבר מצביע על צורך בחילופי תפקידים גדול ומגביר את הדחיפות להכשיר רופאים חדשים שיחליפו את אלו שיפרשו בשנים הקרובות".
ממצאים דומים פורסמו באחרונה גם בדוח הממונה על השכר באוצר. לפי דוח האוצר, כרבע מהרופאים המומחים שמועסקים בבית החולים נמצאים לקראת פרישה (רופאים מעל גיל 60 ורופאות מעל גיל 55). למשל, 61% מרופאי אף, אוזן וגרון מתקרבים לגיל פרישה, 49% מהרופאים לטיפול בכאב, 48% מהכירורגים של בית החזה, 46% מהאונקולוגים ו-38% מהגריאטרים. הממונה על השכר במשרד האוצר מציין כי "תכנון כוח האדם במערכת הבריאות מצריך בחינה של המחסור הצפוי בעתיד, ולא רק התמקדות בחוסרים הקיימים".
"אני רואה את הבית שלי מזה כמעט 40 שנים עולה בלהבות" , אמר בכנס ד״ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא ויו״ר ארגון רופאי המדינה. "אנחנו נמצאים כבר בעיצומה של שריפת יער שמאיימת לכלות את הבסיס המרכזי של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל ולצערי הקמת עוד ועדה היא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. דרוש כאן צוות חירום לאומי שמשתף את הרופאים והרופאות, את האיגודים המקצועיים ואת המועצה המדעית, עם לוחות זמנים מיידיים ונקיטת צעדי חירום לכיבוי שריפת הענק לפני שהיא מכלה לאזרחי ישראל את מערכת הבריאות הציבורית".
מכבים שריפות במקום לתכנן
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר שעולים מהדוח הוא היעדר מדיניות מסודרת בכל הנוגע לתכנון כוח האדם במערכת הבריאות. מדיניות "כיבוי השריפות" הישראלית סופגת ביקורת: "מבחינה היסטורית, תכנון כוח האדם הרפואי בישראל נעשה על בסיס אד הוק, כאשר הממשלה מקימה ועדות בתגובה למשבר. מאז שנת 2000 הוקמו יותר מעשר ועדות ייעוץ אד הוק, שיגרו את הדוח וההמלצות שלהן והתייחסו למחסור למשבר המחסור ברופאים. חלק מההמלצות הללו אומצו על ידי הממשלה, אחרות לא. בניגוד לכך, חלק ממדינות ה-OECD כמו הולנד זנחו את גישת האד הוק הזו ועברו לגישה מבנית של תכנון כוח אדם וקביעת מדיניות שהוכיחה את עצמה כאפקטיבית על מנת למנוע מצב של ניהול קבוע של משבר ניהול".
המלצות ה-OECD הללו מתפרסמות יממה אחת בלבד לאחר שמשרד הבריאות הודיע אתמול על הקמת ועדה נוספת שתעסוק בנושא. "שר הבריאות משה ארבל הודיע על הקמת ועדה שתטפל במחסור ברופאים במערכת הבריאות, במטרה לגבש תוכנית סדורה תוך הישענות על מודלים הקיימים בעולם והתאמתם לישראל, תהליכים שהובלו במשרד בתקופה אחרונה, יחד עם המלצות שגובשו בנושא בעבר", נמסר אתמול מהמשרד.
מנגד, יש לציין כי ה-OECD דווקא שיבח את ישראל בכל הנוגע לגידול במספר הסטודנטים לרפואה בשנים האחרונות, אך הצביע על כך שזה לא מספיק ומזהיר באופן חמור מפני מחסור עתידי ברופאים. אחת הסיבות המרכזיות: רפורמת יציב שתיכנס לתוקפה בשנת 2026 ושבמסגרתה לימודי רפואה בשורת מדינות ובעיקר במזרח אירופה – לא יוכרו עוד וסטודנטים שלמדו באותן מדינות לא יוכלו עוד להתמחות בישראל. יחד עם גל הפרישה הצפוי, ישראל עלולה להתמודד עם מחסור קיצוני בכוח אדם רפואי. "צעדים דחופים נדרשים על מנת להגביר את הכשרת הרופאים בישראל", נכתב בדוח.
יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet: " אנחנו מתריעים הרבה שנים על מחסור ברופאים שצפוי וכבר אנחנו חשים אותו. אנחנו ידענו שמספר הרופאים הפורשים הוא גבוה מאוד. הגיל הממוצע של יותר מ-50% מהרופאים במדינת ישראל הוא יותר מ-55, אנחנו יודעים שרופאים רבים שהגיעו בעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 פורשים היום לגמלאות. אנחנו יודעים גם שמספר הסטודנטים לרפואה במדינת ישראל שלומדים במדינה הוא 40% ועוד 60% לומדים בחו"ל, אנחנו מודעים להזדקנות האוכלוסייה שדורשת יותר רופאים כי אנשים מבוגרים מעל גיל 70 צורכים פי 3 שירותים במערכת הבריאות. כך שצריך גם להוסיף רופאים, יש ילודה יחסית יותר גבוהה במדינת ישראל יותר מאשר באירופה. בכל העולם, אגב, יש מחסור ברופאים אבל במדינת ישראל הוא קיצוני יותר".
עוד אמר כי "אנחנו כבר צופים שתוך שנתיים מספר הרופאים יירד משמעותית דווקא בפריפריה, בצפון ובדרום. אנחנו תלויים בסטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל וכאשר מספר הסטודנטים שלומדים בחו"ל יורד, אז זה משפיע על מדינת ישראל. נכון שנעשו מאמצים במדינה להעלות את מספר הסטודנטים לרפואה ובאמת בעשור האחרון העלו את מספר הסטודנטים לרפואה במדינת ישראל בכל הפקולטות לרפואה במדינה - אבל זה עדיין לא מספיק".
בהכנת הכתבה השתתפה אלכסנדרה לוקש
