בגיל 48, ענת הראל הרגישה פתאום שהגוף שלה לא עובד כמו פעם. שהגוף בוגד בה. "פתאום התחלתי להרגיש שאני לא מכירה את הגוף שלי.התחלתי להשמין ללא כל שינוי תזונתי מצדי והגוף לא הגיב לאימונים כמו קודם. הייתי מתרסקת מעייפות אחר הצהריים ומצד שני סובלת מהפרעות שינה. אני? הפרעות שינה? הספיישל טאלנט שלי זה שינה, בכל מקום ובכל מצב", היא אומרת. "בנוסף לכל זה התחילו מצבי רוח. מצב של דיכאון, יומיים על הקרשים-יומיים סבבה וכן הלאה. ממש אישה משוגעת. לא הבנתי מה עובר עליי".
הראל לא הבינה כי כל מה שהיא עוברת הם למעשה תסמיני גיל המעבר. היא חשבה שהיא עוד לא בגיל המתאים. רק מאוחר יותר תלמד על תהליך טרום גיל המעבר (Pre-Menapause), אשר מתחיל בתחילת שנות ה-40. "מסתבר שהשינוי ההורמונלי – ירידה בפרוגסטרון ובאסטרוגן, מתחיל כבר שם. אסטרוגן נקלט בכל רקמה בגוף, הוא משפיע על כל האיברים בגוף שלנו, ואז הגוף פשוט יורד מהפסים", היא מסבירה.
"זה לא רק עלייה במשקל. כשההורמונים האלו יוצאים מאיזון, הם משבשים גם הורמונים אחרים כמו מלטונין – הורמון השינה, וקורטיזול – הורמון הסטרס. זה גורם לתופעה שרובנו מכירים בשם Brain Fog. הרגשתי מעורפלת. לא הצלחתי להתרכז או לזכור דברים.
"נשים מעידות על זה שהן משתגעות. אצל אחת זה המשקל, אצל אחרת מצבי הרוח, ואצל אחרת זה החשק המיני שנפגע. זה באמת משהו מאוד גדול", היא מציינת. "הקטע ההזוי הוא זה שזה תופס נשים ממש בשיא שלהן – בקריירה, ברמה המנטלית וההתפתחותית. ובמקום שנתחיל לדאוג לעצמנו, הכול מתחיל לקרוס כמו מגדל קלפים. זה לא חייב להיות ככה, ולא מספרים לנו את זה".
ענת הראל: "בעיניי כבר בגיל 30 צריך להתחיל לדבר איתנו על זה. לא יכול להיות שאנחנו מגיעות לגיל 40 ולא יודעות שהולך לעבור עלינו טורנדו"
כיום נשים רבות הנמצאות בשנות ה-40 לחייהן סובלות במשך תקופות ארוכות מתופעות אלו וכלל לא מודעות לכך שהן נמצאות בתחילתו של גיל המעבר. מערכת הבריאות מודעת לנושא אך לא מנגישה אותו מספיק. וחוסר הידע הזה, גורם ללא מעט תסכול.
"בדיעבד הכי מבאס אותי שאף רופא או רופאה לא טרחו להגיד לי שזה מה שקורה, אפילו שהייתי במעקב צמוד", היא משתפת. "בעיניי כבר בגיל 30 צריך להתחיל לדבר איתנו על זה. לא יכול להיות שאנחנו מגיעות לגיל 40 ולא יודעות שהולך לעבור עלינו טורנדו.
"אני פוגשת נשים שאומרות לי 'אני רק בת 45, זה לא קשור אליי, אני עדיין בתוך המחזור החודשי'. הן לא מבינות שהן במצב ה-Pre menopause ושם השינוי הוא הכי דרמטי. כל הדבר הזה עטוף בהמון חוסר הבנה ומודעות, וחשוב לדעת שכן יש מה לעשות כדי שהתקופה הזאת תהיה מדהימה. יש המון תבונה בגיל הזה והמון פרופורציות, אך צריך שהנפש והמנטליות יסתדרו עם מה שקורה בגוף, ויש אפשרות לעשות את זה".
פחות ריצה ואירובי, יותר אימוני כוח
תהתשובה להכול לא באמת מפתיעה - קיום אורח חיים בריא. אך עם הבדל אחד מאוד משמעותי. "הבסיס לאיכות חיים של נשים בגיל המעבר, מתיישב בדיוק עם אורח חיים בריא של תזונה, כושר ומיינדפולנס, אך עם התאמה לגיל הזה", היא מדגישה. "נשים אומרות 'אני לא צריכה, אני כבר מתאמנת, אני כבר אוכלת נכון', וזה מעולה – יהיה לך הרבה יותר קל. אבל האימונים שהתאימו לנו לפני גיל 40 לא מתאימים לנו עכשיו. וזה הולך ומחמיר".
את השיעור הזה, למדה הראל ממש במקרה בתקופת הקורונה. היא מצאה עצמה סגורה בבית ללא אפשרות לצאת החוצה לאימוני הריצה שאותם הייתה רגילה לבצע מדי שבוע. במקום זה בחרה באימוני כוח. פתאום, משהו השתנה.
"פעם כשהייתי רוצה להרגיש טוב, אנרגטית וחטובה, כל מה שעשיתי היה לרוץ. הייתי עושה אימון או שניים של משקל גוף וכל השאר, 5-4 אימונים בשבוע, היו ריצה. זה לא עובד יותר", היא מתוודה.
