גברים שנוטלים תרופות לבעיות זקפה, בהן ויאגרה, עשויים להפחית את הסיכון לחלות באלצהיימר. כך עלה ממחקר חדש שנערך בבריטניה שסקר יותר מ-260 אלף גברים בני יותר מ-40. במחקר נמצא כי מי שלקחו את התרופות היו בסיכון נמוך ב-18% לפתח את המחלה. עם זאת, החוקרים הבהירו כי נדרש עוד מחקר נוסף על מנת להוכיח שהתרופות אכן היו אלו שגרמו להפחתת הסיכון. מומחים ישראלים שעמם שוחחנו העלו ספקות באשר לממצאים. ד"ר אמיר גליק, מנהל השירות לנוירולוגיה קוגניטיבית מבית החולים בילינסון, אומר כי "יכול להיות שלא מדובר בהשפעה של התרופה עצמה, ואולי אנשים שמקיימים יותר יחסי מין מוגנים יותר מאלצהיימר".
המחקר, שפורסם בכתב העת Neurology מטעם האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה, ארך כחמש שנים שבמהלכן החוקרים בחנו רישומים של אלפי גברים שנטלו תרופות כמו ויאגרה. החוקרים מצאו כי בקרב אלו שנטלו תרופות נרשמו 8.1 מקרי אלצהיימר לכל 10,000 שנות אדם, ואילו בקבוצה שלא נטלה את התרופות נרשמו 9.7 מקרים. כלומר, החוקרים מצאו כי הגברים שקיבלו את התרופות להתמודדות עם בעיות זקפה היו בסיכון נמוך יותר לפתח אלצהיימר.
החוקרים מ"יוניברסיטי קולג'" בלונדון הבהירו כי המחקר לא מעיד על כך שהתרופות עצמן מפחיתות את הסיכון של אנשים, אך יכול להצביע על אפיק חדש וחשוב למחקר. "דרוש מחקר נוסף כדי לאשר את הממצאים האלה, ללמוד על היתרונות והמנגנונים הפוטנציאליים של התרופות האלו ולבחן את המינון האופטימלי", אמרה החוקרת הראשית ד"ר רות בראואר. בנוסף, החוקרים ציינו כי ברצונם לערוך ניסוי בהשתתפות נשים וגברים, כדי לבחון את השפעת התרופה.
תרופות חדשות שפותחו להתמודדות עם מחלת האלצהיימר נראו מבטיחות מאוד להאטת קצב המחלה בשלביה המוקדמים ביותר, אך מדענים בתחום ממשיכים לחפש פתרונות באמצעות תרופות קיימות שיכולות למנוע או לעכב את התפתחות המחלה. תרופות כמו ויאגרה נועדו במקור להתמודדות עם לחץ דם גבוה ואנגינה, ומחקרים מצאו בעבר כי הן עשויות להשפיע גם על פעילות תאי המוח. בנוסף, מחקר שנעשה בקרב בעלי חיים מצא כי אותן תרופות אף עשויות להיות בעלות השפעה מגנה על המוח.
ד"ר אמיר גליקצילום: דוברות בילינסון"הטיפול הקיים כיום נחלק לשתי זרועות עיקריות. הראשונה באמצעות תרופות שמעכבות את התקדמות המחלה, והשנייה בעזרת נתינת נוגדנים נגד חלבון שנקרא עמילואיד, שהוא אחד הגורמים המסתמנים למחלת האלצהיימר", הסביר ד"ר אמיר גליק, מנהל השירות לנוירולוגיה קוגניטיבית מבית החולים בילינסון. לדבריו, "הדור החדש של הנוגדנים נגד עמילואיד פותח לפני כשנה וחצי והיווה פריצת דרך. עם זאת, התרופות החדשות אינן בסל הבריאות עדיין, והן ניתנות היום בארץ במספר מקומות מצומצם, אך אנחנו צופים שהן ישתלבו בעתיד. תרופות אלה ניתנות רק לחולים יחסית קלים בתחילת המחלה, והן לא מרפאות אלא מעכבות את המחלה.
"הטיפול הקיים כיום הוא טיפול שנועד לעכב את הידרדרות המחלה", הוסיף ד"ר גליק, שהדגיש כי "למרות שהמחקר החדש אכן מהווה כר פורה למחקרי המשך ובדיקה של הנושא, אנחנו לא נמליץ על כדורי ויאגרה לעיכוב או מניעה של אלצהיימר כיוון שזה לא הוכח עדיין כמסייע". לדבריו, "במחקר נמצא גם קשר בין המינון של הויאגרה להפחתת הסיכון למחלה, אך אנחנו לא יודעים אם התרופה משפיעה ישירות על הנוירונים במוח או משפיעה על כלי דם וכך מפחיתה את הסיכון למחלה. בנוסף, יכול להיות שלא מדובר בהשפעה של התרופה עצמה, ואולי אנשים שמקיימים יותר יחסי מין מוגנים יותר מאלצהיימר".
ד"ר גליק הדגיש כי זו אינה הפעם הראשונה שמצאו תרופה שפותחה לנושא מסוים אך מסייעת לטיפול בנושא אחר, וסיפר כי "מצאו בעבר תרופה בשם 'Amantadine', שנחקרה במקור לטיפול נגד זיהום ויראלי, וסייעה לטיפול בפרקינסון, שזו מחלה ניוונית של המוח". הוא הוסיף כי "ראו שהמצב המוטורי של אנשים שלקחו את התרופה וסבלו מפרקינסון השתפר, וכך התרופה שנועדה לטפל בזיהומים הפכה להיות תרופה לפרקינסון עד היום".
ד"ר נטליה ירובינסקיצילום: אלבום פרטיד"ר נטליה ירובינסקי, נוירולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות במחוז הצפון, הוסיפה כי "המחקר מבוסס על מאגר רשומות רפואיות אלקטרוניות, וחצי מהאוכלוסייה שנבדקה נטלה טיפול נגד אין-אונות בתרופות מקבוצת מעכבי PDE5I, בהן Sildenafil, Tadalafil Avanafil, Vardenafil. במעקב של כחמש שנים נמצא שהסבירות לפתח דמנציה אצל גברים שנטלו את הטיפול התרופתי לאין-אונות (אימפוטנציה) הייתה נמוכה יותר בהשוואה לקבוצת הגברים שלא קיבלו את הטיפול".
לדבריה, "מדובר במחקר עוקבה תצפיתי (מעקב ותיעוד, ללא התערבות) והוא אינו יכול להשפיע על ההמלצות לטיפול. תוצאות המחקר מעוררות עניין מטבע הדברים, אולם בכדי לבחון את יעילות התרופות במניעת דמנציה נדרש מחקר התערבותי רנדומלי רחב היקף".
ד"ר ירובינסקי הבהירה כי "אין למחקר הנוכחי משמעויות פרקטיות לטיפול מונע לדמנציה. אך עולות שאלות מעוררות עניין שיצטרכו להיבדק במחקרים נוספים, שיכללו גם נשים וגם מחקרים עם אנשים שכבר סובלים מבעיות בזיכרון, ובמחקרים התערבותיים". בנוגע לשאלה אם כדאי לקחת את הטיפול, הוסיפה כי "ההתוויה הנוכחית של טיפול בתרופות מעכבי PDE5I היא אין אונות ולחץ תוך ריאתי מוגבר ואין התוויה לטיפול בדמנציה.
