מהן הרגישויות המיוחדות בעולם הרפואה שהופכים אותו למטרה מועדפת להאקרים בשדה הקרב הדגיטלי? והאם ניתן יהיה בעתיד הקרוב לרפא את כל המחלות הגנטיות ו"להזמין" תינוק מושלם? ועידת חדשנות שהתקיימה הערב (יום ה') ארגון "למענכם" באוניברסיטת תל־אביב, סיפקה הצצה למציאות הטכנולוגית המורכבת שעמה צפוי עולם הרפואה להתמודד – וגם להישגים פורצי הדרך מתחום הביוטק שהיא מביאה איתה, הישגים העשויים להשפיע על האנושות כולה. ynet העביר את הוועידה בשידור חי.
ועידת חדשנות ברפואה
קראו עוד:
באירוע, שהתקיים בברכת נשיא המדינה יצחק הרצוג ובמעמד יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, הרצו מומחים בעלי שם מהארץ ומהעולם בתחום החדשנות הרפואית, בהם רופאים בכירים, לצד צמרת תעשיית ההייטק והביוטק בישראל, על נקודות ההשקה בין העולמות.
יעד מועדף על האקרים: תקיפות הסייבר
התקפות הסייבר נגד ארגוני ממשל, גופים פיננסיים ויעדים אסטרטגיים אחרים החליפו, לפחות בחלקים מהעולם, את הפגזות הטנקים וירי הלוחמים בשדה הקרב. האם במערכה הבאה ייקלעו לקו האש גם המוסדות הרפואיים? גיל שויד, מייסד ומנכ״ל ענקית הגנת הסייבר צ׳ק פוינט, סקר את החיבור שבין עולמות הסייבר והרפואה - בדגש על המגמות האחרונות של התקיפות בישראל ובעולם: מדוע הן קורות? מהן הרגישויות המיוחדות בעולם הרפואה שהופכים אותו למטרה מועדפת להאקרים? עד כמה התקיפות רחבות היקף? והאם יש בכלל מה לעשות נגדן?
פרופ' האגהנואם המרכזי היה פרופ' יוגן ב. האג, המנכ"ל והמנהל הרפואי של מרכז MedAustron לטיפול ולחקר הסרטן בווינה, מהמכונים החשובים והמובילים בעולם בתחומו, שהסביר על טיפול פרוטונים ומאפייניו הייחודיים, המאפשרים הקרנה מדויקת ובטיחותית יותר וצמצום הקרינה לאיברים ורקמות תקינים, במטרה לעמוד באתגרים העתידיים של הטיפול במחלה, ועל מנת לאפשר למחלימים איכות חיים מיטבית לאחר ה"חזרה לשגרה". פרופ' האג סקר את התפתחות הטכנולוגיה בנושא, והמחיש כיצד היא עשויה להפוך למהירה וקומפקטית יותר, וכך תזכה ליישום נרחב יותר ולזמינות עבור עוד ועוד מטופלים.
"להזמין" את התינוק המושלם
האם ניתן יהיה בעתיד הקרוב לרפא את כל המחלות הגנטיות ו"להזמין" תינוק מושלם? ומה בנוגע לביצוע בדיקה גנטית בכניסה לסופרמרקט - כדי לקבל המלצות למוצרי המזון שמתאימים לנו? האם ימליצו הרופאים לבצע ריצוף גנומי מלא לכולנו? ואולי הסכנות עולות על היתרונות?
פרופ' בליצר: "מדינת ישראל נמצאת בחזית המדע היישומי במספר תחומים אשר כבר משפיעים על רפואת היומיום ומעמידים בפנינו הזדמנות חסרת תקדים לעצב מחדש את מערכת הבריאות ואת רפואת העתיד בארץ ובעולם"
פרופ' לינה באסל-שלמון, מנהלת המכון לגנטיקה במרכז הרפואי רבין, הרצתה בוועידה על עתיד הרפואה הגנומית ומקומה ברפואה המודרנית של העשורים הקרובים. היא הסבירה על הכלים החדשניים הקיימים היום לאבחון, זיהוי וטיפול בשלל מצבים רפואיים משמעותיים ומה הם יכולים להקנות לרופא בעתיד, בדגש על תפקידם של כלי הבינה המלאכותית בפענוח רצפים גנומיים וקישורם לתמונה הקלינית.
פרופ' לינה באסל - שלמוןוהנה שאלות מרתקות נוספות שמתעוררות בעידן החדש: האם בעשורים הבאים ניתן יהיה לבצע ריצוף גנומי של הגידול, להטעין רנ"א מתאים בננו-חלקיקים, לבדוק את יעילותם על גידול מודפס ולנבא במהרה האם יתאימו לחולה המסוים ממנו הוסר הגידול?
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית ומנהל מכון כללית למחקר, סיפר לקראת הוועידה כי בחודשים האחרונים נרשמו קפיצות מדרגה משמעותיות בתהליכי הפיתוח של הטכנולוגיות הרלוונטיות, המייצרות הזדמנות ראשונה לשינוי עמוק, וגילה כי בעולם הרפואה כבר מזהים את הניצנים הראשונים של פירותיהן.
