אי-פוריות היא בעיה שמטרידה רבים שמבקשים להיות הורים, והשאלות סביבה רבות ומגוונות. חלקן נוגעות לגיל ולפוריות של נשים וחלק לגברים. אי-פוריות מוגדרת כחוסר הצלחה להרות במשך 12-6 חודשים של יחסים בלתי מוגנים, שאחריהם מומלץ להגיע לבירור פוריות. בהצצה מתחת למיקרוסקופ בבנק הזרע בבית החולים בילינסון (בסרטון בפתח הכתבה) תוכלו להיווכח מה הבעיות השכיחות בפוריות של גברים - מה נחשב לזרע תקין, מה רואים בדגימת זרע בעייתית - ואיך ניתן לטפל. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות.
קראו עוד:
גיל האישה הוא גורם חשוב בהחלטה על תזמון הבירור, ולנוכח הירידה ההדרגתית בפוריות עם הגיל, מעל גיל 35 מומלץ להתחיל בירור לאחר שישה חודשים של ניסיונות להרות באופן טבעי. גם גיל הגבר משפיע על הסיכויים להרות, אבל באופן מתון יותר. עיקר הסיכון בגיל מבוגר של הגבר (מעל 45) קשור למחלות מסוימות בילודים.
איך יודעים שהבעיה היא בזרע?
בניגוד לסטיגמות שהיו נהוגות בעבר, ולפיהן מקורה של בעיית האי-פריון הוא בהכרח אצל האישה, היום ברור כי בשליש מהמקרים ניתן למצוא ירידה במדדי הפוריות אצל הגבר. לכן, אם קיים קושי להרות, יש לבצע בירור הן אצל הגבר והן אצל האישה.
הבירור אצל הגבר מתחיל בבחינת דגימת הזרע שלו, שבה נבחנים מספר מדדים, ונערכת השוואה בין הערכים שנמצאו לבין אלו של גברים פוריים.
מהם המדדים שנבדקים?
החשוב ביותר הוא ריכוז הזרע – מספר הזרעים הקיימים במיליליטר של נוזל זרע. אם מדובר בפחות מ-15 מיליון זרעים לכל מיליליטר – זהו ערך נמוך.
המדד השני בחשיבותו הוא התנועתיות. מסתכלים מתחת לעדשת המיקרוסקופ על כל תאי הזרע בשדה הדגימה, ומונים כמה אחוזים מהם נמצאים בתנועה. לאחר מכן בודקים את איכות התנועה ואת מהירותה. תנועה מהירה קדימה (פרוגרסיבית) היא המועדפת, שכן היא מקדמת את הזרע לכיוון הביצית בצורה מיטבית. חלק מתאי הזרע נעים בתנועה סיבובית, שפחות תורמת לסיכויים להרות.
המדד השלישי, והפחות חשוב, הוא המורפולוגיה: בודקים איך נראים התאים, ומהו אחוז הזרעים בעלי המראה התקין. תאי זרע עם שני זנבות או שני ראשים הם דוגמאות למורפולוגיה לקויה. חשוב לציין שגם בדגימת זרע תקינה קיימים תאים רבים בעלי מורפולוגיה לקויה, ומספיקים 4% של תאים תקינים כדי לקבוע שהבדיקה תקינה. בשנים האחרונות מתברר שניתן להורות באופן ספונטני גם כשכמות התאים התקינים נמוכה יותר.
המדד החשוב ביותר שנבדק הוא ריכוז הזרע – מספר הזרעים הקיימים במיליליטר של נוזל זרע. אם מדובר בפחות מ-15 מיליון זרעים לכל מיליליטר – זהו ערך נמוך
הניתוח הראשוני של דגימת הזרע כולל שכלול של שלושת הפרמטרים. בנוסף, נבחנים עוד מדדים כגון החומציות של נוזל הזרע והנפח שלו. בדיקות מתקדמות יותר של הזרע בוחנות את שיעור הזרעים עם שברים ב-DNA. בדיקות אלו אינן מהוות חלק מהבירור הסטנדרטי ומבוצעות רק במקרים מיוחדים.
מה עושים כשמזהים בדיקת זרע לא תקינה?
לפני הכול, מבקשים מהגבר לבצע בדיקת זרע נוספת, מכיוון שקיימת תנודתיות בין בדיקות שונות. עדיף להמתין לפחות חודש בין שתי הבדיקות, וזאת על מנת להפחית את הסיכון שגורם חיצוני כגון מחלה או זיהום השפיע על איכות הזרע. רק אם שתי הדגימות אינן תקינות, יוחלט שמדדי הזרע אכן נמוכים.
