מה שומר על המוח שלנו ככל שאנחנו מתבגרים? המוח מגיע לשיא התפתחותו בגיל 20, ומגיל 40 מתחיל לאבד מיכולותיו. כעת מגלה מחקר חדש בארה"ב, שהשכלה, הכנסה וסוג מסוים של עבודה עשויים לסייע בעיכוב ההידרדרות המוחית בעשור השישי לחיים.
קראו עוד:
המחקר, שנערך על ידי חוקרי אוניברסיטת אוהיו, עקב אחר יותר מ-20 אלף משתתפים במשך למעלה מ-20 שנה. מאגר הנתונים של המחקר כלל מידע על הכנסתם, עיסוקם והשכלתם של המשתתפים, יחד עם מידע אישי, כמו מצב משפחתי, דת, דיכאון, יכולות קוגניטיביות, משקל וגובה, רמת הפעילות הגופנית, היסטוריית עישון ומדדי בריאות אחרים.
החוקרים ניתחו את נתוניהם של 7,068 מבוגרים בני 54 עד 65 בשנת 1996 ושוב כעבור 20 שנה. החוקרים הראו שאלה שהיו בעלי השכלה אקדמית, היו בעלי היכולות הקוגניטיביות הגבוהות ביותר, שכללו יכולות זיכרון, שיפוט ומיקוד. גורם נוסף שהשפיע על יכולת קוגניטיבית גבוהה היה עבודה הדורשת יכולות חשיבה ועיבוד נתונים.
ראש צוות החוקרים, הסוציולוג פרופ' זוי זנג, סבור שהסיבה שאנשים בעלי תואר אקדמי מצליחים טוב יותר קוגניטיבית בשנות ה-50 לחייהם, היא שהם בעלי סיכוי גבוה יותר לקריירה המצריכה יכולות תפקוד מוחי גבוהות. "אם יש לך עבודה שמאתגרת אותך מבחינה מנטלית, יש לך מזל, כי אתה משתמש במוח שלך כל הזמן", הוא אמר. "ככל שיש יותר אתגרים נפשיים בעבודה שלך, כן ייטב".
"מחקרים קודמים הראו שחינוך, מצב סוציואקונומי גבוה וגישה מיטבית לשירותי בריאות, קשורים לחוסן של המוח", אמר ד"ר תומס ויסנייבסקי, נוירופתולוג ומנהל המרכז לחקר מחלת אלצהיימר ב-NYU, "ובכל זאת, הממצא של המחקר הנוכחי, שגורמים שאנשים יכולים לשלוט בהם עשויים להסביר עד 40% מההבדלים באובדן היכולות הקוגניטיביות מגיל 54 הוא בהחלט חדשות טובות".
לימוד שפה חדשה ואורח חיים בריא
אבל תואר אקדמי הוא לא הדרך היחידה להימנע מירידה קוגניטיבית: מחקרים קודמים הראו שקיום תחביבים ותחומי עניין המעוררים את המוח, ובהם לימוד שפה חדשה, ציור וכתיבה, גם הם בעלי אפקט העשוי לשמר את התפקוד המוחי.
המחקר הצביע עוד על כך שלאורח החיים הבריא, כמו שמירה על משקל תקין, הימנעות מעישון, והשתתפות בפעילות גופנית נמרצת, הייתה דווקא השפעה מועטה יחסית על שיעור הירידה הקוגניטיבית לאחר גיל 54. עם זאת, מחקרים רבים בעבר הראו שהשמנת יתר, סוכרת, רמות שומנים גבוהות בדם ואורח חיים יושבני הממעט בפעילות גופנית, מגבירים באופן משמעותי את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ואף לדמנציה.
"לא מספיק לסיים את התואר"
"במשך שנים ידענו שהקשרים בין הנוירונים במוח משתפרים ברגע שמופעלת אינטגרציה בין האזורים השונים", מסביר ד"ר שחר שלי, מומחה לנוירולוגיה מהמרכז הרפואי רמב"ם. "לנוירונים יש פוטנציאל פעולה כזה שככל שאנו משתמשים בהם יותר בצורה חזרתית, כך משתפרת פעילותם. כידוע, ככל שאנו חוזרים על חומר שוב ושוב, אנו זוכרים אותו טוב יותר, משום שהחזרתיות מחזקת את תפקוד הנוירון והרשת העצבית שהוא חלק ממנה. כך למשל, בזמן שלומדים לנגן או לנהוג, ההתחלה קשה אולם עם הזמן זו כבר הופכת לפעולה אוטומטית. התהליך הזה, של יצירת הקישוריות בין הנוירונים, חשוב מאוד לתפקוד המוחי וליעילותו והוא חלק מתהליך של סינפטו-ג'נזיס, יצירת קישורים חדשים בין סיבי עצב.
"עם זאת, לא מספיק לסיים תואר אקדמי", מוסיף ד"ר שלי, "המחקר שעקב אחרי אלפי אנשים במשך שנים רבות, מסיק שהקריירה שבאה בעקבות הלימודים האקדמיים, היא המכרעת למניעת ההידרדרות המוחית. קריירה שגורמת להפעלת המוח ולהמשך שימור הקישורים העצביים, היא שעשויה למנוע את ההידרדרות המוחית. ובכלל, למטופליי אני אומר שאף פעם לא מאוחר לדאוג לתפקוד המוח, גם בגיל 80. לימוד שפה חדשה, חשיפה לקהילות וחוגים חברתיים, חוויות, מסעות למדינות ותרבויות חדשות - כל אלה יוצרים חוויית לימוד מאתגרת למוח, שמשפרת את התפקוד שלו, ועשויה למנוע את ההידרדרות הקוגניטיבית".