בשיתוף סאנופי
מי מאיתנו לא מכיר את התחושה שהאף סתום, קשה לנשום ולהריח, וגם חוש הטעם נפגע? עבור מרבית האוכלוסייה אלו תחושות שמופיעות בשל צינון קל שחולף לאחר מספר ימים. אבל מה עושים כאשר המצב הזה הופך לכרוני ופוגע באופן קשה באיכות החיים?
סינוסיטיס כרוני (רינוסינוסיטיס) עם נזאל פוליפוזיס (CRSwNP) המכונה בקיצור "נאזל פוליפוזיס" זוהי מחלה כרונית שבה צומחים גידולים שפירים מרקמת הרירית באף. למעשה אלו מעין "בלונים" קטנים הסותמים את מערות האף כביטוי לתהליכים אימונולוגים (דלקתיים) בחלל האף. על אף שהתהליך שפיר לחלוטין, הוא מהווה מטרד יוצא דופן הפוגע משמעותית באיכות החיים.
התחושה של החולים בנאזל פוליפוזיס דומה לתחושה של הסובלים מצינון קשה – עם תחושת גודש ואטימות של האף אשר יכולה להיות להיות חלקית, מלאה חד או דו צדדית. בעקבות החסימה נגרם אובדן של חוש הריח ולאחר מכן גם אובדן של חוש הטעם ובמקרים מסוימים יכולה להתפתח גם מחלה נשימתית משום שהפוליפים מקשים על הנשימה. חלק מהחולים עלולים לסבול גם מזיהומים מקומיים שמצריכים טיפול רפואי אקוטי.
בין 2%-4% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה
הסובלים מהמחלה מתארים חוויה לא נעימה, במיוחד כשוכבים על הגב במיטה ויש קושי אמיתי לנשום. אותם פוליפים, הסותמים את האף, חוסמים גם את הניקוז של הסינוסים –הם חללי אוויר הנמצאים בלסתות ובמצח ומנקזים את האוויר וההפרשות לתוך חלל הפה. כאשר אלו נסתמים, הנוזלים אינם יכולים להתנקז וכל מי שחווה סינוסיטיס בימי חייו יודע שזה כאב ראש רציני , שעלול להפוך לזיהום אפילו מסוכן, ואכן מטופלים אלה נמצאים גם בסיכון גבוה לזיהומים.
דרכי הנשימה שלנו מתחילות בקצה האף ומסתיימות בקצה הריאות ולכן מחלות של דרכי הנשימה העליונות כמו נאזל פוליפוסיס ונזלת אלרגית קשורות בקשר אדוק עם מחלות כמו אסתמה ו-"אסתמה של העור" (דרמטיטיס אטופית). שכיחותה של נאזל פוליפוזיס באוכלוסייה מראה שלא מדובר במחלה נדירה. על פי ההערכות בין 2%-4% מהאוכלוסייה סובלים ממנה כאשר מרבית החולים הם בשנות הארבעים והחמישים לחייהם. לעיתים אנו רואים גם מתבגרים וילדים שסובלים מנאזל פוליפוזיס בדרגה חמורה, אולם אלו מקרים יוצאי דופן באופן יחסי.
מחלה לא מסוכנת אך גורמת לסבל רב
הפגיעה באיכות חייהם של המטופלים עם נאזל פוליפוזיס היא משמעותית מאוד. ישנן מחלות שהן מסוכנות אך החולה לא חווה אותן כקשות ולהפך – יש מחלות שהן לא נורא מסוכנות, כדוגמת נאזל פוליפוזיס אך היא גורמת לסבל רב בחיי היום יום של המטופל. לראיה, אנשים הסובלים מנאזל פוליפוזיס מסכימים לעבור ניתוחים רבים ומסובכים להסרת הפוליפים לעיתים רק כדי לזכות במספר חודשים של הפוגה.
לנאזל פוליפוזיס קיימים טיפולים שונים. זוהי מחלה שאנו מכירים שנים רבות ועל כן אנו יודעים כיצד לטפל בה. בצורתה הקלה, המחלה תטופל בעיקר באמצעות תכשירים מקומיים מבוססי סטרואידים כמו תרסיסי אף שונים. זהו טיפול מקומי ויחסית בטוח ושמטרתו לטפל במרכיב האימונולוגי או האלרגיה של הבעיה. במקרים של מחלה חמורה, הטיפול שמוצע לחולים הוא ניתוח. למעשה החולים עוברים פרוצדורה כירורגית שבה קוטמים את הפוליפ שחוסם את מערות האף ובכך מאפשרים להם לחזור ולשגרה – לנשום, להריח ולהרגיש טעם. במצבים מורכבים יותר, מבוצעים ניתוחים נרחבים יותר במהלכם מסירים את דפנות חלל האף והסינוסים ככל הניתן.
הטיפול הניתוחי מוצלח ביותר לחלק מהחולים אך למרבה הצער, לחלק מהחולים אשר מחלתם בדרגה חמורה, יש נטייה מוגברת להישנות של הפוליפים והניתוח נותן הקלה לזמן מוגבל בלבד. למעשה החולים האלו נאלצים לקבל טיפולים בסטרואידים הניתנים באופן סיסטמי ולא רק מקומי – אליהם נלווים תופעות לוואי רבות, ובנוסף לעבור ניתוחים חוזרים ונשנים אשר גם הם לא מצליחים למגר את המחלה. היום באמצעות בדיקות שונות והיכרות עם המחלה אנו יודעים לנבא מראש למי מהמטופלים הניתוח יכול לסייע ולמי מהם יש סיכוי גבוה להישנות המחלה גם לאחר ההליך הכירורגי.
אפשר לחסוך את הצורך בניתוחים חוזרים ונשנים
במקרים הללו ניתן לתחזק את ההקלה שהושגה על ידי הניתוח ו/או להביא להקלה ראשונית למטופל לחסוך מהמטופל את הצורך בניתוח חוזר באמצעות טיפולים ביולוגיים המאפשרים לעכב את אותם מנגנונים אימונולוגיים שגרמו להיווצרותם של הפוליפים. כיום אנו מבינים את התהליך הזה עד כדי כך שיש תרופות מכוונות מטרה כנגד חלבונים שונים של מערכת החיסון האחראים להפעלת הציר המעודד ייצור הפוליפים.
בזכות התקדמות המדע והטכנולוגיה במידה והמחלה אינה בשליטה ונדרשים יותר משני מחזורים של טיפול סטרואידים סיסטמיים בשנה, ניתן לשקול טיפול בתכשירים ביולוגיים בטוחים ויעילים, אשר מראים תוצאות ומאפשרים לשלוט במחלה. תחת הטיפול הביולוגי אנו רואים שיפור אצל המטופלים בתוך מספר שבועות, ולמעשה הפוליפים של החולים מתכווצים עד היעלמותם והמטופל חוזר נושם לרווחה.
הכותבת היא מומחית לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה ומשמשת כמנהלת המכון לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה במרכז למחלות אוטואימוניות בבית החולים שיבא – תל השומר
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפלים.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי
