אבעבועות הקוף פרופ' אלי שוורץ
(צילום: נדב אבס, אסף חן)
לדאוג או לא לדאוג מההתפרצות של אבעבועות הקוף? לפחות מומחה ישראלי אחד חושב שצריך לדאוג, וזהו פרופ' אלי שוורץ, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. פרופ' שוורץ אמר היום (ג') לאולפן ynet: "כבר מהימים הראשונים זה נראה מאוד מדאיג. היום יש כבר 240 מקרים של המחלה ברחבי העולם, כשהראשון התגלה ב-7 במאי, כלומר בתוך כשבועיים יש מאות מקרים".
קראו עוד:
לדבריו, ההתפרצות הנוכחית היא יוצאת דופן: "בעבר האנשים שנדבקו היו באפריקה, וחזרו משם עם המחלה", הוא אומר. "הפעם, אף אחד מהנדבקים לא היה באפריקה. יתרה מזאת, חלק גדול מהם בכלל לא יודעים שהם פגשו חולה באבעבועות הקוף. כלומר, זו לא מחלה שעוברת במגע צמוד כמו שחשבנו. על פניו זה באמת מדאיג. זו התפשטות שמחייבת תשומת לב מרובה".
זה אומר שהוויראליות של המחלה גבוהה, ושניתן להידבק אפילו באוויר? בהתחלה אמרו שזה מחייב מגע צמוד שנמשך מספר שעות.
"זה מה שידענו, וזה גם היה הרושם במקרים הראשונים. עכשיו זה כנראה שונה. נראה שגם אדם א-סימפטומטי יכול להדביק. נראה שגם מגע טיפתי יכול לדבק. כשמסתכלים טוב לאחור, מוצאים רמזים לכך שככה זה התחיל להיות גם באפריקה, אבל לא היינו מודעים לזה. קשה לי לומר אם הווירוס עבר מוטציה, והפך למידבק יותר בקלות, או שפשוט לא הכרנו נכון את המחלה. העובדה היא שכנראה זה עובר בין אנשים בקלות רבה יותר ממה שהנחנו קודם.
"ברמה הקלינית, המחלה דומה למה שאנחנו מכירים מהעבר - אבעבועות מפושטות על כל הגוף. זו מחלה שקשה מאוד לראות אותה, אבל חשוב לציין שהיא לא קטלנית. יש כרגע יותר מ-200 מקרים ברחבי העולם, ואין אף מקרה של תמותה. מהבחינה הזאת כולנו יכולים להיות רגועים. אבל כמחלה, אבעבועות הקוף מאוד בעייתית. מהחולה הישראלי אנחנו יודעים שלקח שלושה שבועות עד שהאבעבועות הגלידו ונשרו מהגוף, ובכל שלושת השבועות הללו האיש מידבק. זה אומר שאדם צריך להיכנס לבידוד לתקופה ארוכה, יותר מזו שחווינו בקורונה. אז ברמה הקלינית דברים לא השתנו, אבל יכולת ההדבקה נעשתה מהירה יותר".
"קשה לי לומר אם הווירוס עבר מוטציה, והפך למידבק יותר בקלות, או שפשוט לא הכרנו נכון את המחלה. העובדה היא שכנראה זה עובר בין אנשים בקלות רבה יותר ממה שהנחנו קודם"
כשנשאל פרופ' שוורץ אילו צעדים יש לנקוט, השיב: "אנחנו צריכים מעקב יותר צמוד, ללמוד את ההרכב הגנטי של הווירוסים אצל החולים שאובחנו. צריך לראות את היקף הבעיה, ואם קצב ההדבקה נמשך. מעבר לכך, אין כרגע מה לעשות. אין מה לדבר על חזרה לסגרים ועל חיסונים לכלל האוכלוסייה, אבל חשוב שיהיה חיסון, כי זה טיפול מניעתי טוב לאלו שנחשפו".
3 צפייה בגלריה
"אין מה לדבר על חזרה לסגרים ועל חיסונים לכלל האוכלוסייה, אבל חשוב שיהיה חיסון, כי זה טיפול מניעתי טוב לאלו שנחשפו", אומר פרופ' שוורץ
(צילום: רויטרס)
היבשת המסוכנת
פרופ' שוורץ אבחן ב-2018 את אחד הישראלים הראשונים שנדבקו במחלה, והגיעו איתה לישראל. "זה היה אדם כבן 40 שביקר בניגריה, ושם נדבק באבעבועות הקוף", מספר הרופא. "הוא הגיע לחדר המיון עם מחלה סוערת, ואיש לא ידע מה יש לו. כשנקראתי לייעוץ, זיהיתי מיד, לפי התסמינים והמקום שבו הוא היה, שמדובר באבעבועות הקוף. בדיקות המעבדה אישרו זאת".
