זמן קצר לאחר טבח 7 באוקטובר, ישבה פרופ' הדי ולד במשרדה ודפדפה בין ערימות של מאמרים רפואיים שהצטברו על שולחנה. עיניה נעצרו על אחד מהם: מאמר לא-מדעי במיוחד, אלא מה שהיא מכנה "כתב אישום פוליטי עטוף בשפה אקדמית". זה לא היה מקרה יחיד. בשבועות הבאים הצטברו עוד ועוד מאמרים בכתבי עת רפואיים נחשבים, כולם שופעי רטוריקה אנטי-ישראלית חריפה, ולעיתים אף בעלי נימה אנטישמית ברורה.
3 צפייה בגלריה
הפגנה הפגנות פרו-פלסטיניות בסן פרנסיסקו. "הכאפייה הפכה לסמל שנוי במחלוקת, במיוחד כשהיא נלבשת בזמן מלחמה. היא סמל של טרור"
(צילום: Editorial Credit Phil Pasquini shutterstock)
פרופ' ולד, מומחית ברפואת משפחה עם הכשרה בבתי חולים ואוניברסיטאות מובילות בעולם ובישראל - מבן-גוריון ועד הרווארד וכיום באוניברסיטת בראון שברוד איילנד - הבינה שמישהו כאן חצה את גבול. האקדמיה, המקום שבו ראתה תמיד מקדש של ידע ואובייקטיביות, הפכה לזירת קרב פוליטית. "זה פשוט לא יכול להימשך ככה", אמרה לעצמה. בתחילה ניסתה להגיב במכתבים למערכות כתבי העת המדעיים. חלקם פורסמו, אחרים הושמטו, אבל הלחץ הפנימי לא הרפה. המאמרים הללו שהלכו והתרבו האשימו את ישראל ברצח עם, ואף השוו את השתיקה של הקהילה הרפואית לשותפות עם הנאצים. "לא רק שמדובר במידע מוטעה", אומרת פרופ' ולד, "אלא שזו תרומה ישירה ליצירת אווירה עוינת כלפי סטודנטים וחוקרים יהודים בפקולטות לרפואה".
כמי שמלמדת אתיקה ברפואה ועוסקת רבות בתפקיד הרפואה במשטר הנאצי, היא נזהרת מהשוואות לשואה, אך מתעקשת שמה שקורה כיום בקמפוסים לרפואה מהווה "הדהודי שואה".
תיעוד האירועים האנטישמיים באוניברסיטת קולומביה
"העברתי הרצאות ביותר מ-50 פקולטות בנושא הזה, כדי לעורר בתלמידים רגישות למה השתבש אז, במקצועות הרפואה בגרמניה הנאצית. איך זה התחיל ברדיפת קולגות ונידוי, ועבר מהר מאוד להרגשה שיש להם זכות מוסרית להרוג נכים, לשותפות ברצח עם של יהודים וברדיפת קבוצות רבות אחרות. אנחנו זהירים מאוד באנלוגיות שלנו, אז אני לא רוצה לספר לאנשים שזה קורה שוב כי אי אפשר לדלל את השואה, ואי אפשר להפוך אותה למשהו אוניברסלי. לכן אני משתמשת במושג 'הדים', ומכך אנחנו צריכים להיזהר מאוד עם כל מה שקורה עכשיו".
כדי לנסות להילחם בתופעה, היא החליטה לצאת ולחקור. פרופ' ולד אספה מאות מקרים של אנטישמיות במקצועות הרפואה בארצות הברית, ליקטה נתונים וסטטיסטיקות, כולל חוויות אישיות מתועדות והתוצאה - מאמר שכתבה יחד עם ד"ר סטיבן רות' מהמחלקה להרדמה של אוניברסיטת אילינוי - שפורסם באחרונה בכתב העת הנחשב The American Journal of Medicine.
3 צפייה בגלריה
"אני לא רואה אותם קוראים לחרם על מדינות אחרות, וזו אנטישמיות לשמה". פרופ' הדי ולד
(צילום: אלבום פרטי)
במאמר מתוארת העלייה הדרמטית באירועים אנטישמיים בפקולטות לרפואה בשנה האחרונה מאז 7 באוקטובר. רבים מהמקרים תועדו על-ידי איגוד הרופאים היהודים-אמריקנים (AJMA) החדש, שהוקם במיוחד אחרי הטבח כדי להילחם באנטישמיות בתחום הבריאות. בין המקרים המדווחים: סטודנטים ומרצים לרפואה שמעלים ברשתות החברתיות טענות על כך שליהודים יש "כוח והשפעה בלתי פרופורציונליים", הצהרות של הסתה מצד איגודי עובדים ברפואה או במהלך פאנלים עיוניים, סיסמאות וגרפיטי אנטישמיים, עלבונות ותקיפות מילוליות, ודרישה מצד סטודנטים ללמוד תכנים או לשמוע נאומי השמצה המוקיעים את ישראל ומצדיקים טרור.
