חודשים ארוכים של עבודה במחלקות הקורונה גבו מחיר נפשי כבד מהדור הצעיר של הרופאות והרופאים. מחקר חדש שנערך בבית החולים איכילוב בתל אביב מצא כי סטאז'רים שעבדו במחלקות הקורונה במהלך גלי התחלואה השונים, פיתחו תסמינים נפשיים חמורים. עבור 145 הסטאז'רים שהשתתפו במחקר זו הייתה ההתנסות הראשונה כרופאים במערכת הבריאות.
קראו עוד:
במסגרת המחקר נוצר קשר עם כל הרופאים הסטאז'רים – סטודנטים לרפואה שסיימו שש שנות לימוד ומחויבים בשנת התנסות לפני קבלת רישיון הרפואה - שעבדו באיכילוב בשנת הקורונה הראשונה, ממארס 2020 ועד פברואר 2021. קרוב למחצית מהם (47%) דיווחו על תסמיני דיכאון או חרדה בעוצמה משמעותית בעקבות העבודה במחלקות קורונה, ורופאים אלה גם נטו לפתח תסמינים פוסט-טראומטיים.
עוד עולה מהמחקר כי הסטאז'רים פיתחו גם תסמיני שחיקה משמעותיים, על אף שזו הייתה שנת עבודתם הראשונה במערכת הבריאות. הסטאז'רים דיווחו גם על "מותשות רגשית" ותחושות של ניתוק בשיעורים גבוהים, ולא פחות מ־11% מהם דיווחו על כך שניסו להסתייע בקנאביס או באלכוהול על מנת לצלוח את התקופה המורכבת.
“זו הייתה עבודה מאוד קשה פיזית ונפשית”, מספר ד”ר גלעד פיינברג, מתמחה באיכילוב ולשעבר סטאז’ר בבית החולים בימי הקורונה. “זו הייתה תחילת המגפה, עם המון אי-ודאות, וראינו מה קורה לחברים שלנו בעולם. התמודדנו עם עבודה פיזית קשה לצד חשש להידבק. קל לי להבין איך חרדות, דיכאון ופוסט-טראומה יכולים להיווצר כתוצאה מהעבודה במחלקות הללו. אני זוכר תורנויות מיון שבהן התמלאתי במתח, ולעיתים זה בא לידי ביטוי בתקשורת בין הצוות”.
ד”ר גלעד פיינברג, לשעבר סטאז’ר באיכילוב בימי הקורונה: “זו הייתה תחילת המגפה, עם המון אי-ודאות. התמודדנו עם עבודה פיזית קשה לצד חשש להידבק. אני זוכר תורנויות מיון שבהן התמלאתי במתח, ולעיתים זה בא לידי ביטוי בתקשורת בין הצוות”
"הממצאים האלה מדאיגים", אומר ד"ר רועי שר־אל, מתמחה במערך הפסיכיאטרי באיכילוב שהוביל את המחקר, "הם מראים את חומרת הפגיעה באוכלוסיית הרופאים הצעירה ביותר, זו שאמורה להיות בעלת המוטיבציה הגבוהה ביותר לעסוק ברפואה. הממצאים מחייבים התייחסות של קברניטי מערכת הבריאות לטובת הגנה על רופאים צעירים אלה בעתות משבר".