"יש כרגע יותר מ-200 מקרים - ואין אף מקרה של תמותה. מהבחינה הזאת כולנו יכולים להיות רגועים. אבל כמחלה, אבעבועות הקוף מאוד בעייתית. מהחולה הישראלי אנחנו יודעים שלקח שלושה שבועות עד שהאבעבועות הגלידו ונשרו מהגוף"
מאז הגיעה גם הקורונה שהזכירה לעולם את הפוטנציאל הקטלני שקיים בהתפשטות מגפה: בתוך שבועות ספורים יצא הווירוס מסין, והדביק את העולם כולו. נגיף הקורונה יצא מאסיה, אבעבועות הקוף נולדה באפריקה: מדובר בשתי יבשות שמהוות חממה של נגיפים מסוכנים.
אחת הסיבות המרכזיות להיווצרות המגפות באפריקה ובאסיה לדברי פרופ' שוורץ היא הבשר: בעולם המערבי עולה המודעות לצורך לצמצם את צריכת הבשר, אבל באפריקה ובאסיה מדובר בנתח מרכזי מצריכת המזון. שוקי הבשר צפופים, ההיגיינה בהם ירודה, אין בקרה ופיקוח ממשלתיים על טיב הבשר ועל בעלי-החיים שניצודו, וקשרים הדוקים של בני אדם עם בעלי-חיים בשטחים פתוחים יוצרים אינטראקציות מסוכנות: החיות נושאות נגיפים שהם מסוכנים לאדם, ומכאן הדרך קצרה להדבקה.
3 צפייה בגלריה
פרופ' אלי שוורץ בזמביה: "הדרך היחידה לצמצם את ההדבקות היא לשפר משמעותית את תנאי התברואה במדינות העולם השלישי"
ולא רק למזון משמשים בעלי החיים: באזורים רבים באסיה ובאפריקה עדיין משתמשים ב"תרופות אליל" שחלקן עשויות מחלקי בעלי חיים, ומיוצרות בהכנה ביתית לא סטרילית, לא מפוקחת, בלי הוכחה מדעית, ובעיקר תוך סכנת הדבקה במזהמים.
תהליך האורבניזציה המואץ, בפרט באסיה, גרם גם הוא לאינטראקציה מסוכנת עם חיות-בר הנושאות נגיפים. התהליך שינה את פירמידת המזון בטבע, וגרם להיעלמות טורפים ולהתרבות של מינים מזיקים כמו מכרסמים, המהווים מקור נרחב להדבקה במחלות זיהומיות.
העיור המואץ הביא לא רק לקרבה אל בעלי החיים, אלא גם לקרבה בין בני האדם עצמם. "כדי שמחלה תתפרץ ותתחיל להתגלגל הלאה, היא צריכה קרבה של בני אדם", אומר פרופ' שוורץ. "הצפיפות העצומה, לצד מחיה ליד חיות בר, מביאה לא רק להדבקה מהירה אלא גם להתפשטות מואצת מאדם אחד לאלפים בתוך זמן קצר. בשנים האחרונות יש הרבה יותר מטיילים באפריקה ובאסיה, אז הם נדבקים שם, עולים על מטוס ומביאים איתם את המחלה הביתה".
האיידס, הקורונה, האבעבועות השחורות ואבעבועות הקוף הן רק קצה הקרחון: אלפי נגיפים מתפתחים בבעלי החיים באפריקה ובאסיה. "הדרך היחידה לצמצם את ההדבקות היא לשפר משמעותית את תנאי התברואה במדינות העולם השלישי", אומר פרופ' שוורץ: "צריך להנהיג שם פיקוח וטרינרי על שוקי המזון, בקרה על הציד ועל גידול בעלי החיים במרחב ובשווקים והקפדה על היגיינה גבוהה".
"צריך לדאוג גם להקמת בתי חולים מודרניים שיאפשרו אבחון מהיר ומדויק ובידוד של החולים, להעלות את שיעור ההתחסנות הירוד ולתעד במדויק את ממדי התחלואה. יש להניח שכל זה יקרה רק בעוד שנים. בינתיים, מה שנשאר לתושבי המדינות האחרות זה להיזהר".