לאחר מכן מבצעים לגבר בירור מקיף הכולל תשאול מדוקדק, בדיקה פיזיקלית מקיפה, בדיקות הורמונליות, הדמיה מתאימה ולפעמים גם בירור גנטי.
מהם הגורמים שמשפיעים על איכות הזרע, ואיך מטפלים בבעיה?
ניתן לחלק את הבעיות לשני סוגים. הראשון, והקל יותר לפתרון, כולל בעיות חיצוניות וסביבתיות הקשורות לאורח החיים: עישון, צריכת אלכוהול, עודף משקל, תזונה לקויה, חשיפה קיצונית וממושכת לחום ועוד. כל אלה עלולים לפגוע באיכות הזרע, ושינוי באורחות החיים עשוי לשפר אותה. במקרה כזה יקבל הגבר המלצות להפסיק לעשן, לצמצם צריכה של אלכוהול ולעבור לתזונה בריאה – רצוי תזונה ים תיכונית, שהוכחה כטובה לאיכות הזרע ולפריון הגבר.
הסוג השני כולל בעיות בריאותיות, מולדות ונרכשות. למשל, וריקוצלה – ורידים מורחבים בשק האשכים, בעיקר בצד שמאל, שבדרגת חומרה גבוהה יכולים לפגוע באיכות הזרע. התערבות כירורגית תוכל לטייב את איכות הזרע בכ-70% מהמקרים. יודגש שבדרך כלל התופעה אינה פוגעת באיכות הזרע. גם חוסר הורמונלי יכול להוביל לפגיעה באיכות הזרע, והפתרון הוא טיפול הורמונלי חיצוני.
במקרים מסוימים קיימת בעיית גנטית. השכיחה ביותר היא תסמונת קליינפלטר, המופיעה אצל אחד מתוך 800 גברים וגורמת בדרך כלל להיעדר מוחלט של זרע בשפיכה ולבעיות נוספות. הרופא המטפל צריך לאבחן את הבעיה ולהתאים למטופל את סוג הטיפול הנכון לו.
אם יש ירידה קלה בלבד באיכות הזרע, ניתן לבצע טיפול לשיפור איכות הזרע המכונה "השבחת זרע": מבצעים שטיפה של הזרע ומוצאים את תאי הזרע הטובים ביותר. לאחר מכן מעבירים אותם לרחם בהזרעה
אחת האפשרויות הכירורגיות היא לנסות להפיק זרע ישירות מהאשך: לוקחים דגימות מרקמת האשך ומעבירים אותן למעבדה לצורך איתור תאי זרע ברקמה. התוצאות מדווחות בזמן אמת למנתח, ולפיהן הוא מחליט אם יש צורך בהרחבת הניתוח. קיימים מספר סוגי ניתוחים, החל משאיבה פשוטה של רקמת הזרע ועד לחיפוש ממושך באשך תחת מיקרוסקופ במטרה למצוא צינורות זרע בעלי מראה תקין.
האם תיתכן ירידה באיכות הזרע שאינה מצריכה התערבות כירורגית או תרופתית?
כן. אם יש ירידה קלה בלבד באיכות הזרע, ניתן לבצע טיפול לשיפור איכות הזרע המכונה "השבחת זרע": מבצעים שטיפה של הזרע ומוצאים את תאי הזרע הטובים ביותר. לאחר מכן מעבירים אותם לרחם בהזרעה.
האם יש לעבור טיפול כלשהו לזרע בכל פעם שרוצים להביא ילד?
אם מקור הבעיה היה בגורמים סביבתיים, יש לשמור על אורח חיים בריא כדי לא לפגוע באיכות הזרע. במקרים אחרים, כגון תסמונת קליינפלטר, הזרע שאותר באשכים במהלך ההתערבות הכירורגית מוקפא ונשמר למקרה שהמטופל ירצה להביא עוד ילדים.
איך מאחסנים את הזרע?
את מנות הזרע מקפיאים ושומרים בבנק זרע בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלזיוס, במכלים של חנקן נוזלי. בהקפאה נכונה יכול הזרע לשרוד עשרות שנים.
האם יש סימנים מקדימים לבעיה בזרע?
קיימים מצבים מחשידים, כגון עיכוב בהתפתחות המינית במהלך גיל ההתבגרות, לרבות היעדר שיעור, אי-החלפת קול, היעדר עלייה במסת שריר ואי-גדילה בנפח האשכים. במצבים אלו תיתכן בעיה באיכות הזרע.
הכותב הוא מנהל בנק הזרע והיחידה לפוריות הגבר בבית החולים בילינסון בפתח תקווה