בשנים האחרונות התרגלנו לשאול אנשים: "האם יש לך קורונה, שפעת או צינון 'רגיל'", אך האמת היא שקיימים הרבה נגיפים הגורמים למחלות בדרכי הנשימה שעלולים לגרום לסיבוכים רפואיים משמעותיים. אחד מהם הוא נגיף RSV, ההופך במהלך השנים האחרונות לדומיננטי יותר, בעיקר בקרב המבוגרים שבינינו. הוא עלול לגרום לתחלואה קשה במבוגרים, לאשפוזים, להחמרה של מחלות קיימות ואף למוות - לא פחות משפעת ומקורונה אך יש היום גם כלים למניעה.
מהו נגיף RSV?
נגיף ה-RSV גורם למחלה בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות. הוא מופיע, בדרך כלל בעונת החורף. במובן הזה, הוא די דומה לנגיפי חורף אחרים שאנו מכירים, דוגמת שפעת וקורונה. בעבר לא ייחסו לו תפקיד מרכזי בתחלואה של דרכי הנשימה בקרב מבוגרים - אבל בשנים האחרונות אנו רואים כי השכיחות של הופעת נגיף זה בעיקר בקרב קשישים, ובקרב מבוגרים החולים במחלות של דרכי הנשימה, היא גבוהה. כמו כן, אנו יודעים היום כי הידבקות בנגיף זה עלולה לגרום לעיתים לתחלואה רצינית, לאשפוזים ואף למוות, לא פחות משפעת ומקורונה.
מהו היקף התחלואה בנגיף ה-RSV בקרב מבוגרים בישראל?
במהלך השנה האחרונה ובעבודות מחקריות שונות שנעשו במקומות שונים בעולם לפני התפרצות הקורונה, אנו רואים כי שכיחות התחלואה בנגיף ה-RSV דומה לשפעת, ובמקומות מסוימים אף גדולה ממנה. במהלך הקורונה התחלואה בנגיפים נשימתיים אחרים ירדה כתוצאה משימוש במסכות פנים והריחוק החברתי. המשמעות היא שנגיף ה-RSV שכיח ונפוץ, גורם בחלק מהמקרים לתחלואה משמעותית, ומהווה נטל גדול על החולים ועל מערכת הבריאות.
למה גורם הנגיף כשנדבקים בו?
ספקטרום התחלואה בנגיף ה-RSV בקרב מבוגרים גדול. אצל חלק מהנדבקים מדובר במחלה א-סימפטומטית, כלומר אם מישהו נדבק - הוא בכלל לא מרגיש חולה ואינו יודע שנדבק. אפשרות נוספת היא הופעה של מחלה עם תסמינים קלים, כמו נזלת, כאב גרון ואולי מעט שיעול, עם או בלי חום, לצד כאב שרירים. בקרב החולים הקשים יותר, המחלה יכולה להופיע עם פגיעה בדרכי הנשימה התחתונות המשפיעה על הנשימה עם שיעול משמעותי, שיופיע לעיתים עם קושי בחמצון, הזדקקות לחמצן ואף להנשמה. בנוסף, יכול הנגיף לגרום לנזק ישיר לריאות ו"להכשיר את הקרקע" להופעה של זיהומים חיידקיים בריאות (דלקת ריאות חיידקית), שיכולים להיגרם בעקבות ההידבקות בנגיף.
"בעוד שלשפעת ולקורונה ישנו טיפול רפואי שניתן להציע לחולים, לנגיף ה-RSV אין כיום תרופה יעילה, אלא חיסון. החולים המבוגרים שנדבקו ושנדבקים בנגיף מקבלים טיפול תומך שיכול לשפר את מהלך המחלה, דוגמת מתן נוזלים או מתן חמצן"
האם התופעות מתרחשות בעיקר כאשר הגיל עולה, ומערכת החיסון נחלשת?
אנשים מבוגרים יותר מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלה קשה בעקבות ההידבקות בנגיף ה-RSV ולפתח את הסיבוכים הקשורים אליה. אנו רואים כי עקומות התחלואה הקשה מתחילות לעלות מגיל 60 ומעלה והופכות להיות משמעותיות מגיל 75 ומעלה, בייחוד בקרב אנשים שיש להם מחלות רקע רבות ו/או מחלות כרוניות בדרכי הנשימה ו/או מחלות לב, כמו אי-ספיקת לב. תחלואה במחלות נוספות, או כפי שאנו מכנים אותה תחלואה נלווית, מעלה את הסיכון לתחלואה קשה כתוצאה מהידבקות בנגיף, וככל שיש יותר מחלות רקע, עולה הסיכון לתחלואה קשה יותר.
האם הידבקות בנגיף ה-RSV עלולה להשפיע על מחלות שכבר קיימות?
בהחלט כן. הידבקות בנגיף ה-RSV יכולה גם לגרום להחמרה של מחלות קיימות, כמו למשל מחלות לב, גם לאחר ההידבקות, ואף אחרי ההחלמה מהמחלה.
האם התחלואה יכולה להיות קשה?
באנשים צעירים מחלה קשה היא נדירה. עם זאת, גם אנשים צעירים יותר, בעיקר אלה עם דיכוי חיסוני יכולים לפתח תחלואה קשה מנגיף ה-RSV.
מהם הסימפטומים שיש לשים אליהם לב בכל הקשור בנגיף?
מבחינה קלינית קשה להבדיל בין נגיף ה-RSV לבין נגיפי חורף אחרים, דוגמת שפעת וקורונה. לגבי כלל המחלות הללו, מה שחשוב לשים לב במיוחד זה אם קיים קושי בנשימה. ברגע שישנה פגיעה ביכולת החמצונית בגוף, אז המצב כבר חמור, ודורש, בדרך כלל, בירור והשגחה רפואית.
מי שחווה קושי בנשימה צריך לפנות למרכז לרפואה דחופה (מיון), ומי שחולה באופן קל יותר, יכול להיוועץ גם ברופא המשפחה. כדאי גם לציין, כי יש הבדל משמעותי בין נגיף ה-RSV לבין נגיפים כמו שפעת וקורונה.
פרופ' יסמין מאורצילום: דוברות וולפסוןבעוד שלשפעת ולקורונה ישנו טיפול רפואי שניתן להציע לחולים בפרט לחולים הקשים, לנגיף ה-RSV אין כיום תרופה יעילה. לכן הדרך הטובה למנוע תחלואה בנגיף ה-RSV במבוגרים היא באמצעות חיסון. בדרך כלל, החולים המבוגרים שנדבקו ושנדבקים בנגיף מקבלים טיפול תומך שיכול לשפר את מהלך המחלה, דוגמת מתן נוזלים או מתן חמצן. מטופלים המסתבכים גם בדלקת ראות חיידקית יקבלו בנוסף טיפול אנטיביוטי.
איך בודקים ומאבחנים תחלואה בנגיף ה-RSV, והיכן האבחון הזה נעשה בפועל?
אבחון ההידבקות בנגיף ה-RSV במבוגרים לא מתבצע לרוב במסגרת קופות החולים ואצל רופאי המשפחה. ברוב בתי החולים, חולים המתאשפזים עם מחלה נשימתית יעברו בירור להידבקות בנגיף עם מטוש שעליו מבצעים בדיקת PCR בדומה לקורונה, כלומר בדיקה לאיתור החומר הגנטי של הנגיף. עם זאת, בעוד שלקורונה ולשפעת קיימות בדיקות אנטיגן מהירות, ל-RSV אין כרגע בדיקה כזו בשוק שניתן לערוך אותה בבית.
האם מספר גדול יותר של אנשים אולי חלו או חולים כעת ב-RSV, ואינם מודעים לכך?
כן. בעבר, בדקו הרבה פחות אם בכלל, את כמות ההידבקויות בנגיף ה-RSV. בשנים האחרונות משום שעושים בדיקות רבות יותר על מנת להבין טוב יותר את עומס התחלואה הנשימתית, אנו יודעים ש-RSV בהחלט תורם לעומס התחלואה בנגיפי חורף, בדומה לשפעת ולקורונה.
מה היעילות של החיסון?
בעבודות מחקריות שנעשו, החיסון נמצא בטוח ויעיל במניעת תחלואה קשה וסיבוכים כתוצאה מהידבקות בנגיף ה-RSV עד שנתיים ממועד מתן החיסון. החיסון יעיל בעיקר במניעת סיבוכים, אשפוזים ותמותה ופחות יעיל כנגד הדבקה וזאת בדומה לחיסוני שפעת וקורונה.
האם במקרה של הידבקות בנגיף ה-RSV, קבלת החיסון תמנע הופעת המחלה בצורה קשה יותר?
למי שכעת חולה ב-RSV אין טעם להתחסן.
האם החיסון מסוכן לאנשים מדוכאי חיסון?
החיסון הקיים נגד נגיף ה-RSV במבוגרים אינו מסוכן לאנשים המוגדרים כמדוכאי חיסון. יש חיסונים מסוימים המבוססים על נגיפים חיים שאסור להם לקחת אותם, משום שהנגיף יכול להתרבות ללא שליטה. ואולם, החיסון הקיים והמוצע בישראל נגד נגיף ה-RSV במבוגרים אינו מבוסס על רכיבי נגיף חי ואינו מכיל אותם, ולכן אין מניעה גם לאנשים מדוכאי חיסון לקבל אותו. יש לנו פחות נתונים בשלב זה לגבי יעילות החיסון באנשים מדוכאי חיסון.
הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון
