מי לא הרגיש או מרגיש אשם על משהו? כנראה שרובנו. הרי אנחנו, בני האדם, אנושיים, יצורים מרגישים, ורגש כמו אשמה הוא חלק מחיינו. כולנו שותפים לו וכולנו חווינו, חווים או נחווה אותו בעתיד.
קראו עוד:
לפני 12 שנה אמי האהובה הלכה לעולמה. המוות שלה היה בשבילי הפתעה מוחלטת. לקח לי זמן לעכל את אובדנה, אך רגשי האשמה, שליוו אותי במשך תקופה ארוכה, היו קשים מנשוא, שכן אינספור פעמים ביקשה ממני אמי לבוא לבקר אותה, לצאת לבית קפה, לעשות משהו ביחד, לבלות זמן איכות של אמא ובת. את בקשותיה לא לקחתי ברצינות. הייתי מגיעה אליה לעיתים רחוקות. תירצתי לעצמי שאין לי זמן, אני עסוקה, ויש לי תינוקת קטנה בבית. באמת ובתמים האמנתי בזה. הרגשתי שהצדק עמי. לכאורה, היו לי את כל הסיבות בעולם, אך עם לכתה זה פשוט היכה בי ולא הרפה.
המשכתי לספר לעצמי את אותם סיפורים, אבל רגשות האשם מיאנו לעזוב ולא נתנו לי מנוח. הסבל והייסורים היו בלתי נסבלים. כל אלה הביאו אותי לעשות עבודה פנימית, שהניבה תובנות רבות.
1 צפייה בגלריה
מתי רגשות האשם מופיעים? רק כשאין כוונה לשפר או לתקן את המעשים הקלוקלים
(אילוסטרציה: shutterstock)
רגשות האשם התעוררו כי בתוך ליבי ידעתי שאני לא בסדר. כבת, אני צריכה לקיים את המצווה "כבד את אביך ואת אמך". ידעתי שאמי בודדה וזקוקה לשיח ולזמן איכות איתי. אמי ביקשה את קרבתי, ואני בפועל סירבתי לתת לה את שביקשה. התעלמתי כמעט לגמרי מצרכיה.
רגשות האשם התעוררו בי כי זה היה בניגוד למוסכמות החברתיות - מסירות, אכפתיות, לראות את צרכי האחר - עליהן גדלתי וחונכתי. השכל אמר דבר אחד, אבל בפועל עשיתי מה שבא לי, מה שהיה לי נוח. עליי להודות: דברים אחרים היו חשובים לי יותר. הפער הזה גרם לי להרגיש לא בסדר.
מכיוון שידעתי שאני לא בסדר, פיתחתי רגשות אשם. ה"מצפון" דאג להזין אותם היטב. בשם המצפון תירצתי את התנהגותי על מנת לפצות על הפער בין איך שהייתי אמורה לפעול לבין האופן שבו נהגתי. וכך, למראית עין הראיתי כוונה טובה (רציתי לבוא, אבל...), שלא הייתה לי באמת. התירוצים שלי שכנעו אותי להצטדק בפני מצפוני. כלומר, רגשות האשם הם סוג של תרמית ואחיזת עיניים בכוונות הטובות שלכאורה היו לי.
רגשות האשם התעוררו כי בתוך ליבי ידעתי שאני לא בסדר. כבת, אני צריכה לקיים את המצווה "כבד את אביך ואת אמך". ידעתי שאמי בודדה וזקוקה לשיח ולזמן איכות איתי. אמי ביקשה את קרבתי, ואני בפועל סירבתי לתת לה את שביקשה
אם כן, מתי רגשות האשם מופיעים? רק כשאין כוונה לשפר או לתקן את המעשים הקלוקלים. האדם ממשיך לנהוג באותו אופן, לעשות עוד מאותו הדבר, להשתמש בנימוקים ובצידוקים שיצביעו על כוונותיו הטובות. כלומר, בתוך תוכי אני יודעת את האמת על עצמי (הייתי לא בסדר). עם זאת, אני מתקשה להודות בפני עצמי שבשל אנוכיות וחוסר אכפתיות מאמי נהגתי כפי שנהגתי. תכלס, לא באמת היה לי אכפת מאמא שלי.
לא פשוט לי לומר דברים כאלה על עצמי. אני באמת כזאת? ואם כן, אז מי אני? אדם תמיד שואף להגן על תחושת הערך שלו ולכן משתמש בתירוצים ובצידוקים. וכאן נכנס לתמונה המצפון - והוא סוג של ענישה שאני גוזרת על עצמי בשביל לחיות יותר בשלום עם מעשיי. המצפון גורם לי לרגשות אשם, ויחד הם מתגייסים על מנת לתת לי בראש. וזה מצליח להם. עכשיו, כשאני סובלת, אני חיה יותר בשלום עם עצמי כי שילמתי את חובי בצורת רגשות אשמה מייסרים, ולרגע אני מרגישה יותר טוב.
אך כל זה הוא למעשה סוג של תרמית "תוצרת בית". על מנת לצאת מהלופ הזה, יש לעשות אבחנה בין רגשות אשם לאשמה. אשמה היא תוצר של הפער בין אמות המידה החברתיות - הערכים המוסריים שאני מאמינה בהם - לבין ההתנהגות שלי בפועל (מה עשיתי מול מה שמצופה ממני לעשות). כלומר, אני יודעת שהייתי "לא בסדר". כשאני מודעת לפער הזה, אני מודה בטעות ומביעה חרטה. החרטה היא למעשה לקיחת אחריות. אני אתקן את הטעות שלי ולא אחזור עליה. ברגע שעשיתי זאת, רגשות האשם מתפוגגים. אין בהם צורך. הם סיימו את תפקידם.
את התיקון שלי עשיתי עם אבי. הבנתי שתמיד קשה למצוא זמן. זמן הוא משאב שמפנים למה שחשוב באמת. במשך שנים רבות אני נוסעת כל שבת לבקר את אבי בצפון. במקום להתמקד ב"למה לא לנסוע", אני מתמקדת ב"למה כן"
לאשמה אין דבר וחצי דבר עם רגשות אשם. אדם יכול להיות אשם בלי לסבול מרגשות אשם. אין זה אומר שלעולם לא נעשה טעויות. טעויות הן חלק מהחיים של כולנו, אבל בואו נלמד מהן; יש להן תפקיד חשוב בחיים. במקום לתת למצפון להוביל אותנו, הפכו אותו למצפן שיאיר את דרככם בתבונה.
את התיקון שלי עשיתי עם אבי. הבנתי שתמיד קשה למצוא זמן. זמן הוא משאב שמפנים למה שחשוב באמת. במשך שנים רבות אני נוסעת כל שבת לבקר את אבי בצפון. במקום להתמקד ב"למה לא לנסוע", אני מתמקדת ב"למה כן". לקחתי החלטה ולקחתי אחריות על מה שבאמת חשוב לי בחיים. ומה הטוב שיצא מזה? חיים ללא רגשות אשם.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית
