רוחל'ה (רחל) כפרי, תושבת נהלל הספיקה הרבה ב-102 שנות חייה. באחרונה חצתה משוכה נוספת כשעברה ניתוח מורכב להשתלת קוצב לב במרכז הרפואי לגליל בנהריה. אתמול (יום ב') הגיעה לביקורת ראשונה לאחר הניתוח. "הם מאוד מרוצים ממני, עשו עבודה טובה", אמרה בחיוך.
כפרי היא אחת הנשים המבוגרות בישראל ובעולם שעברו את ההליך הכירורגי של השתלת קוצב לב, שמסייע לפעילות החשמלית של הלב שהולך ונחלש עם השנים. מי שניתח וטיפל בה הוא פרופ' שאול עטר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי לגליל שבנהריה. כפרי מספרת: "הוא טיפל בעבר באחד מבניי שהיה לו התקף לב. כשהרגשתי לא טוב, רציתי לחזור אליו ונסענו מהעמקים לנהריה. לא חשבתי שאזדקק לקוצב לב, הרגשתי לא טוב ובדרך כלל אני שקולה בדעתי ולא ממהרת לטיפול רפואי אבל ידעתי שאם אפגוש בפרופסור, הוא כבר יידע לטפל בי".
פרופ' עטר לא ניגש אל הניתוח בקלות רבה ואת ההליך ליוו לבטים רבים. "זה מאוד לא רגיל לעשות קוצב לב בגיל כזה ובטח שלהגיע לגיל כזה. אני לא מכיר אישה נוספת שעשתה אותו בגיל כזה בישראל", אמר. הוא ורוחל'ה מכירים מזה 15 שנים. "היא אישה יוצאת דופן מכל מה שהכרנו. מאוד צלולה וחדה ומבינה את מגבלותיה", מתאר פרופ' עטר. לדבריו, "לפני כל פעולה פולשנית, בטח בגיל כזה, אנחנו חושבים בכובד ראש אם בכלל לבצע אותה בגלל הסיכונים והסיבוכים הפוטנציאליים. זה היה ניתוח מאוד לא שכיח. רוחל'ה התלבטה מאוד אם להיכנס בגילה המופלג להרפתקה שכזאת אבל הסברתי לה שהסיכון לא גדול והטיפול יכול להאריך את חייה ולשפר את איכות חייה. היה מרגש לסייע לה ולראות שהניתוח עבר בשלום ובהצלחה".
קראו עוד:
"משפחה עם גנים טובים"
כפרי, ילידת תל אביב ודור שני למייסדי מושב נהלל שכלה את בעלה הראשון יצחק בלינקי (ליבנה), בחודש מאי 1948 בעת מלחמת העצמאות של מדינת ישראל ולאחר כארבע שנות נישואים בלבד. היו להם שני ילדים. לאחר מכן התחתנה עם הפסל מרדכי (מוטקה) כפרי, ולשניים נולדו שלושה ילדים. שכניהם בבית הסמוך היו רותי ומשה דיין, שהיה שר הביטחון הרביעי של מדינת ישראל והרמטכ"ל הרביעי של צה"ל. היא חובקת 14 נכדים ו-30 נינים. לדבריה, אין לה סוד מיוחד לאריכות חיים, אלא היא זכתה לגדול במשפחה "עם גנים טובים", ואומרת ש"כל זמן שיכולתי לעבוד בימי חיי עבדתי, עד לפני חמש שנים כשנחלשתי".
לשאלה לגילה עונה כפרי בנזיפה מחויכת, "לא שואלים אישה לגילה", אך מציינת כי היא מחזיקה בתעודת לידה מנדטורית שכתובה בשלוש שפות - אנגלית, עברית וערבית. היא מעידה גם כי "אני לא מרגישה כל כך זקנה". היא מקפידה לקרוא ספרים רבים ולעבור על עיתוני החדשות ולא חייבת לנוח בכל יום שנת צהריים, כפי שנדמה היה שבני גילה עושים. "אין לי מה להתלונן, הגעתי לשיבה טובה ובמצב טוב יחסית". היא מאחלת לעצמה איכות חיים ולאו דווקא אריכות חיים: "אני מקווה שעד יומי האחרון אחיה בצלילות".
כפרי שחוותה מלחמות רבות, את תלאות הקמת המדינה ובניינה ועוד זוכרת בבירור כיצד האזינה לדברי בן גוריון, במעמד הכרזת המדינה מוטרדת מאוד מהמצב כיום, אך אומרת כי היא משתדלת לא "לקחת ללב" את המציאות הנוכחית. "מרגיז לראות את החדשות ואת הדברים שעושה נתניהו. אני מודאגת מעתיד המדינה, זה מפחיד אותי. אני מקווה שנתגבר על זה".