"הקורונה סגרה אותי בבית ואילצה אותי לעשות אימוני כוח במקום לרוץ. כדי שיהיה יותר מעניין קניתי משקולות קצת יותר כבדות, ומהר מאוד קלטתי שמשהו קורה לגוף שלי, אבל משהו טוב. פתאום השינה התחילה להשתנות, הייתי יותר בפוקוס. ראיתי שהגוף שלי חזר לשיא שלו: גם מבחינת התחושה בגוף, וגם מבחינת החוזק והחיטוב. זה היה ממש ניסוי וטעייה שלאחריהם למדתי מה נכון לעשות. משם התחלתי לבדוק את זה. מה קרה פה? למה מה שהגיב טוב קודם לא עובד עכשיו?"
ומה גילית?
"אימוני כוח חשובים לנשים בכל גיל, אבל בגיל המעבר זה משמעותית יותר קריטי, וזאת מכיוון שהירידה באסטרוגן מובילה לאיבוד מסת שריר: הגוף נראה פחות חטוב, קצב חילוף החומרים נפגע וגם צפיפות העצם נפגעת. אלה דברים מאוד חשובים. היום רוב האימונים שלי הם אימוני כוח מסוגים שונים שבניתי בהדרגה והתוספת היא אימוני הריצה. וגם את העצימות שלהם הפחתתי".
אבל ריצה זה דבר בריא, לא?
"הבייסיק שלי זה ריצות של 10 ק"מ, אך אחרי שחקרתי את הנושא הבנתי שהריצות האלו לא מתאימות יותר. הן גורמות לעלייה בקורטיזול. העלייה הזאת גורמת לאגירת שומן בטני ומעלה את רמות הסטרס בגוף, ואני פשוט לא הצלחתי לווסת את זה. הבנתי שצריכים לקרות פה שינויים".
"גיל הבלות? מה זה השם המעליב הזה?"
עכשיו היא רוצה להעביר את הידע הלאה לנשים אשר מוצאות את עצמן במצב שבו הייתה נתונה עד לא מזמן. לשם כך יצרה תוכנית לימודית בשם "My Prime" המיועדת לנשים בגיל המעבר. האם זה מרתיע אותה לדבר באופן כה חשוף על נושא שעדיין נשים רבות מתביישות לדבר עליו? כלל לא, ההפך.
"נוצר סביב הדבר הזה איזשהו מעטה של בושה", היא מודה. "כשהתחלתי לחשוב על זה התלבטתי אם אני רוצה לקשר את עצמי לנושא הזה. אני מרגישה צעירה, אני נראית צעירה. לא יכול להיות שאני אספר לעולם שאני בגיל המעבר. איפה זה שם אותי? החלטתי לחקור את הנושא ולבדוק אותו לעומק. פגשתי נשים שעוברות את זה, רופאות, דיאטניות והבנתי שאני צריכה לדבר על זה. אנחנו לא שם נרדף לזקנה. נשים יכולות להמשיך להיות בשיא שלהן אם הן יתנהלו נכון".
למה לא דיברו על זה קודם?
"עד לפני לא הרבה מאוד זמן נשים חיו עד גיל 50, 50 וקצת. אז כמה זמן הן היו בגיל המעבר? 6-5 שנים? היום אנחנו חיות עד גיל 84, אנחנו שליש מהחיים שלנו בתוך זה. גם היום עדיין לא מדברים על זה שזה מתחיל כבר בגילי ה-40. מי רוצה להגיד את זה? ובוא גם נדבר על השם המעליב הזה – גיל הבלות. הפוריות שלנו לא מגדירה אותנו. אישה יכולה להיות לא פוריה מבחינה ילודה אבל פוריה מבחינת העשייה. אלה בדיוק הגילים שנשים הכי פוריות מבחינת העבודה שלהן, חיי החברה והתרבות. אני באתי לחנך שוק. להסביר לנשים לא להתבייש בדבר הזה ולחגוג אותו".
השינוי מתחיל עכשיו. תרגלו עם ענת אימון מוביליטי לגיל המעבר:
התוכנית מבוססת על כל מה שלמדה הראל כחלק ממחקרה על תופעות גיל המעבר. "היא לא בנויה רק על כושר", היא ממהרת להגיד. "התייעצתי עם דיאטניות, קראתי המון על זה ויצרתי תוכנית שבעצם כוללת גם כושר, גם תזונה וגם מיינדפולנס".
איפה כל אלה באים לידי ביטוי?
"מבחינת תזונה יש הנחיות להוסיף חלבונים, להוריד פחמימות. הכל מפורט, בין אם מבחינת סוג השומן שכדאי לצרוך ומבחינת סדר האכילה. מבחינת כושר, חשוב מאוד ללמוד איך להעלות עומסים בהדרגה. אני לא לוקחת נשים שעבדו רק על משקל גוף ואומרת להן בואו תתחילו להרים 5 ק"ג. בניתי אימונים שלוקחים כל אישה לפי רמת הכושר שלה, כאשר יש דגש גדול על פלג הגוף התחתון. היום אנחנו יודעים שעבודה משמעותית על פלג הגוף הזה עוזרת לייצר איזון הורמונלי.
"עובדים גם המון על שרירי ליבה כי צריך לתת תמיכה לשלד, וגם מבצעים אימוני מוביליטי כי בין היתר גם התנועה נפגעת. וכמובן אימוני כוח - אימוני HIIT, מכיוון שהוכח ששילוב של מקטעים מתפרצים שורף שומן. הרבה יותר יעיל מלרוץ 10 ק"מ. גם לתרגול מיינדפולנס חלק חשוב והוא קשור לחלק של השינה, ושל ניהול מצבי רוח וחרדות לאורך היום".