ד"ר נטליה ירובינסקי: "אין למחקר הנוכחי משמעויות פרקטיות לטיפול מונע לדמנציה. אך עולות שאלות מעוררות עניין שיצטרכו להיבדק במחקרים נוספים, שיכללו גם נשים וגם מחקרים עם אנשים שכבר סובלים מבעיות בזיכרון, ובמחקרים התערבותיים"
"המחקר הנוכחי מראה לנו מנגנון נוסף עם היתכנות השפעה עם הגנה של התרופות מקבוצת מעכבי PDE5I למוח המטופלים", הוסיפה ד"ר ירובינסקי. "ברור שצריך לבצע מחקרים נוספים עם אוכלוסיות שונות כדי להוכיח את ההשפעה המניעתית באוכלוסייה בסיכון גבוה לפתח דמנציה והשפעה טיפולית במטופלים עם נזק קוגניטיבי. חשוב לציין שבשנים האחרונות חלה מהפכה בתחום האבחון והטיפול במחלת אלצהיימר בשלב המוקדם. אבחון מודרני של מחלת אלצהיימר מבוסס על סימנים ביולוגיים (ביו-מרקרים) מהדם, מנוזל עמוד שדרה או על ידי מיפויי מוח ספציפי לחלבון הפתולוגי ששוקע במוח. בשנה האחרונה הוכחו לראשונה תרופות חדשות מקבוצת אנטי עמילואיד (תרופות חדשניות) לטיפול מוקדם במחלת אלצהיימר".
טיפול באלצהיימר ופרקינסון בתרופות נגד השמנה?
מאמר סקירת ספרות (המבוסס על מחקרים שכבר פורסמו) אחר שראה אור לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature העלה שתרופות מהדור החדש לטיפול בהשמנה, בהן "אוזמפיק", "מונג'רו" ו"וויגובּי", נמצאו בעלות פוטנציאל לסייע לחולים בפרקינסון ובאלצהיימר. המאמר סקר יותר מ-20 מחקרים שמצאו שהתרופות המכונות GLP-1 מסוגלות להפחית דלקת באיברים חיוניים כמו בכבד, בכליות, בלב וגם – במוח. ממצא זה מעורר תקווה בקרב הקהילה הרפואית והמדעית, הרואה בטיפולים אלו כלי יעיל נגד מחלות שנובעות מתהליכים דלקתיים כמו אלצהיימר ופרקינסון.
ד"ר דניאל דרוקר, אנדוקרינולוג מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, ועמיתיו גילו את התפקיד המרכזי של המוח בתיווך הפעילות נוגדת הדלקת של תרופות מסוג GLP-1, תגלית שמעוררת עניין בהבנת מנגנון הפעולה שלהן. לפי המחקרים שביצעו, היכולת של תרופות GLP-1 להפחית את הדלקת מרחיבה את הפוטנציאל שלהן גם במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון – מחלות שבהן דלקת במוח היא גורם מרכזי.
ניסויים קליניים ראשוניים שביצע ד"ר דרוקר ועמיתיו, הראו שיפור ביכולות התנועה של חולי פרקינסון שקיבלו תרופות מסוג GLP-1. עם זאת, מדובר במחקרים עם ממצאים ראשונים שמחייבים ניסויי המשך בקבוצות גדולות יותר של חולים. בנוסף, מחקרים שבוחנים את התאמת התרופות האלו לשלב מוקדם של אלצהיימר נמצאים בעיצומם וצפויים להתפרסם בעתיד הקרוב.
ד"ר רז הגואל, רופא מומחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, אומר כי "הוכח במחקרים רבים שהטיפולים בתרופות למחלת ההשמנה מסוג GLP-1 עשויים להביא להפחתה בערכי הסוכר ולירידה משמעותית במשקל. לאחרונה, מצטברות עדויות ראשוניות המרמזות על הפוטנציאל הגלום בתרופות אלו גם לטיפול במחלות שנגרמו כתוצאה מדלקת". ד"ר הגואל הבהיר כי "חשוב להדגיש שהמחקר עדין מצוי בחיתוליו ויש צורך בעדויות קליניות רחבות היקף על מנת לקבוע מסקנות נחרצות. יחד עם זאת ניתן להעריך שהשימוש בתרופות מסוג GLP-1 לטיפול במחלות הקשורות לדלקת עשוי להתרחב עוד יותר בשנים הקרובות".
