בשיתוף אונקוטסט
"נלחצתי כי חשבתי שזו מחלה אגרסיבית. פחדתי מהבלתי ידוע וחששתי מהתקופה שמצפה לי", כך מספר שמואל אהרוני (67) מאשקלון שאובחן עם סרטן ערמונית. "במשך שנים סבלתי ממתן שתן בתדירות גבוהה, מקושי במתן שתן וכאבים קלים באזור המותניים", הוא מספר, "כבר לפני 12 שנים התחלתי בבירורים על מנת לטפל בבעיה הרפואית שפגעה באופן משמעותי באיכות החיים שלי". שמואל ביקר אצל מספר מומחים וביצע בדיקות רבות, אולם לא קיבל אבחנה חד משמעית לבעיה. "חלק מהבדיקות היו חודרניות ולא נעימות אבל לצערי אף אחת מהן לא הצליחה לגלות את הבעיה הרפואית ממנה אני סובל".
לפני כשלוש שנים הגיע שמואל אובד עצות לד"ר גל קרן פז רופא בכיר במחלקה האורולוגית בבית החולים איכילוב שהחליט לבצע בדיקה יסודית ומקיפה. "הרופא המליץ לי להתחיל מההתחלה – מהבדיקות הכי פשוטות והכי בסיסיות, וככל שיהיה צורך, להתקדם לבדיקות מדויקות יותר. כבר בבדיקה הראשונה התברר שערכי ה- PSA שלי (בדיקה של חלבון שמיוצר ומופרש אך ורק בערמונית וניתן לגלותו בבדיקת דם) היו גבוהים מאוד וד"ר קרן-פז המליץ שאבצע ביופסיה של הערמונית", נזכר שמואל.
"שמעתי על המקרה של גיורא איילנד – ונכנסתי חרדות"
"חששתי מאוד שאאלץ לבצע ניתוח", נזכר שמואל, "שמעתי על תופעות הלוואי וההשלכות של הפרוצדורה הרפואית הזו, וזה הטריד אותי מאוד". באותה התקופה חשף באומץ האלוף במיל' גיורא איילנד את סיפורו האישי על ההתמודדות והקושי לאחר ניתוח לכריתת הערמונית. הפרסום של איילנד העלה את רמות החרדה של שמואל מפני הניתוח.
"נלחצתי עוד לפני שהבנתי אם הגידול אגרסיבי או לא", הוא נזכר, "זה לא פשוט לגלות שאתה חולה בסרטן". הרופא העריך שהגידול של שמואל אינו אלים וייתכן ולא יהיה צורך בניתוח. "הרופא ניסה להרגיע אותי ואמר שייתכן ונוכל להסתפק במעקב פעיל בלבד, אבל כדי לקבוע זאת באופן וודאי מומלץ לבצע בדיקה גנומית בשם "אונקוטייפ פרוסטטה" של חברת אונקוטסט, נזכר שמואל. לאחר מספר ימים נשלחה דגימה מרקמת הגידול שנדגמה בביופסיה למעבדה על מנת לתת לשמואל ולרופא הערכה מדויקת יותר שתעזור להם לקבל החלטה על אופן הטיפול המומלץ. "ההמתנה הייתה מורטת עצבים, כל כך קיוויתי שאוכל לחסוך מעצמי את הניתוח ואת תופעות הלוואי שלו".
בשנים האחרונות פותחה בדיקה גנומית בשם "אונקוטייפ פרוסטטה" של חברת אונקוסטסט הבודקת את ביטויים של 17 גנים בתאי הגידול שהוצאו בביופסיה ומשכללת אותם לערך מספרי הנקרא "מדד גנומי". התוצאה המתקבלת מהבדיקה קובעת עד כמה הגידול אלים, מה הסיכוי להתפשטות הסרטן בעשר השנים הקרובות, ומה ההסתברות לתמותה מסרטן בערמונית. מדד גנומי גבוה בבדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה" מצביע על גידול אגרסיבי יותר שיש לשקול לטפל בו באופן מידי ואילו מדד גנומי נמוך – לצד שקלול הפרמטרים הקליניים – מאפשר לרופא המטפל לשקול את האפשרות להימנע מטיפול מקומי ובמיידי רק לעקוב אחרי המטופל.
"אונקוטייפ פרוסטטה היא בדיקה גנומית הנלקחת באמצעות ביופסיה מהערמונית והיא למעשה מדרגת את רמת האגרסיביות של הגידול", מסביר ד"ר גל קרן-פז מומחה באורולוגיה ורופא בכיר במחלקה האורולוגית בבית החולים איכילוב. "הבדיקה נעשית על רקמה מהערמונית שנלקחת בביופסיה ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת ובהתבסס על מאגרי מידע וסטטיסטיקה אנו יודעים להעריך עד כמה הגידול אגרסיבי והאם הוא דורש טיפול ". לדברי ד"ר קרן-פז, הבדיקה הזו עשויה להיות משמעותית מאוד בעיקר עבור מטופלים הניצבים מול צומת קבלת החלטות באשר לטיפול הרפואי ולהחליט – האם להסתפק במעקב פעיל ולחסוך למטופל את טיפול או בלית ברירה לבצע פעולה כירורגית או טיפול קרינתי.
"כידוע לניתוח כריתת הערמונית יש השלכות רבות על חיי המטופל", מסביר ד"ר קרן-פז, "ההשלכות יכולות להתבטא בתפקודו המיני ובקשיים בשליטה על מתן שתן. לכן להחלטה האם לנתח או להסתפק במעקב יש משמעות אדירה על איכות החיים של החולה".
לאחר מספר ימים התקבלו התוצאות של שמואל. למרבה השמחה, תוצאות הבדיקה אישרו את הערכת הרופא וניתן היה לוותר על הפרוצדורה הכירורגית. "בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה אפשרה לי לקבל החלטה מבוססת. היא נתנה לי ביטחון להחליט שלא לבצע את הניתוח ולהישאר במעקב צמוד של הרופא", מסכם שמואל, "היום אני נמצא במעקב קבוע. כל חצי שנה אני מבצע בדיקות תכופות ויסודיות, ופעם בשנה – בדיקת MRI כדי לוודא שהמחלה תחת שליטה".
"הייתה דילמה אם לעשות ניתוח או להסתפק במעקב"
"לפני כשנתיים במהלך בדיקת דם שגרתית, התגלו כמה ערכים חריגים שהעלו את החשד שמשהו לא תקין", כך מספר אפרים (53) מנתניה שאובחן עם סרטן הערמונית. "אני מגדיר את עצמי כאדם בריא, וכמעט שאין לי צורך להגיע למרפאה ולפגוש רופאים", הוא מוסיף. אולם לפני כשנתיים וחצי, לקראת חגיגות גיל 50 ביקשה רעייתו של אפרים שייגש לבצע בדיקות דם שגרתיות. "היא האיצה בי לגשת למרפאה וטענה שמעל גיל חמישים הסיכון לתחלואה עולה. היא ביקשה שאקפיד לבצע מידיי פעם בדיקות תקופתיות", נזכר אפרים.
כשהתקבלו תוצאות הבדיקה, הוזעק אפרים לרופא המשפחה ומשם הופנה לאורולוג. "הסבירו לי שבבדיקת הדם נמצאו ערכים גבוהים של PSA, שמעידים על תהליכים לא תקינים בערמונית", הוא נזכר, "לאחר מספר בדיקות מעמיקות שלחו אותי לבצע ביופסיה". אפרים מעיד שכל אותה העת, הוא ובני משפחתו היו בשרויים בלחץ רב. "הרגשתי לא טוב רק מעצם החשד שמדובר במחלה ממארת. חוסר הוודאות הלחיץ אותי יותר מכל דבר אחר. ביקשתי מהרופא להעריך את הסיכוי שמדובר בסרטן הערמונית, ולמרבה הצער הוא לא יכול היה לעודד אותי וביקש שנמתין לתוצאות הביופסיה", נזכר אפרים.
תוצאות הביופסיה איששו את החשד וכך גם בדיקות נוספות שנעשו. "הרופא הסביר לי שהממצאים מעידים על סרטן בערמונית", הוא נזכר, "חששתי מאוד מניתוח שעלול לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות, העלולות לפגוע באיכות החיים כמו פגיעה בשליטה במתן שתן, אימפוטנציה וכדומה", אומר אפרים. "כשהעליתי את הנושא בפני הרופא הוא המליץ על בדיקת 'אונקוטייפ פרוסטטה' – בדיקה של חברת אונקוטסט שיכולה לסייע בהחלטה האם לבצע כריתה של הערמונית או שניתן להסתפק במעקב בלבד", הוא מוסיף. אפרים החליט לבצע את הבדיקה וקיווה שהממצאים יחסכו לו את הטיפול ממנו הוא העדיף להימנע. "שמחתי לשמוע על בדיקה שכזו, בעיקר לאחר שהוסבר לי שהיא נחשבת למדויקת, אמינה ומבוססת על הררי מידע וסטטיסטיקות של חולים עם סרטן הערמונית". לצורך הבדיקה, דגימה מהגידול לנשלחה למעבדה בארה"ב ואפרים המתין בקור רוח לתוצאות.
כשהתוצאות התקבלו הגיע אפרים לפגישה עם הרופא. "למרבה השמחה הממצאים היו טובים ועל פי התוצאות, ניתן היה באותה העת להימצא במעקב ולחסוך את הניתוח", מספר אפרים, "אלו היו בשורות של ממש עבורי". במהלך המעקב בשנה האחרונה, התברר שערכי ה-PSA קפצו באופן חריג והגידול הפך לאגרסיבי ואלים. "לצערי לא נותרה ברירה אלא לנתח ולכרות את הערמונית", מספר אפרים, "שמחתי שהייתה לי האפשרות לחכות ולהיות בטוח שאני לא עובר את ההליך הקשה והבלתי הפיך של ניתוח טרם הגיע הזמן. זה משהו שהתאפשר בזכות בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה".
בשיתוף אונקוטסט
