איך רואים רופאים צעירים את עתידם בתחום, ומה דעתם על התפקוד של מערכת הבריאות במשבר הקורונה? אלו היו שתיים מהשאלות שהוצגו בפאנל "דור העתיד: הרופאים של המחר", שנערך השבוע במסגרת ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות". השתתפו: ד"ר ליאה כהנוב, יו"ר פורום המתמחים של ההסתדרות הרפואית; ד"ר עמרי כהן, יו"ר פורום הסטאז'רים לרפואה; ד"ר קיי אלקרא, מתמחה ברפואה פנימית בבית החולים הלל יפה; וד"ר פאדי רחאל, נציג הלל יפה בפורום המתמחים ומתמחה במחלקה הנוירולוגית.
עוד מהוועידה:
בתחילת הדיון דיברו המשתתפים על התורנויות הארוכות של הרופאים המתמחים, נושא בגללו הם יצאו למאבק. לאחרונה פרסמה ההסתדרות הרפואית מסקנות של ועדה שדנה בנושא. ד"ר כהנוב אמרה שהוועדה עבדה קרוב לשנה ובחנה מודלים רבים, ובסופו של דבר הוחלט שהתורנות של המתמחים תקוצר מ-26 שעות ל-16.
"המקצועות הכירורגיים עדיין נמצאים בדיון", הוסיף ד"ר כהן. "הוועדה לא פרסמה המלצות לגביהם. אנחנו מקווים שההמלצות שכבר פורסמו אכן יישומו; רוצים לראות את הדבר הזה קורה בשטח".
המשתתפים גם התבקשו לספר איך הם מרגישים כשהם מסיימים תורנות של 26 שעות. ד"ר רחאל אמר: "אחרי כמה שנים זה נהיה יותר שגרתי. אתה נכנס לרכב ויודע שאתה הולך ליום ממש ארוך, ואי אפשר לדעת איך הוא יסתיים. אפילו הילד שלי בן השלוש מבוהל כשאני יוצא לתורנות. הוא שואל בבהלה, 'אבא, היום אתה תורן?' גם הוא כבר יודע מה זה תורנות.
"תורנות זה יום ארוך מאוד. בתורנות אחת אנחנו רואים את הצוות הסיעודי מתחלף ארבע פעמים, וזה מאוד מדכא. המטופלים סובלים מזה: כשמטופל ניגש לרופא שעובד שבע-שמונה שעות בלבד, הוא מקבל שירות מסוים; כשהוא פונה לרופא שעובד כבר 17-16 שעות, הוא יקבל שירות אחר, כי הרופא כבר עייף".
הוסיפה ד"ר אלקרא: "תורנות 26 שעות זה שחיקה. כשאני חוזרת הביתה, אני מרגישה כמו זומבי. מאוד קשה לנסוע הביתה אחר כך. זו עייפות טוטאלית".
בהמשך התבקשו משתתפי הפאנל להשיב לטענות שמפנים כלפיהם רופאים ותיקים, לפיהן הם עצמם עבדו בעבר יותר מ-26 שעות רצופות, כך שהרופאים הצעירים של היום "קצת מפונקים", לטענתם.
ד"ר רחאל אמר: "התחלתי להתמחות בהלל יפה ב-2017, ואני מרגיש שחל זינוק במספר הפניות למיון בארבע השנים האלו. הרי בית החולים משרת עכשיו עיר חדשה, חריש, כך שהאוכלוסייה שנזקקת לנו הרבה יותר גדולה, בעוד בית החולים עצמו לא גדל. יש אותו מספר של רופאים ואותו מספר של תקנים".
ד"ר רחאל: "בי"ח הלל יפה משרת עכשיו עיר חדשה, חריש, כך שהאוכלוסייה שנזקקת לנו הרבה יותר גדולה, בעוד בית החולים עצמו לא גדל. יש אותו מספר של רופאים ואותו מספר של תקנים"
ד"ר כהנוב: "הרי בזמנים קשים, באסונות, בקורונה, מערכת הבריאות מוכיחה את עצמה כל פעם מחדש - והמתמחים הם הבסיס שלה. אנחנו יודעים לעבוד קשה, יודעים לעבוד בלי הפסקה, אבל זה לא אומר שככה זה צריך להיות. כשצריך לעבוד, אנחנו עובדים, אבל זה לא אומר שצריך לנצל את זה ולהמשיך ככה. מערכת הבריאות רוצה וצריכה לעבור איזשהו תהליך של ייעול, ולכן אני לא חושבת ש'פינוק' היא מילה נכונה כאן".
חברי הפאנל התבקשו להתייחס גם לנושא הקורונה ונשאלו עד כמה הם מוטרדים מהאפשרות שיפרוץ גל נוסף של המגפה.
ד"ר אלקרא: "אני עבדתי במחלקת קורונה בגל הראשון, ויש הבדל ענק בין הגל הראשון, שבו לא היינו ממש ערוכים, כי לא ידענו מה זה בכלל, לבין מה שקורה עכשיו. אני חושבת שמערכת הבריאות בארץ יותר מוכנה לזה עכשיו".
ד"ר כהן: "אני עבדתי בגל השלישי במיון נשימתי בבית החולים לניאדו. היה עומס מאוד גדול של מטופלים, ואני חושב שהמערכת התמודדה איתו בצורה יפה. מערכת הבריאות היא חזקה: יש בה כוח אדם מאוד איכותי, הוא נמצא שם, והוא נלחם. אני לא חושב שאם יפרוץ גל נוסף, זה יהיה שונה. אנחנו נהיה שם כדי לעזור".