"בבתי ספר לרפואה קרעו כרזות של החטופים, כולל ילדים, האשימו סטודנטים יהודים בשותפות לרצח עם, עיוותו את משמעות השואה או לבשו פרטי לבוש בטקסי סיום הקוראים להשמדת ישראל"
"בבתי ספר לרפואה קרעו כרזות של החטופים, כולל ילדים, האשימו סטודנטים יהודים בשותפות לרצח עם, עיוותו את משמעות השואה או לבשו פרטי לבוש בטקסי סיום הקוראים להשמדת ישראל", כתבו החוקרים. לדבריהם, מאז 7 באוקטובר, נפתחו יותר מ-140 חקירות לפי חוק זכויות האזרח בארצות הברית נגד אוניברסיטאות בשל יצירת סביבות לימוד עוינות.
פרופ' ולד מודה שהיא עצמה לא חוותה תקריות חמורות כמו זו של סטודנטית ישראלית באוניברסיטת קולומביה, שפנתה לקבלת טיפול רפואי שגרתי בקליניקה של הקמפוס ושמעה את אנשי הצוות הרפואי מתלוננים שאינם מעוניינים לטפל בה משום שהיא יהודייה. עם זאת, היא מבהירה שהיא לא צריכה להסתכל רחוק: אוניברסיטת בראון, שבה היא מלמדת, הסכימה כחלק מהמהלך לפירוק המאהל הפרו-פלסטיני בקמפוס, לאפשר הצבעה ב-17 באוקטובר על הסרת השקעות מישראל. בסופו של דבר המהלך נכשל ומועצת המנהלים של האוניברסיטה בחרה להמשיך להשקיע בחברות שקשורות בישראל. פרופ' ולד סבורה שהדיון בנושא הוא סוג של גילוי אנטישמיות במסווה של אנטי-ציונות.
"מוסר כפול מוביל לאנטישמיות"
"מעבר להגדרת IHRA, שאומצה על ידי יותר מ-30 מדינות, כולל על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית, ומחשיבה אנטי-ציונות כאנטישמיות, מדובר כאן במוסר כפול ודה-לגיטימציה ברורה", טוענת פרופ' ולד. "אם כבר מצביעים על הסרת השקעות, למה לא עושים זאת גם לגבי אף ישות עולמית אחרת שיוצרת כביכול הרס? ממשלת סין לא אפשרה לנו לחקור את מקור הקורונה, רוסיה פלשה לאוקראינה, רצח עם מתרחש ברגע זה בסודן. למה הנושאים הללו לא מגיעים למאהלים, למחאות, לפאנלים? כי זה מוסר כפול. וזה מוביל ישירות לאנטישמיות".
גם עמיתיה של פרופ' ולד - משלחת של מאות רופאים שהתנדבו בעזה ושלחו לאחרונה מכתב לנשיא ביידן עם דרישה לעצור את הסיוע הצבאי לישראל - מהווים לדעתה חלק מהבעיה. "לכל אחד מותר להחזיק בדעה אישית, אבל לקרוא לקהילה הרפואית לנקוט עמדה חד-משמעית נגד ישראל זה נרטיב שקרי. אני לא רואה אותם קוראים לחרם על מדינות אחרות, וזו אנטישמיות לשמה".
איפה עובר הגבול? במאמר שלך את מכלילה גם תקריות של עטיית כאפייה כאקט אנטישמי
"הכאפייה הפכה לסמל שנוי במחלוקת, במיוחד כשהיא נלבשת בזמן מלחמה. היא סמל של טרור, וכשאתה לובש סמל שנוי במחלוקת בטקסי סיום - אתה מעמיד סטודנטים והורים יהודים בעמדה של פגיעה אישית. זהו אקט פרובוקטיבי". היא מוסיפה כי היא עובדת כעת על מאמר חדש שמתעד את כל התקריות של לבוש מחאתי בטקסי סיום, כולל כאפיות, דגלי פלסטין וסימנים של דם על הידיים. "סטודנטים שאמורים להיות רופאים שמתהדרים בחוק וסדר יצאו נגדו, הפרו את כללי האוניברסיטה לגבי לבוש בטקסי סיום ועדיין סיימו בהצטיינות ללא בעיה. ואלו הולכים להיות הרופאים העתידיים שלנו. זה הגיוני"?
