ועידת הבריאות מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מה הורג אותנו?
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
"התפקיד שלנו זה להגן על הבריאות, להגן על המטופלים, להגן על היכולת שלנו לתת רפואה שוויונית ואיכותית. אנחנו רואים קולות בתוך הממשלה שקוראים להפלות בין מטופלים". כך אמר היום (ג') פרופ' חגי לוין, יושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות", בתגובה לטענה שהרופאים עושים שימוש פוליטי במאבק לקידום מטרות אחרות.
לדברי פרופ' חגי לוין, "אנחנו רואים שהממשלה, בלי קשר להפיכה, הפחיתה בניגוד להבטחות שלה את תקציב הבריאות לנפש. היא לא עושה את מה שצריך כדי לצמצם פערים. מי שמכניס פוליטיזציה למערכת הבריאות זאת הממשלה הנוכחית, ואנחנו נלחמים כדי להגן עליה, כדי לשמור עליה מקצועית".
עוד בוועידת הבריאות:
"אנחנו נכנסים למשבר הזה כבר במצב שיש פערים מאוד גדולים בישראל" הוסיף לוין, שהגיע לבוש בחולצת מחאה של "החלוקים הלבנים - אין בריאות בלי דמוקרטיה". לדבריו, "גם בזמינות שירותי הבריאות, וגם בתוחלת החיים בין מרכז לפריפריה, אנחנו נאבקים למען צמצום הפערים במשך שנים. לצערנו, ברגע שמבטלים את הצורך בקבלת החלטות באופן סביר, ושר הבריאות, שיש לו הרבה מאוד כוח במערכת הבריאות, לא מחויב לסבירות הזאת, אז ברגע שמחלישים את הכוח גם של הצוותים הרפואיים וגם של הציבור, להשפיע על מה שקורה - פוגעים בבריאות הציבור".
לצד פרופ' לוין השתתפו בפאנל "מה הורג אותנו", שנערך בוועידת הבריאות, גם ד"ר אלכס לוין סגן יושב ראש ההסתדרות הרפואית, פרופ' דרור דיקר יו"ר החברה לחקר וטיפול במחלת ההשמנה ומנהל המרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל בבית חולים השרון, פרופ' ג'יהאד בשארה מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבילינסון ואביתר סמולסקי מהקרן לתמיכה וליווי חולים נרקוטיים.
ד"ר אלכס לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, ספגתם ביקורת על שביתת המחאה וגם בית הדין לעבודה קיצר אותה משמעותית.
"אנחנו בהסתדרות הרפואית מנסים לעשות הכול כדי להגן על הרופאים ועל מערכת הבריאות. אנחנו סבורים שהחקיקה שעברה שבוע שעבר עלולה לפגוע במטופלים וברופאים ביחד, וגם במערכת הבריאות כולה. היא יכולה ליצור מצב של החלטות לא ענייניות, גם מבחינת מינויים וגם מבחינת החלטות מהותיות במערכת הבריאות. וההחלטה לשבות לא הייתה פשוטה.
סיפור הרילוקיישן מצד רופאים - עד כמה זה אירוע משמעותי למערכת?
ד"ר אלכס לוין: "לוקח הרבה שנים להכשיר את הרופא, ולאבד רופא זה דבר שפוגע מאוד בכל המערכת. בהסתדרות הרופאים אנחנו נותנים חשיבות רבה מאוד לנושא, ועושים היום פגישה עם הרופאים שרוצים לעזוב, לשכנע אותם להישאר בארץ, בשבילנו זה דבר שהוא בעדיפות ראשונה. אני הייתי עולה חדש, אני יודע שלא קל לעבור ממדינה למדינה, אבל אני גם מבין את הרופאים האלה ואנחנו ו נעשה כל מאמץ שהם יישארו בארץ".
פרופ' בשארה: "שמעתי גם בסביבה הקרובה שלי על רופאים שחושבים ברצינות לעזוב. עזיבת כל רופא היא אירוע דרמטי. זה הפסד גדול לחברה הישראלית ולמדינה, ואנחנו כבר במצב שחסרים לנו רופאים, חסרים תקנים, וכל רופא שכבר הוכשר להיות מומחה עם ותק ועם ניסיון שעוזב - זה הפסד גדול לכולנו. כל אחד והסיבות שלו, כמובן, אני יכול להבין אותם. אבל תפקידה של הממשלה ושל מי שעומד בראשה וגם של הנהלת משרד הבריאות לדבר עם האנשים האלו, לפגוש אותם, ולשמוע מה באמת דוחף אותם לעשות צעד כזה, אני בטוח שהוא לא פשוט לאף אחד מהם.
5 צפייה בגלריה
פרופ' חגי לוין, ד"ר אלכס לוין, פרופ' דרור דיקר, פרופ' ג'יהאד בשארה ואביתר סמולסקי בוועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"
(צילום: אביגיל עוזי)
פרופ' דיקר: "המילה 'רילוקיישן' פשוט הסבה את תשומת הלב לבעייתיות במערכת הבריאות וזה לא התחיל מהיום. אני מנהל מחלקה פנימית, ולמצוא היום רופאים בכירים שיישארו בתוך המחלקות הפנימיות, זה גם ככה כמעט משימה בלתי-אפשרית. זאת הבעיה האמיתית - הרילוקיישן כבר קיים. הרופאים הבכירים היום, תנאי העבודה שלהם וההתייחסות אליהם, מביאים אותם להחלטה לא להישאר בתוך המערכת הציבורית. על הרקע הזה, עם כל מה שקורה עכשיו, ברור שזה מחמיר עוד יותר את הקושי במציאת אנשים בכירים, טובים ומיומנים.
שר הבריאות משה ארבל: "מודאג אפילו אם אחד יעזוב"
(צילום: אביהו שפירא, שמוליק דודפור, טל אזולאי)
"בסופו של דבר מי שקובע את המסלול הטיפולי של החולה זה הרופא הבכיר. אם אין לך רופא בכיר מיומן במערכת, החולה לא יקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שהוא יכול, או את שיקול הדעת הטוב ביותר. כנשיא הפדרציה האירופאית לרפואה פנימית, אני יכול לומר שאין אח ורע למה שקורה פה. כל רופא שעובד היום במערכת הבריאות הישראלית הוא מתנדב, בגלל השכר והתנאים שלנו. אנחנו מאמינים שאנחנו שליחי ציבור, ולכן אנחנו עושים את זה".
פרסמנו רק אתמול על גל נטישה של רופאים מסורוקה, ובעבר גם על היעדר מחלקות אונקולוגיות בבתי חולים כמו זיו וברזילי. איך משאירים רופאים גם בפריפריה, ולא רק במרכז הארץ?
ד"ר אלכס לוין: "עם תמריצים. הגדלנו את השתכרות הרופאים בפריפריה ושיפרנו את המצב. מערכת הבריאות בפריפריה חסרה בכל הממדים – רופאים בקהילה, בדיקות MRI וCT-. מכון דיאליזה בבאר שבע, מחלקות אונקולוגיות וכדומה. לכן כמות האנשים שלא מקבלים את השירות בכלל, שלא מקבלים תרופות ולא הולכים לרופא בפריפריה, גבוהה פי שלושה מהמצב במרכז".
ישראל מכורה גם לכדורי הרגעה ושינה
הכותרת של הפאנל הזה היא "מה הורג אותנו", ולאחרונה פרסמנו נתונים מדאיגים מאוד על השימוש באופיואידים בישראל. אביתר סמולסקי, כמי שמלווה ומכיר מקרוב את התופעה, מה תוכל לספר?
אביתר סמולסקי: "המצב בישראל חמור יותר מזה שבארצות הברית, מהסיבה הפשוטה שארצות הברית כבר הודתה שזאת הבעיה שלה. הבעיה היא לא ההתמכרות, אלא "Opioid dependency", יצירת תלות והמרה של האדם מבן-אנוש לנרקומן.
5 צפייה בגלריה
המצב בישראל חמור יותר מזה שבארצות הברית. אביתר סמולסקי בוועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"
(צילום: יאיר שגיא)
"אנחנו היום במצב של מיליון איש כאלה. והרפואה, שמתקדמת בכל כך הרבה תחומים, משום מה, בתחום של הנרקוטיקה מדברת פה במושגים כמו לפני מאה שנה. התחום כולו, לצערי, נמצא בטיפול של פסיכיאטרים, היות שתופעות הגמילה מנרקוטיקה הן לא נורמליות. התחום צריך לעבור לידיים של רופאים מרדימים, לפינמאים ולנוירולוגים".
סמולסקי, יו"ר הקרן לתמיכה וליווי חולים נרקוטיים, מודאג לא רק מהאופיואידים. "מדינת ישראל מכורה לגמרי לכדורי שינה ולכדורי הרגעה. אנחנו בבעיה אדירה, שמסבירה הרבה מאוד תופעות חברתיות אצלנו. ואני חייב פה לומר - כשאתה רוצה לשנות משטר, אתה אומר 'רפורמה'. כשאתה רוצה למכור הרואין, אתה אומר "משכך כאבים".
פרופ' חגי לוין מוסיף: "כשאנחנו מדברים על 'אין בריאות בלי דמוקרטיה' - זה בדיוק העניין הזה. המשמעות היא שאם יש מערכת רגולטורית שבסוף תלויה בבן אדם אחד, בגורם פוליטי ולא בגורם מקצועי - כמו שקרה במקסיקו, כמו שקרה בארצות הברית - זה פתח למגפות כאלה של התמכרות שהן נוראיות ואיומות".
פוסט קורונה: ירידה בהתחסנות ילדים
מאז דעיכת משבר הקורונה, נרשמת מגמה מאוד משמעותית של ירידה בשיעורי ההתחסנות של ילדים, גם חיסוני השגרה. פרופ' בשארה, ראינו בשבועות האחרונים התחלה של אירוע מטריד של שעלת, עד כמה אתה מוטרד מהנושא?
פרופ' בשארה: "זה מאוד מטריד. היו קבוצות באוכלוסיה גם קודם שלא הקפיעקו או נמנעו מלהתחסן מכל מיני סיבות, אבל בתקופת הקורונה הייתה באמת ירידה דרמטית בשיעורי ההתחסנות, בחיסוני ילדים בעיקר, למרות שבחיסוני קורונה אנחנו הצלחנו לא מעט. אני חושב שזה משהו נשאר מההתנהגות ששררה בזמן המגפה. אנשים הזניחו אספקטים אחרים ברפואה. טיפות חלב למשל לא תפקדו כמו שצריך.
"אפשר לשקם את זה. צריך לעשות עוד קמפיין, לדבר עם האוכלוסיות. חלק מהאנשים עושים השלכות מחיסוני הקורונה, שאולי הטפנו אליהם יותר מדי, במיוחד החיסון הרביעי. More is less לפעמים, ולכן צריך להיות באמת יותר חכם בנושא הזה, ולשקם את טיפות חלב ואת כך המערך שעבד, הוא עבד יפה מאוד עד הקורונה".
ועכשיו אנחנו מדברים על מצוקת כוח אדם מאוד רצינית, גם של אחים ואחיות בתחנות הללו.
פרופ' חגי לוין: "אין שום מנגנון תיקון של טיפות חלב, כוח האדם הולך ונשחק".
מנכ"ל משרד הבריאות מקבל את הביקורת כלפיו
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
ביטול המס על משקאות ממותקים: "קידמנו מחלות מקצרות חיים"
הידיעות על כך שראש הממשלה, שוקל להסיר את מדבקות הסימון על מוצרי מזון עתירי סוכר, שומן ומלח, כדרך להורדת יוקר המחיה, מטריד את מי שמטפל היום בהשלכות השמנת היתר בישראל. פרופ' דרור דיקר: "אני מאוד מוטרד, משום שלקחתי חלק מהוועדות שקבעו את הסימון הירוק, וחוויתי את הביטול של המס על המשקאות הממותקים. זה נשגב מבחינתי איך מבטלים דבר שאמור לקדם בריאות, והוכחנו את זה - הייתה הפחתה של 17% בצריכה דווקא בקרב האוכלוסיות המוחלשות".
צריך להגיד שבפרק זמן קצר יחסית.
"בתוך שנה, הפחתה של 17%, ושיפור בערכי הסוכרת באותן אוכלוסיות מוחלשות, שחולות הרבה יותר. גם לא נעשתה הפחתה במחיר של אותם משקאות ממותקים אחרי ביטול המס. אז מה עשינו פה? קידמנו את הסוכרת, קידמנו מחלות שמקצרות חיים. אם יבטלו את סימון מזונות, הדבר הזה יתעצם. אני מטפל בחולים שמתמודדים עם השמנה, שחד-משמעית אומרים לי – 'הסימון עוזר לנו לבחור את המזון שנכון לנו'.
"צריך להבין מה המשמעות. 27% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חיים היום עם השמנה, BMI מעל 30. ישראל במקום חמישי בעולם מבחינת השמנה ובאחד המקומות הגבוהים בסוכרת. ההשמנה מקצרת את החיים בארבע שנים בממוצע. השמנה חמורה מקצרת את החיים בתשע שנים. זאת המשמעות. למדינת ישראל אין תשתית טיפולית לטיפול בהשמנה. אין תרופות בסל התרופות לטיפול בהשמנה ל-27% מהאוכלוסייה שאצלם זו מחלה פיזיולוגית. אתה לא בוחר להיות אדם שמן, זה לא כשל התנהגותי, זה לא שאתה אוכל יותר ועושה פחות פעילות גופנית. יש 62 סיבות שזיהינו כתורמות להשמנה. זאת אומרת יש פה כשלים פיזיולוגיים שמובילים אדם לחיות עם השמנה, כמו שמובילים אדם לחיות עם אסתמה, עם סוכרת, או עם יתר לחץ דם. לזה אין מענה מדינתי".
מעל 6,000 בשנה מתים מזיהומים בבתי החולים
לא רק אופיואידים, סוכר ושמו מאיימים על הבריאות שלנו. אנחנו גם משתמשים יותר מדי באנטיביוטיקה וצתים יותר מדי מזיהומים. "6,000 מתו בזיהומים בבתי החולים לפי המספרים האחרונים, ולדעתי מספר הרבה יותר גבוה. אני מוטרד ולא רואה באופק משהו שיגרום לי להיות אופטימי יותר", אמר פרופ' בשארה, "למעשה אנחנו מתים בעיקר מזיהומים. אלו זיהומים שנרכשים תוך כדי אשפוז בבתי החולים הציבוריים וזו תופעה קשה מאוד וחמורה, מכמה סיבות. החיידקים הם הללו עמידים לאנטיביוטיקות ויותר אלימים, קשה יותר לטפל בהם. הסיבוכים והתמותה מהזיהומים האלו גבוהים הרבה יותר לעומת חיידקים בקהילה או בבית. יש צפיפות, עומס, ותשתיות שלא מותאמות לרפואה המודרנית בבתי החולים בארץ. וצריך גם לעבות ולפתח את הרפואה בקהילה, לתמרץ אשפוזי בית, זה הכי טוב לכולם".
ועידת הבריאות
מלבד יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל, פרופ' ציון חגי, משתתפים בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג.
עוד משתתפים ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון פרופ' דרור דיקר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, מנהל מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי שמיר ויו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, פרופ' רוני מימון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
