בשיתוף אונקוטסט
בכל שנה מאובחנים בישראל כ-2,000 חולים חדשים בסרטן הערמונית. כמחצית מהגברים מאובחנים בשלב מוקדם של המחלה והם בעלי שיעורי הישרדות מאוד גבוהים של כ-97%. סרטן הערמונית בדרך כלל מתפתח בקצב איטי ורק בחלק מהמקרים, המחלה עלולה להתפתח במהירות, להיות אגרסיבית ולהתפשט מחוץ לקופסת הערמונית לאיברים אחרים. ישנם חולים שמעולם לא טופלו וחיים שנים רבות עם הסרטן בערמונית, ישנם חולים שטופלו ונרפאו לחלוטין, וישנם מעט חולים שלמרות שטופלו, לא הגיבו לטיפולי ומחלתם התקדמה. הטיפול בסרטן הערמונית נקבע על פי רמת הסיכון הקליני ומידת האגרסיביות של הגידול.
המפתח בקבלת ההחלטות - קביעת רמת הסיכון למחלה אגרסיבית
רמת הסיכון הקליני של מטופלים המאובחנים עם סרטן בערמונית נקבעת על בסיס שקלול כמה מאפיינים קליניים ופתולוגיים: רמת ה-PSA (חלבון שמופרש מבלוטת הערמונית), תוצאות הדמיית ה-MRI, אבחון פתולוגי של דגימות הגידול שנדגמו בביופסיה ועוד. מאפיינים אלה מסייעים לרופא המטפל לקבוע אם רמת הסיכון לקיום סרטן אגרסיבי בערמונית היא נמוכה, בינונית או גבוהה.
2 צפייה בגלריה
המפתח בקבלת ההחלטות - קביעת רמת הסיכון למחלה אגרסיבית. סרטן הערמונית
(צילום: shutterstock)
כמחצית מהגברים המאובחנים עם סרטן הערמונית נמצאים בסיכון קליני נמוך למחלה אגרסיבית ולא סביר שסרטן הערמונית שאובחן בביופסיה יפגע בתוחלת חייהם גם בהיעדר טיפול. חולים אלו יכולים להסתפק באפשרות של מעקב פעיל. יחד עם זאת, ישנם חולים שאובחנו עם סרטן ערמונית המסווג לדרגת סיכון נמוכה על סמך מאפיינים קליניים ופתולוגים, אך בפועל הגידול שלהם הוא אגרסיבי יותר. חולים אלו יצטרכו לעבור טיפול מקומי מידי כדוגמת ניתוח לכריתת הערמונית או טיפול בקרינה.
"היום אנחנו מבצעים ביופסיית פיוז'ן, המשלבת MRI ואולטרסאונד בו זמנית", אומר ד"ר ולדמיר גרשמן, רופא בכיר לאורולוגיה במרכז הרפואי לגליל. "תוכנת המחשב מסמנת את האזור החשוד בערמונית ובאמצעות אולטרסאונד מבצעים ביופסיה של האזור החשוד באמצעות מחט על מנת לשלוח למעבדה הפתולוגית. בנוסף, במהלך הביופסיה לוקחים גם דגימות מאזורים אחרים בערמונית, מעבר לאזור החשוד. הבעיה שתהליך כזה מכסה כ- 85% משטח הערמונית וקיימת סבירות, אומנם נמוכה, שהבדיקה 'מפספסת' את הגידול. למעשה, יכולים להיות מקרים בהם קיימים תאים עם רמת ממאירות גבוהה שלא נדגמו, כך שתוצאות הביופסיה לא ייצגו נכונה את רמת הסיכון של המטופל ויש לכך השפעה משמעותית על אופן הטיפול וסיכויי ההישרדות", מסביר ד"ר גרשמן.
ד"ר גרשמן"בנקודה זו, לאחר הביופסיה, אם התקבלה תוצאה לפיה רמת הממאירות היא בינונית, מדובר בנתון לא חד-משמעי ויש דילמה באשר לצורך בטיפול. מדובר בהחלטה חשובה, מאחר ויש כאן אלמנט של סיכון".
לדברי ד"ר גרשמן, במקרים אלו, המטופל נותר עם הרבה סימני שאלה וחוסר ודאות. "איך אפשר לישון עם אבחנה שמשאירה פתח שכזה לממאירות גבוהה? קשה לחיות עם הידיעה שיש מחלה, אבל קשה לא פחות לחיות עם חוסר הודאות הזה".
בדיקת GPS – הרבה שקט נפשי
בדיקת Genomic Prostate Score) GPS) היא בדיקה גנומית שפותחה על ידי מעבדת Genomic Health ומשווקת בישראל על ידי חברת אונקוטסט ומתבצעת על תאי גידול שנדגמו בביופסיה לצורך הערכת האגרסיביות של הגידול בערמונית. הבדיקה נחקרה ותוקפה על למעלה מ-9,000 מטופלים והיא נועדה להעריך את מידת האגרסיביות של הגידול בערמונית . למעשה הבדיקה מסייעת בזיהוי אותם מטופלים אשר יכולים לבחור בבטחה במעקב פעיל לעומת אלה הזקוקים לטיפול מידי כמו ניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית או לטיפול בקרינה.
בדיקת GPS מבוצעת על דגימת גידול קטנה שנלקחה מהביופסיה המקורית של החולה על מנת לספק מידע נוסף על הביולוגיה של הגידול טרם קבלת החלטה טיפולית תוך שילוב של מאפיינים קליניים ופתולוגיים. תוצאת הבדיקה מספקת מידע התומך בהערכת סיכון מדויקת יותר וספציפית למטופל, ומסייעת לגברים רבים להימנע מסיבוכים ותופעות לוואי הנובעים מטיפול שאינו הכרחי עבורם בסרטן הערמונית למשך כל חייהם. לצד זאת, תוצאות הבדיקה מאפשרות הכוונת טיפול מיידי לאותם גברים הזקוקים לכך.
"תוצאות הבדיקה הגנומית מסייעת לרופאים ולמטופלים לקבל החלטות לגבי אופן הטיפול. גם המטופלים זוכים לשקט נפשי", מספר ד"ר גרשמן. "הבדיקה יכולה למנוע טיפול מיותר וסיבוכים כתוצאה ממנו. אחרי הכול, הניתוח הכי מוצלח הוא הניתוח שלא עשו אותו כי לא היה צריך אותו". מצד שני, אצל חלק " מהמטופלים, מתקבלת תוצאה המצביעה על סיכון גבוה יותר לגידול אגרסיבי מזה שהוערך על בסיס מאפיינים פתולוגיים וקליניים ולכן, למרות שהנטייה הייתה לשלוח למעקב פעיל בלבד, כדאי לעשות טיפול ובפועל ייתכן והבדיקה הביאה לשיפור סיכויי ההישרדות של חולים אלו. ".
הודות להתפתחות בהרבה היבטים בטיפול בסרטן הערמונית, האפקט החיובי של הבדיקה הגנומית צפוי רק לגדול. מעבר לכך, הכלים הניתוחיים מאפשרים הסרה מדויקת של הערמונית, עם נזקים מינימליים. "ככל שהכלים יעילים ומדויקים יותר, כך אפשר לשמור על האיבר ועל בריאות המטופל", לדברי ד"ר גרשמן, הסרה של הערמונית עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד המיני, לקושי במתן שתן ועוד. "השאיפה שלנו מצד אחד לא לעשות טיפולים מיותרים ולהימנע מסיבוכים, ומצד שני לא לפספס ולטפל במה שדורש טיפול".
איך דואגים לבדיקה גנומית?
ד"ר גרשמן מסביר כי אחרי קבלת תוצאות הביופסיה, ניתן לשלוח את דגימת הביופסיה מהערמונית שכבר נלקחה לבדיקה גנומית מסוג GPS. "חשוב לציין שגם אם הוחלט שלא לטפל, ממשיכים לבצע מעקב ומידי פעם מבצעים שוב ביופסיה כדי לבחון אם יש התקדמות של המחלה. גם במקרים בהם הבדיקה מובילה לדחייה של הניתוח במספר שנים, אין להקל ראש באיכות החיים של המטופל שנשמרה, מדגיש ד"ר גרשמן, "מדובר ברווח נקי למטופלים ולבני משפחתם".
בשיתוף אונקוטסט
פורסם לראשונה: 16:36, 31.07.24