"שילוב בין מדעי הבריאות, מדעי הנתונים וההנדסה הביו-רפואית מאפשר לנו כבר היום ליישם היבטים משמעותיים של רפואת העתיד - מנבאת, מונעת, מהירה, מדויקת ומותאמת אישית", מסביר פרופ' בליצר. "מדינת ישראל נמצאת בחזית המדע היישומי במספר תחומים אשר כבר משפיעים על רפואת היומיום ומעמידים בפנינו הזדמנות חסרת תקדים לעצב מחדש את מערכת הבריאות ואת רפואת העתיד בארץ ובעולם".
פרופ' רן בליצרמודלים סרטניים אנושיים בתלת-ממד
כיצד ניתן לרתום את הננו-טכנולגיה ליצירת חיסוני רנ"א שיזכירו לתאי מערכת החיסון שהם אמורים לתקוף את הסרטן? פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב, דיברה על עתיד הרפואה המותאמת אישית במניעה, אבחון וטיפול בסרטן – וניסתה לספק תשובות.
פרופ' רונית סצ'י פאינרובנוסף הסבירה כיצד פיתחה מודלים סרטניים אנושיים המודפסים בתלת-ממד לגילוי מטרות חדשות לתרופות, לשם התאמה אישית של טיפולים ולפיתוח תרופות.
פרופ׳ יאיר ברפרופ׳ יאיר בר, מנהל יחידת ריאה במכון האונקולוגי של מרכז חוסידמן לסרטן בשיבא, הציג נתונים על שיפור משמעותי בטיפול בסרטן ריאה – תוצאה של פיתוח טיפולים מותאמים אישית ואימונותרפיה, המפעילים את מערכת החיסון של וגורמים לה לתקוף את הגידול. לדבריו, בחלק מהמקרים נרשמה "הצלחה יוצאת דופן", אך עדיין נחוץ מחקר רב כדי להבין איך לעשות זאת בצורה מדויקת ויעילה יותר. מחקר שערך פרופ' בר עצמו מצא שהטיפולים מפעילים לימפוציטים מסוג B ולא רק מסוג T כפי שסברו החוקרים עד היום – מסקנה שעשויה לקדם את עולם הרפואה אל המטרה הסופית.
מנסים לנבא היכן תהיה הרפואה בעוד למעלה מעשור
ד"ר גדי נוימן, סגן נשיא "למענכם" ויו״ר הוועידה, אמר לקראת האירוע: "כנס רפואי ראשון זה בא לאחד את צמרת הרפואה בישראל כדי להצביע על המגמות החדישות ביותר ברפואה בארץ ובעולם, לבחון אותם יחד ולנסות לנבא היכן תהיה הרפואה בעוד למעלה מעשור. אנו פותחים היום במסורת של כנסים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר שתעשיר את כולנו ותסמן את הכיוונים הרפואיים העתידיים בישראל.
"ארגון 'למענכם', מיסודו של יוסי ערבליך, חתן אות הנשיא, חרט על דגלו את העזרה וההכוונה הרפואית לכל נזקק ללא הבדלי גזע, דת ומין - ללא כל תמורה", הסביר ד"ר נוימן את ההתגייסות לנושא. מתנדבי הארגון, מטפלים ביותר מ-20 אלף פניות בשנה. "ייחודו של הארגון הוא ההתבססות על סגל של מעל 180 רופאים בכירים, מראשי הרפואה בישראל בכל תחומי הרפואה, המוכנים לסייע יום-יום בהכוונה רפואית ובפתרון בעיות מורכבות ברפואה - והכול בהתנדבות ובמסגרת הרפואה הציבורית המעולה שלנו".
בני שטיינמץ צילום: רויטרס"ב-20 השנים הקרובות נהיה עדים לשינוי עמוק בתחום הבריאות", אמר איש העסקים ויו"ר אגודת הידידים, בני שטיינמץ. "עתידנים רבים מדברים על האופן שבו הטיפול הרפואי יהיה יותר ויותר מונע נתונים ודיגיטלי. אך עם כל התקדמות שהטכנולוגיה עשויה להביא, ישנם מאפיינים שלנצח יישארו קבועים ביחס לשירותי בריאות: נגישות, הכלה, אנושיות. והם תמיד שמים את ערך החמלה בראש סדר העדיפויות.
"הרפואה בישראל מאופיינת בטביעת רגל אנושית יוצאת דופן המשקפת את ערכי הליבה של החברה הישראלית ואת הרוח של מה שהופך את העם הזה לאמפתי ומעורב באופן פעיל בהקלת הסבל האנושי", המשיך שטיינמץ. "ראינו את הרופאים במגפה, בעומסים הבלתי נתפסים בבתי החולים, נותנים הכול. 'למענכם', שיש לי הכבוד לתמוך בה, היא ההוכחה לכך. היא מגשרת בין עולם המצוינות ברפואה לבין עולם התמיכה הרצינית באמצעות התנדבות, ומספקת מגן מפני העולם הקודר והמפחיד ברשת, שעמו מתמודדים כל מטופל ובני משפחתו".