3 צפייה בגלריה
המאהל הפרו-פלסטיני באוניברסיטה בקליפורניה. לא תראו מאהלים כאלה נגד סין או רוסיה. ארכיון
(צילום: MARIO TAMA, GETTY IMAGES NORTH AMERICA)
לדבריה, דווקא המוסריות המצופה הזאת מאנשי רפואה היא גם זו שתורמת לשכיחות המאבק הפרו-פלסטיני בפקולטות לרפואה. "מאז הקורונה רואים הרבה יותר סטודנטים לרפואה שמעורבים באקטיביזם, וזה לרוב חיובי כי חשוב שנילחם באי-שוויון בריאותי ובחוסר צדק בתחום הזה. יש כאלה שיחלקו על כך, אבל רפואה היא תחום מאוד פוליטי, כי צריך בסוף להבטיח שאנחנו מאפשרים טיפול רפואי לכולם, בלי להביא איתנו לעבודה גזענות, הטיות או שנאה. אבל כשהדיונים האלה נוגעים ליהודים או לישראל, פתאום זה הופך למסע הסברה או אקטיביזם שגוי.
"בשם 'הצדק החברתי' כביכול, אנשים חוגגים טבח, אונס וטרור כהתנגדות לגיטימית. מצמרר אותי לראות את התמיכה בארגון שהשתמש בבתי חולים כבסיסי טרור, שמונע מהצלב האדום גישה לחטופים כבר יותר משנה ושיש רופאים בעזה שמחזיקים חטופים בעצמם. זה בלתי נתפס"
"כך, בשם 'הצדק החברתי' כביכול, אנשים חוגגים טבח, אונס וטרור כהתנגדות לגיטימית. מצמרר אותי לראות את התמיכה בארגון שהשתמש בבתי חולים כבסיסי טרור, שמונע מהצלב האדום גישה לחטופים כבר יותר משנה ושיש רופאים בעזה שמחזיקים חטופים בעצמם. זה בלתי נתפס, אבל התמיכה לא מתחילה רק בבתי הספר לרפואה. אנחנו רואים את זה כבר בתיכונים, עם מורים שמחדירים נרטיב שקרי, הזה לבתי הספר התיכוניים, שאחר כך זורם הישר לתוך המכללות ולמקצועות הבריאות".
"חובה מוסרית להתמודד עם אנטישמיות ברפואה"
הפתרון, לדעת פרופ' ולד וד"ר רות' טמון בתוכנית שהם מכנים "ארבעת ה-E" להתמודדות עם אנטישמיות במערכת הבריאות: חינוך (Education), מעורבות (Engagement), אמפתיה (Empathy) ואכיפה (Enforcement). כשזה נוגע לחינוך, הם טוענים שיש להכיר באחריות המוסרית של רופאים וללמד את ההיסטוריה של הרפואה תחת המשטר הנאצי, כדי לעורר הזדהות ולהיאבק באנטישמיות. מעורבות - עידוד שיח מכבד בסביבת הלימודים והעבודה. אמפתיה - טיפוח יחסים אישיים בין סטודנטים, רופאים ועמיתיהם. אכיפה - הנהגת מדיניות חד-משמעית נגד דיבור שנאה ויצירת סביבת לימוד הוגנת.
הם כבר זוכים לתגובות חיוביות מצד ראשי פקולטות, אך פרופ' ולד מבהירה: "זה חייב להיות מלווה בחינוך מערכתי, כולל של המנהלים עצמם. אם אתה רוצה תוכנית הכללה וגיוון (DEI) שתהיה שוויונית באמת, היא חייבת לכלול גם התמודדות עם אנטישמיות ואפליה דתית. אם רוצים לפתח זהות מקצועית שמכירה את היסטוריה, מה שעשו הרופאים בתקופת הנאציזם והשואה חייב להיות חלק מלימודי החובה. זה ברור שכאשר סטודנטים ואנשי סגל יהודים מדווחים על אנטשימיות, הציבור נרתע, וידרוש רופאים ללא כל הטיה נגד אנשים בגלל צבע העור שלהם, דתם, או הרקע האתני. המנהלים ובתי ספר לרפואה צריכים להתעורר. זאת חובה מוסרית להתמודד עם אנטישמיות ברפואה, כי בסופו של דבר כולנו נזדקק לטיפול רפואי. אנחנו צריכים אנשי מקצוע שאינם קנאים או מפלים, שנלחמים בשנאה מכל סוגיה ושיש להם מצפן מוסרי ברור. בלעדיו אין כבוד אנושי בסיסי ברפואה".
את אופטימית שמאמר אקדמי יעשה את ההבדל?
"אני חייבת להאמין. מאמרים יוצרים שיח, וכך אנחנו מביאים את האמת לקדמת הבמה. בסוף, האור יגבר על החושך".
עוד בנושא זה:
