ההישגים של הספורטאים הישראלים בסופשבוע האחרון, מילאו את כולנו בגאווה רבה. אבל יחד עם ההתפעלות וההתרגשות, בכל פעם זה מכה בנו מחדש איך עבודה סיזיפית של שנים מסתכמת לכמה רגעי תחרות גורלית במטרה לזכות במדליה נכספת. הייתכן שההשקעה, ההתמדה, הזיעה והמאמצים העילאיים שהם משקיעים במשך שנים מסתכמים לא רק בעלייה לפודיום אלא מובילים גם לחיים ארוכים יותר? מתברר שיש תשובה.
2 צפייה בגלריה
ענבר לניר, רז הרשקו, תום ראובני. אלופים אולימפיים
(צילום: Clive Mason/Getty Images, REUTERS/Andrew Boyers, הוועד האולימפי הישראלי)
מחקר מקיף שנערך בארה"ב בשנת 2021 כלל 8,124 ספורטאים שהשתתפו במשחקים האולימפיים לפחות פעם אחת בין השנים 1912 ל-2012. המחקר בחן את תאריכי הלידה, התמותה וסיבות המוות של המשתתפים. תוצאותיו היו מרשימות: ספורטאים אולימפיים אמריקנים חיו בממוצע חמש שנים יותר מהאוכלוסייה הכללית, כאשר הסיבה העיקרית היא פחות אירועים קרדיווסקולריים מוקדמים, ופחות מקרי סרטן.
מבחינה מגדרית, המחקרים מצאו כי גברים שהתחרו בספורט ימי חיו כ-5.3 שנים בממוצע יותר מהאוכלוסייה הכללית,לעומת זאת, נשים שהתחרו בכל סוגי הספורט חיו כ-3.9 שנים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית
מחקר נוסף, שהתמקד במדליסטים אולימפיים בין השנים 1896 ו-2010, הציג ממצאים דומים אך מתונים יותר. הוא מצא כי המדליסטים חיו בממוצע 2.8 שנים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מעניין לציין שסוג המדליה - זהב, כסף או ארד - לא השפיע על היתרון בתוחלת החיים. כמו כן, לא נמצא הבדל משמעותי בין ספורטאי סיבולת לספורטאים בענפים מעורבים. עם זאת, מדליסטים שעסקו בספורט כוח נהנו מיתרון קטן יותר, אך עדיין משמעותי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
2 צפייה בגלריה
ארטיום דולגופיאט. לא נמצא הבדל משמעותי בין ספורטאי סיבולת לספורטאים בענפים מעורבים
(צילום: עוז מועלם)
עצימות ספורט מול תוחלת החיים
שאלה מרתקת נוספת היא האם לעצימות הספורט יש השפעה על תמותה בשלב מאוחר יותר בחיים. מחקר שכלל כמעט 9,900 ספורטאים שהשתתפו במשחקים האולימפיים בין 1896 ל-1936, וייצגו 43 ענפי ספורט שונים, ניסה לענות על שאלה זו.
תוצאותיו הראו שלא היה הבדל משמעותי בתוחלת החיים בין ספורטאים מענפי ספורט בעצימות גבוהה (כמו רכיבת אופניים וחתירה) לבין אלה שעסקו בספורט בעצימות נמוכה (כמו גולף או קריקט). עם זאת, נמצא ממצא מדאיג: ספורטאים בענפי ספורט מגע והתנגשות, כמו אגרוף, רוגבי והוקי קרח, הציגו סיכון מוגבר ב-11 אחוזים לתמותה בהשוואה לספורטאים אחרים. ככל הנראה על רקע חבלות חוזרות.
מבחינה מגדרית, מחקר שהתמקד במדליסטים אולימפיים מחבר העמים משנת 1930 ואילך הציג ממצאים מעניינים. גברים שהתחרו בספורט ימי חיו כ-5.3 שנים בממוצע יותר מהאוכלוסייה הכללית (שיפור של 29 אחוזים). לעומת זאת, נשים שהתחרו בכל סוגי הספורט חיו כ-3.9 שנים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (שיפור של 22 אחוזים). בהחלט נתון מעניין שמצריך מחקרים נוספים שיאשררו אותו.
יתרונות הפעילות הגופנית אינם שמורים לספורטאים אולימפיים בלבד. לפי ארגון הבריאות העולמי, 150 דקות של פעילות בינונית בשבוע או 75 דקות של פעילות עצימה יכולות להפחית תחלואה ולהאריך חיים באופן משמעותי
לא רק ספורט
אומנם מדובר בממצאים מרשימים ומעודדים, אך לפני שאתם פוצחים באימון לקראת האולימפיאדה הבאה, חשוב לזכור שיש גורמים נוספים שייתכן והשפיעו על התוצאות הללו, כלומר על תוחלת החיים.
הראשון הוא גנטיקה, שהיא בעלת תפקיד מאוד משמעותי ולראייה חלק מהאנשים פשוט נוטים לחיים ארוכים יותר, ללא קשר לכמות או רמת הפעילות הגופנית שלהם. תזונה מאוזנת גם היא קריטית, לא ובעיקר הרכב המזון אותו אנו צורכים. בריאות נפשית היא עוד מרכיב חשוב, שכן סטרס כרוני יכול להשפיע לרעה על בריאותנו הכללית. וכמובן, זמינות הטיפול הרפואי במקרי הצורך.
ד"ר שירית כזום-בייזרצילום: אוראל כהןיתרונות הפעילות הגופנית אינם שמורים לספורטאים אולימפיים בלבד, כולנו יכולים ליהנות מהם. לפי ארגון הבריאות העולמי, 150 דקות של פעילות בינונית בשבוע, כמו הליכה או שחייה, או לחלופין 75 דקות של פעילות עצימה כמו ריצה, יכולות להפחית תחלואה ולהאריך חיים באופן משמעותי.
אז זו הנוסחה כנראה לחיים ארוכים ובריאים יותר: מצאו את הפעילות שאתם אוהבים, הפכו אותה לחלק מהשגרה, ומי יודע - אולי גם אתם תזכו. זכרו, בסופו של דבר, המרוץ האמיתי הוא לא לפודיום, אלא לחיים ארוכים, בריאים ומלאי סיפוק.
הכותבת היא מנהלת השירות לאבחון וטיפול בקרדיולוגיית ספורט במערך הלב בבית החולים בילינסון
