בשיתוף חברת אסטרהזניקה וחברת MSD
"חצי שנה לפני שחגגתי את יום ההולדת ה-60 שלי, החלו להופיע כאבים בגב התחתון. בהתחלה חשבתי שהגוף מאותת לי שאני יושבת יותר מדי, או שאולי הגיל מתחיל לתת את אותותיו. לא העליתי על דעתי עד כמה זה יכול להיות גרוע", מספרת אינה דקל (62) מרחובות. אינה עובדת לפרנסתה בספריית בית הספר שבשכונתה, ומנהלת קליניקה לטיפול באומנות. היא גם אמא לארבעה ילדים, בת אחת ושלושה בנים וסבתא גאה לשני נכדים בני שש ועשרה חודשים.
"כשהכאבים בגב התחתון התגברו, לקחתי נורופן ונסעתי לעבודה. אלא שעברו מספר שבועות והכאב לא חלף. קבעתי תור לאורתופד, ששלח אותי לבדיקת סי-טי לעמוד השדרה, שלא העלתה אף ממצא חריג. בערך באותו הזמן הופיעו פתאום תופעות נוספות – התחלתי לסבול מצורך במתן שתן לעיתים תכופות עד כדי כך שכל רבע שעה מצאתי את עצמי הולכת לשירותים. בנוסף, אחרי כל ארוחה הרגשתי לחץ בקיבה ושהבטן שלי מנופחת. במשך כל התקופה הזו קיוויתי שהתסמינים יעברו, המשכתי ליטול משככי כאבים וניסיתי לתפקד", מספרת אינה.
אבל שיחת טלפון אחת שינתה את כל עולמה. "יום אחד התקשרה אלי בת דודתי שמתגוררת בקנדה", נזכרת אינה, "היא סיפרה שבקרוב תעבור ניתוח להסרת שחלות לאחר שגילתה שהיא נשאית של מוטציה בגן ה-BRCA. בת הדודה גם המליצה לי ולכל שאר המשפחה לבצע בדיקה לנשאות של המוטציה בהקדם".
המוטציה בגן BRCA שמעלה את הסיכוי לסרטן שד ושחלה
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לתחלואה בסרטן שד ושחלה הוא הימצאות של מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2. מוטציות בגנים אלו נמצאות בשכיחות גבוהה אצל נשים ממוצא אשכנזי ולמעשה אחת מכל ארבעים נשים ממוצא אשכנזי היא נשאית של מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2. מעל 60% מהנשים עם מוטציה בגן BRCA1 או ב-BRCA2 יחלו בסרטן שד במהלך חייהן, לעומת כ 12% מהנשים באוכלוסייה הכללית. בנוסף, עד 60% מהנשאיות של BRCA1 ועד 30% מהנשאיות של BRCA2 צפויות לחלות בסרטן השחלה, לעומת 1.2% מאוכלוסיית הנשים הכללית.
באותו התקופה, קרן, בתה של אינה, הייתה בחודשי היריון מתקדמים. היא ביצעה בדיקת נשאות למוטציות בגן ה-BRCA, שבעקבותיה גילתה שגם היא נשאית. "התוצאות לא גרמו לי לדאגה אישית. כמובן שחששתי מאוד לבתי, אבל בכלל לא הייתי מוטרדת לגבי עצמי. הייתי בטוחה שבגיל שישים ואחת, למוטציה שכזו אין שום משמעות", נזכרת אינה, "אלא שאז שוחחתי עם יועצת גנטית וממש במקרה סיפרתי לה על התסמינים שחוויתי – כאבי גב, הצורך המוגבר במתן שתן וכדומה. היועצת ביקשה לברר מתי היה הביקור האחרון שלי אצל רופא הנשים, ולאחר שהתברר לה שהפעם האחרונה שהייתי אצל גניקולוג הייתה לפני שנים רבות, היא ביקשה שאקבע תור באופן מיידי".
ירדתי במעלית קומה אחת – והבנתי שזה לא יהיה פשוט
כשאינה הגיעה לרופא, הוא לא התמהמה וביצע בדיקת אולטרסאונד. "הרופא לא דיבר יותר מדי. לאחר הבדיקה הוא אמר שרצוי לבצע בדיקת אולטרסאונד מקיף יותר במכון שנמצא בקומה מעליו באותו הבניין", נזכרת אינה, "לא נדלקו לי שום נורות אדומות ועדיין הייתי רגועה. חשבתי שהוא רוצה להיות בטוח במאת האחוזים שהכל בסדר. אבל הטכנאית אולטרסאונד בבדיקה הנוספת כבר רמזה שמדובר בממצאים מדאיגים, ושעליי לגשת לרופא בהקדם", היא מוסיפה, "כשירדתי קומה אחת במעלית, נפלה עליי ההבנה שהדברים לא הולכים להיות פשוטים".
הרופא שלח את אינה בדחיפות לבית החולים. "בשלב הזה התחלתי להילחץ. אומנם כבר היו רמזים בבדיקת האולטרסאונד, אבל המהירות שבה נדרשתי לגשת לבית החולים הטילה עליי חרדה איומה", היא נזכרת. "שאלתי את הרופא האם אני אחיה. הוא הביט בי ואמר בשקט שהוא לא באמת יודע".
אינה הנסערת נסעה לבית החולים אסף הרופא. כבר בדרך היא שוחחה עם בני משפחתה: "החלטתי קודם לדבר עם החתן שלי, שיש לו נגיעה מקצועית בתחום הרפואה. ביקשתי ממנו לא לומר מילה לבת שלי– מאחר והיא בדיוק הייתה אחרי לידה עם הנכד המקסים שלי. אחר כך עדכנתי גם את אימא שלי, שהתעקשה להגיע איתי לבית החולים". באסף הרופא נערכה לאינה סדרת בדיקות ובכללן גם פט סי-טי. "כשהגיעו התוצאות התבשרתי שאני חולה בסרטן שחלה בשלב 4. הסרטן כבר היה מפושט ושלח גרורות לבלוטות הלימפה", נזכרת אינה, "בבית החולים נקבעה לי תוכנית טיפול שכללה שלושה טיפולים כימותרפיים, שלאחריהם תערך בדיקת פט סי-טי שתבחן את יעילות הטיפולים. במידה שאלו יצליחו, תשקל האפשרות לעשות ניתוח".
הטיפולים הכימותרפיים לא היו פשוטים אבל הביאו לשיפור קליני במצבה של אינה. לאחר מכן הוחלט לעשות ניתוח להסרת הגידול. "אומנם זה היה קשה ולקח לי זמן רב להתאושש. עם זאת, אני שמחה שסדרת טיפולי הכימותרפיה הצליחה והגידולים הצטמצמו לאופן שהיה ניתן לנתח. לצערי, סבלתי מתופעות לוואי – כל השיער שלי נשר, כולל הריסים והגבות", נזכרת אינה. "קיבלתי תמיכה נפשית מהמשפחה וכן במסגרת בית החולים".
לאחר הניתוח אינה, בהמלצת רופאיה, החלה לקחת מידי יום תרופה ביולוגית ממשפחת "מעכבי PARP" אותה הומלץ לה ליטול למשך שנתיים, מה שעשוי להפחית את הסיכוי להישנות המחלה. הטיפול מבוסס על חומר שפועל כנגד מנגנון תיקון ה-DNA בתא הגידול, שבמקרים ספציפיים אלה רגיש יותר, מאחר ומנגנון התיקון כבר פגוע כתוצאה מהמוטציה בגן BRCA.
גם הבת והבן התגלו כנשאים
בעקבות המחלה והגילוי הנשאות, אינה הפנתה את כל שאר בני המשפחה לייעוץ גנטי. "הבת שלי, שלצערי גם היא נשאית, עברה לפני מספר חודשים ניתוח לכריתת רקמת השד, ולאחריו ביצעה שחזור", מספרת אינה, "כל התקופה הזו שזורה בדאגה נוראית – בתי עברה את הניתוח במהלך ההתאוששות שלי מהכימותרפיה, כך שבזמן המועט שעוד הייתי מסוגלת לתפקד, עסקתי בלדאוג לשלומה. בהמשך, לאחר שתשלים הליך הקפאת עוברים, היא תבצע ניתוח לכריתת השחלות כדי להפחית משמעותית את הסיכוי שלה לתחלואה. בתי בת 35, ויש לה שני ילדים, אבל היא רוצה לוודא שתהיה לה האפשרות להרחיב את התא המשפחתי אם הם ירצו בכך בעתיד. היא גיבורה של ממש, ואני גאה בה". כמו כן, שני בניה הספיקו כבר להיבדק והתגלה שאחד נשא והשני לא.
אינה מספרת שלמרות המורכבות והקושי היא שומרת על אופטימיות. "זה לא תמיד קל. "הבשורה שחליתי בסרטן השחלה נפלה עליי כרעם ביום בהיר. לא הייתי מוכנה לסבל הפיזי ולכאבים הנוראיים. לאורך כל הזמן היו לי חרדות נוראיות, פחדתי שאני עלולה למות לפני ההורים שלי, וחששתי מאוד מההשלכות של הדבר עליהם", מספרת אינה. "גם ההתמודדות עם הנשאות של המוטציה בגן BRCA במשפחה לא הייתה פשוטה עבורי. לשמחתי, יש לי משפחה תומכת שמלווה אותי, ותודה לאל כרגע עברתי את החלק הקשה במסע הזה. אני שומרת על אופטימיות, מקווה ומאמינה שהסיפור הזה כבר מאחוריי", מסכמת אינה.
בישראל כל אישה מעל גיל 18 ממוצא אשכנזי (חלקי או מלא על פי הצהרה שלה) זכאיות לבצע בדיקה גנטית למוטציות השכיחות בגנים BRCA במסגרת סל הבריאות. למידע נוסף ולהתייעצות פרטנית מומלץ לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת אסטרהזניקה וחברת MSD
