בריאות הציפורניים היא לא רק עניין של אסתטיקה, אלא גם אינדיקציה לבריאות הכללית שלנו. ציפורניים חזקות ובריאות עשויות להעיד על תזונה נכונה ואורח חיים בריא, בעוד בעיות כמו ציפורניים שבירות, פטרת או ציפורניים חודרניות עשויות להצביע על בעיות בריאותיות שמצריכות תשומת לב.
בנוסף, מה גורם לנו לכסוס ציפורניים, מה ההשלכות של התופעה הזאת על העור, ומה הדרך הנכונה לגזוז ציפורניים כדי לא לגרום נזק? דיברנו עם ארבעה מומחים - רופא עור, פסיכולוג, פודיאטור ודיאטנית קלינית, כדי להבין כיצד כל תחום יכול לתרום לשמירה על בריאות הציפורניים שלנו.
ציפורניים ומחלות עור: האם יש קשר?
"בהחלט יש קשר", אומר ד"ר דן וודוביץ, מומחה לרפואת עור, ד"ר לוינגר אסתטיקה רפואית מקבוצת דנאל. "מחלות עור רבות מתבטאות גם בשינויים בציפורניים, לרבות מחלות נפוצות יותר כמו פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס ('אקזמה'), ומחלות נפוצות פחות כמו אלופציה אראטה, ליכן פלנוס ועוד".
הביטויים מגוונים מאוד, מסביר ד"ר וודוביץ, לעתים הם מעידים על חומרת מחלת העור, ובמקרים רבים מאתגרים לטיפול. "במקרים של שינויים בציפורניים, במיוחד אם קיימות הפרעות בריאותיות נוספות, מומלץ לגשת לבדיקת רופא עור", הוא מדגיש.
ד"ר וודוביץ: "אחת הסיבות המובילות לציפורניים שבריריות, סדוקות ופגועות היא שימוש תכוף במוצרי קוסמטיקה - לק, לק ג'ל, ציפורניים מלאכותיות ועוד. מומלץ להימנע ככל הניתן מטיפולים אלו"
מצבים רפואיים רבים וכן חשיפות לחומרים חיצוניים עלולים להוביל לפגיעה בציפורניים. אחת הסיבות המובילות לציפורניים שבריריות, סדוקות ופגועות, מסביר ד"ר וודוביץ, היא שימוש תכוף במוצרי קוסמטיקה לאזור הציפורניים לרבות לק, לק ג'ל, ציפורניים מלאכותיות ועוד. "מומלץ להימנע ככל הניתן מטיפולים אלו ולאחר הפסקתם לאפשר לציפורן תקופת החלמה ממושכת של חודשים ואף שנים".
"אצנים, לדוגמה, מגיעים עם תסבוכות בציפורניים כתוצאה מכך שהם לא שורכים את הנעליים שלהם כמו שצריך", אומר דניאל וייס, פודיאטור, נשיא הפדרציה הבינלאומית לפודיאטריה, יו"ר ועדה מייעצת לשר הבריאות. "הם 'שטים' בתוך הנעליים שלהם, כף הרגל נחבטת בדפנות הנעל, וכך נוצרים שטפי דם, חבלות, ציפורניים שעפות מהמקום ובעיות נוספות. לכן, אצנים חייבים להקפיד על מידת נעליים נכונה ולשרוך היטב".
באופן כללי, אומר וייס, נעליים ללא שרוכים הן לא תמיד מומלצות, ועלולות לגרום לבעיות בריאותיות רבות, לא רק בציפורניים.
פטרת ציפורניים
"פטרת ציפורניים היא בעיית עור נפוצה מאוד בישראל ובשאר העולם", מסביר ד"ר וודוביץ, "היא נגרמת על ידי הדבקה בסוגים שונים של פטריות מהסביבה או מעור כפות הרגליים. ישנם גורמי סיכון רבים וביניהם מצבים רפואיים כמו סוכרת, מחלת כלי דם, דיכוי חיסוני, הפרעות עוריות כמו פטרת כפות הרגליים, הזעת יתר, פסוריאזיס, שינויים מבניים בציפורניים, נטייה גנטית ולבסוף טריגרים חיצוניים כמו טראומה, גזיזת ציפורניים לא נכונה ועוד".
האבחנה של פטרת ציפורניים נעשית על ידי רופא עור מומחה ולרוב גם על ידי שימוש במשטח ותרבית פטרת לאישור נוסף ולאפיון מלא של סוג הפטרייה. היא יכולה להתבטא בדרכים שונות, כאשר התמונה הנפוצה ביותר היא שינויים בצבע הציפורן לגוון צהוב, לבן או חום, אשר מתחילים בחלקים הצדדיים של קצה הציפורן ומתפשטים לכל הרוחב ובהדרגה גם לחלק הקריבני.
מופע נפוץ נוסף הוא עיבוי של הרקמה תחת הציפורן, הקרויה מיטת הציפורן, עם פירורי עור דמויי אבקה. גם התנתקות הדרגתית של הציפורן ממיטת הציפורן אפשרית.
"חשוב לציין שאחרי מקלחת, חובה לנגב היטב את כפות הרגליים, כולל הבהונות (כל אצבעות הרגליים)", אומר וייס, "גם את קצות הבהונות, את הציפורניים ואת המרווחים שבין הבהונות. הסיבה לכך היא שהלחות בין הבהונות עלולה לגרום לפטרת ציפורניים".
אנשים רבים חושבים לפעמים שיש להם פטרת ציפורניים, אבל זה לא אומר בהכרח שיש להם, אומר וייס. "אולי נפל עליהם משהו וכתוצאה מכך נראה שהציפורן מעוותת. חשוב מאוד ללכת לפודיאטור ולקבל אבחון מדויק. אם וכאשר יש בעיה של פטרת, ישנם טיפולים תרופתיים שעובדים, אבל אני לא ממליץ עליהם כטיפול ראשוני, זה תלוי בחומרת המצב. יש לבחון כל מקרה לגופו".
אנחנו בתקופה של מלחמה, איזה טיפ בריאותי היית נותן לחיילים?
"נושא של מניעת פטרת זה הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת לחיילים", אומר וייס, "אחרי שיוצאים מהמקלחת, יש לשבת על הישבן, להרים את הרגליים ולנגב את כפות הרגליים היטב, עד שהן יבשות לגמרי. דבר חשוב נוסף: מומלץ להתקלח עם כפכפים אישיים מהבית ולהישאר איתם במקלחות גם אחרי המקלחת, כדי לא להידבק או להדביק בפטרת".
ציפורן חודרנית
"אחת הבעיות הרווחות היא ההגדרה של ציפורן חודרנית", אומר וייס, "לא כל כאב בבהונות בכף הרגל פירושו ציפורן חודרנית. אם יש כאבים או סיבוך, צריך לפנות לפודיאטור שיאבחן ויבדוק אם מדובר בציפורן חודרנית או בבעיה אחרת".
ד"ר וודוביץ מציין כי "ציפורן חודרנית מתבטאת בשלבים הראשונים בעיבוי העור הסמוך לציפורן, לרוב בצידיה. בהמשך תהיה הופעה הדרגתית של אודם, רגישות, נפיחות ולבסוף זיהום מקומי עם הפרשה מוגלה וכאב עז. הטיפול בציפורן חודרנית משתנה בהתאם לחומרת ההפרעה".
טיפול שמרני למקרים קלים: טיפול זה מתאים כאשר הציפורן החודרנית מלווה באודם קל, נפיחות בקפל הציפורן, וכאב מתון במגע. מטרות הטיפול כוללות הפחתת הדלקת והכאב, הגנה על קפל הציפורן מקצה הציפורן, ומניעת החמרת המצב או הישנותו. הטיפול כולל השריית הבוהן במים חמים, שימוש במשחות מרשם עם סטרואידים ואנטיביוטיקה, ושימוש באמצעים חיצוניים, כגון בד כותנה או חוט דנטלי להפרדת הציפורן מהעור.
טיפול כירורגי למקרים חמורים: טיפול זה מומלץ במצבים של כאב חמור, כשיש הישנות של הבעיה או כאשר טיפולים שמרניים לא הצליחו. במסגרת טיפול זה, הרופא מסיר חלק מהציפורן או את כולה. זה הליך פולשני הדורש זמן החלמה, אך עשוי להיות חיוני לפתרון הבעיה.
טיפול בלייזר CO2: טיפול מתקדם המבוצע באמצעות לייזר פחמן דו-חמצני (CO2), ומאפשר חיתוך מדויק של הציפורן והסרת החלק החודרני מבלי לפגוע ברקמות הסובבות. הלייזר משמיד חלק ממטריצת הציפורן, ובכך מסייע במניעת צמיחה בעייתית חוזרת בעתיד.
שיטת הטיפול של פודיאטור בציפורן חודרנית יכולה למנוע את הישנות הבעיה, מוסיף וייס, ומציין דגש חשוב לגבי הטיפול בלייזר: "חשוב להבין - הלייזר הוא כלי חיתוך בלבד. צריך להרדים את המקום, לחתוך, ולאחר מכן לשים חומר כימי כדי למנוע צמיחה מחדש של הציפורן באותו מקום. כל מי שרוצה לעשות טיפול בלייזר, שיידע שאין לזה קשר ליעילות הטיפול, אבל אם הטיפול נעשה נכון, הבעיה לא חוזרת".
איך לגזור ציפורניים - שלב אחרי שלב:
ישנם מספר עקרונות מנחים בנוגע לגזירה נכונה של הציפורניים, אשר יפחיתו את הסיכון לציפורן חודרנית, מסביר ד"ר וודוביץ:
גזירה בקו ישר: חשוב לחתוך את הציפורן בקו ישר ולא לעגל את הקצוות.
גזירה מתונה: יש להקפיד לא לגזור קצר מדי ולהותיר מעט מהציפורן מעבר לעור.
שימוש בכלים מתאימים: חשוב לעשות זאת באמצעות קוצץ ציפורניים נקי וחד המותאם לציפורני הרגליים.
שיוף הקצוות: לאחר החיתוך, מומלץ לשייף מעט את קצוות הציפורן על מנת להחליק אותם.
"קיים מיתוס שגזירת ציפורניים מעודדת צמיחה של הציפורן, אבל זה לא נכון", מוסיף וייס, "הצמיחה מתרחשת באופן טבעי, הציפורניים שלנו עשויות מחלבון בשם קראטין, שהוא חומר קשה וגמיש שמסייע להן להגן על קצות האצבעות. ברגע שצומח קצת יותר מדי - גוזרים".
עוד הוא אומר, כי אחד התחומים העיקריים שפודיאטרים מתעסקים בהם הוא שמירה על מה שיש, על הקיים – גם אצל אנשים בריאים, לא רק חולים, ביניהם העיסוק בשמירה על הציפורניים. גזירה של הציפורניים כהלכה חשובה מאוד לשמירה על בריאות כף הרגל.
כסיסת ציפורניים
"כסיסת ציפורניים היא תופעה שכיחה מאוד, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. היא יכולה להתחיל בגיל מוקדם מאוד, אפילו בגיל 3, ומתפתחת בדרך כלל בגיל ההתבגרות", אומר ד"ר יהונתן דבש, מנהל השירות הפסיכולוגי של כללית במחוז מרכז. "כ-20% עד 30% מהילדים בגילאי בית הספר חווים תקופות שבהן הם כוססים ציפורניים, והתופעה נפוצה גם אצל מבוגרים".
ד"ר דבש מסביר כי הכסיסה יכולה להיות תגובה למתח נפשי, חרדה, לחץ, שעמום, חוסר ביטחון, או תסכול. לעיתים, היא מתפתחת כהרגל אוטומטי, המתרחש בעיקר במצבים מלחיצים או רגשיים. "כל עוד הכסיסה אינה מטופלת, יש סיכוי גבוה שהיא תימשך גם בגילאים מאוחרים יותר", הוא מציין, ומוסיף: "מדובר במנגנון הרגעה עצמי, שמסייע לאדם להתמודד עם תחושות של מתח או עצבנות".
בנוסף, כסיסת ציפורניים יכולה גם להיגרם בעקבות הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או קשיים בויסות רגשי. כמו כן, היא יכולה להופיע כחלק מהסתמינים של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), שבה ההתנהגות נעשית כפייתית והאדם מרגיש צורך עז לבצע אותה כדי להקל על תחושות של חרדה.
איך מטפלים בכסיסה?
"חשוב מאוד שההורים יבחינו מתי התופעה מתרחשת", מייעץ ד"ר דבש, "הטיפול בכסיסת ציפורניים מתמקד לרוב בזיהוי דפוסים של התנהגות, העלאת המודעות והבנת מקורות הלחץ. בדרך כלל, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא הגישה המרכזית, במטרה לשנות את ההתנהגות ולסייע למטופל להבין את הגורמים לכסיסה".
הוא מרחיב בנושא: "לעיתים, במהלך הטיפול, אחד הצעדים הראשונים הוא תיעוד יומי של מתי קורה הדחף לכסוס, ומתי זה מתבצע בפועל. המטרה היא לזהות את הדפוסים – אילו סיטואציות או רגשות מעורבים, ולהבין מתי זה קורה יותר. שוב, פעמים רבות, הורים יכולים לעזור בתהליך זה". לאחר שמזהים את הדפוסים, מסביר ד"ר דבש, יש לנסות לזהות את הטריגרים – באילו סיטואציות נוצרת תחושת הדחף לכסוס את הציפורניים. "כדי להתמודד עם ההתנהגות האוטומטית, לעיתים מציעים התנהגויות חלופיות כמו חפץ שניתן להחזיק ביד, כדוגמת כדור או אובייקט אחר, כדי להעסיק את היד במקום הכסיסה".
בנוסף, עבור ילדים, ניתן להמליץ על מריחה של חומר מר על הציפורניים, כמו "מרה", מה שגורם לאי-נוחות ומונע את הכסיסה. לעיתים, כאשר מדובר במקרים חמורים יותר, יש צורך בטיפול עמוק יותר, וישנן גם תרופות נוגדות חרדה שעשויות לעזור במצבים קשים.
"אנשים שנוהגים לכסוס ציפורניים לא תמיד מודעים לכך, ומכאן הצורך להכיר ולהבין את הדפוסים", אומר ד"ר דבש, "על המטופל להיות מודע לאירועים או מצבים שמעורבים בכסיסת הציפורניים ולזכור כי הוא יכול לבחור בתגובה אחרת. גידול במודעות והתבוננות פנימית עשויים להוביל לתהליך יותר אפקטיבי של שינוי ההתנהגות".
תזונה עשירה - מניעת בעיות בציפורניים
"רבים מהמומחים טוענים שתזונה עשירה ברכיבי תזונה צריכה להיות הקו הראשון במניעת בעיות בציפורניים", אומרת שקד רוט, דיאטנית קלינית באיכילוב וב"מיינדמי", מרכז לטיפול פסיכיאטרי. "מזון שלם כמו ביצים, אגוזים, ירקות עלים, חלבונים רזים ודגים שמנים, מספק מגוון רחב של ויטמינים ומינרלים התומכים בבריאות הציפורניים באופן כללי, כולל ביוטין, אבץ, וחומצות שומן אומגה-3. על ידי צריכה של מגוון מזונות עשירים אלו, אנשים יכולים לטפל בכמה צרכים בריאותיים בו-זמנית, ולהבטיח ציפורניים חזקות יותר".
כדי לחזק ולקדם ציפורניים בריאות, חשוב להקפיד על תזונה עשירה ברכיבים תזונתיים שתומכים בייצור הקרטין ומונעים בעיות ציפורניים נפוצות, מסבירה רוט, ומביאה סקירה של הוויטמינים, המינרלים ורכיבי תזונה אחרים שיכולים לשפר את בריאות הציפורניים:
ביוטין (ויטמין B7): ביוטין הוא אחד הוויטמינים המוכרים ביותר לחיזוק ציפורניים. הוא מסייע לשיפור עובי ויציבות הציפורניים ומפחית שבירות. מקורות: ביצים, אגוזים (כמו שקדים), זרעים, בטטות ותרד.
ויטמין C: חשוב ליצירת קולגן, שמסייע לצמיחה בריאה של ציפורניים. לוויטמין C יש גם תכונות נוגדות חמצון, שמגינות על הציפורניים מפני נזקים. מקורות: פירות הדר (תפוזים, לימונים), תותים, פלפל אדום, ברוקולי וירקות עלים.
ויטמין D: מסייע בספיגת סידן, שהוא חיוני לחוזק הציפורניים. חוסר בוויטמין D עלול להוביל לציפורניים שבירות ואף לזיהומים פטרייתיים. מקורות: דגים שמנים (סלמון, מקרל), מוצרי חלב מועשרים, ביצים ושמש.
אבץ: חשוב לחלוקה נכונה של תאים וליצירת חלבונים שמרכיבים את מטריקס הציפורן. חוסר באבץ יכול להוביל לצמיחה איטית של ציפורניים, כתמים לבנים או אף לאיבוד ציפורניים. מקורות: בשר, פירות ים, קטניות (עדשים, חומוס), זרעים (כמו זרעי דלעת) ואגוזים.
ברזל: חיוני להובלת חמצן לציפורניים, מה שמעודד צמיחה בריאה. חוסר בברזל יכול להוביל לציפורניים רגישות, שינוי צבע או צורת ציפורן קעורה. מקורות: בשר אדום, עופות, פירות ים, עדשים, תרד ודגנים מועשרים.
מגנזיום: מעורב ביותר מ-300 תהליכים ביוכימיים בגוף, מסייע בסינתזת חלבונים, דבר החשוב להתהוות ציפורניים בריאות. הוא גם תורם לשמירה על גמישות הציפורן ומפחית סיכון לשבירה. מקורות: ירקות עלים ירוקים, דגנים מלאים, אגוזים, זרעים וקטניות.
סידן: חיוני לבריאות הציפורניים הכללית, ומונע שהציפורניים יהיו רגישות ושבירות. הוא גם תומך במבנה הציפורן ובחוזקה. מקורות: מוצרי חלב (חלב, יוגורט), ירקות ירוקים, טופו ומוצרי חלב מועשרים.
חלבון: צריכה מספקת של חלבון חיונית לייצור קרטין, שמחזק את הציפורניים ושומר על שלמותן. הקצובה היומית המומלצת (RDA) לחלבון היא כ-0.8 גרם לכל ק"ג ממשקל הגוף, כלומר בערך 55 גרם חלבון ביום עבור אדם במשקל 68 ק"ג. מקורות לחלבון כוללים מזונות מן החי כמו בשר, עוף, דגים וביצים, וכן אפשרויות צמחיות כמו קטניות, אגוזים ודגנים מלאים.
המלצות כלליות לבריאות הציפורניים
הידרציה: שתיית מים מספקת חיונית לשמירה על הלחות בציפורניים, מה שעוזר למנוע יובש ושבירה. התייבשות עלולה להוביל לציפורניים שבירות.
שומנים בריאים: חומצות שומן אומגה-3, הנמצאות בדגים שמנים, זרעי פשתן ואגוזים, תומכות בשמירה על הלחות והגמישות של הציפורניים. הוספת שומנים בריאים לתזונה יכולה לשפר משמעותית את בריאות הציפורניים.