פורנה פרמר ממומבאי שבהודו ילדה את בנה ג'נב ב-2011 והחלה להניק אותו מיד עם הולדתו, אבל בכל פעם חשה כאב עז, ועד מהרה החלה לסבול מדימום בפטמות. "מצאתי שזה כואב להחריד", אמרה. "עם זאת, הייתי מלאה רגשות אשמה על שאיני יכולה לעשות את הדבר הבסיסי הזה עבור הילד שלי".
עוד על הנקה:
הרופא הציע להפסיק את ההנקה ולעבור לתחליפי חלב, אבל פרמר לא ויתרה והמשיכה להניק למרות הכאב. כשג'נב גדל, הוריו הבחינו שהוא מתקשה בלעיסה ובבליעה: כל ארוחה נמשכה כשעתיים והתישה אותו. רק כשהגיע לגיל שמונה, נפתרה התעלומה: הוא אובחן כסובל מהצורה החמורה של אנקילוגלוסיה – "לשון קשורה" (tongue-tie) – תופעה שמופיעה אצל כ-7% מהתינוקות.
3 צפייה בגלריה
יש מדינות שבהן המודעות לנושא כלל אינה קיימת, וכתוצאה מכך תינוקות וילדים עלולים לסבול מכאב ומנזקים. מצד שני, במדינות אחרות יש סכנה לאבחון יתר
(צילום: shutterstock)
כשהלשון מחוברת לרצפת הפה
לכולנו קיימת מתחת ללשון רצועת רקמה דקה שנראית כמו מיתר ונקראת רִסְנִית הַלָּשׁוֹן או פרנולום (Frenulum). אפשר להבחין בה כשמרימים את הלשון כלפי מעלה. הרקמה נמשכת מקו האמצע של הלשון ומחברת אותה לרצפת חלל הפה, אך לא אמורה להגביל את תנועתה או להפריע לפעולתה. במצב של לשון קשורה, הקרום שמחבר את הלשון לרצפת הפה קצר מדי או עבה מדי, והוא מגביל את תנועת הלשון בהתאם למיקום החיבור. ככל שהרקמה מחברת חלק ארוך יותר של הלשון לרצפת הפה, כך יכולת התנועה של הלשון מוגבלת יותר. המבנה החריג עלול להגביל את תנועת הלשון בעיקר החוצה וכלפי מעלה, כך שקצה הלשון לא יכול להשתרבב מעבר לשפתיים.
הדרך הפשוטה ביותר לברר אם הלשון שלכם קשורה, היא לפתוח את הפה לרווחה, להרים את הלשון ולנסות לגעת איתה מאחורי השיניים העליונות, או לנסות לחרוץ לשון. אם קיימת מגבלה משמעותית, ייתכן שיש לכם לשון קשורה
לשון קשורה היא מצב מולד שמתפתח כשהעובר ברחם. בתחילת ההתפתחות העוברית הלשון מחוברת לרצפת הפה. לקראת הלידה, התאים שמחברים בין הלשון לרצפת הפה מתים, והפרנולום מתחיל להינתק, עד שנותרת רק רצועה צרה של רקמה המחברת בין השניים, ושני השלישים הקדמיים של הלשון חופשיים לנוע. כשהקרום אינו נפרד מספיק, או שהפרנולום עבה מדי, תנועת הלשון עלולה להיפגע.
לא ברור מדוע חלק מהתינוקות - בנים בעיקר - נולדים עם לשון קשורה. משערים שיש מרכיבים גנטיים לתופעה. מחקר שנערך בקוריאה על 149 אנשים עם לשון קשורה, מצא שחלק מהמקרים היו קשורים למוטציה גנטית בכרומוזום המין X. הועלו גם סיבות שאינן גנטיות, כמו חשיפה לחומרים רעילים או נטילת תוספי מזון מסוימים, אך לא נמצאו הוכחות חד-משמעיות, והסיבות ללשון הקשורה עדיין לא ברורות לחלוטין.
תופעה נפוצה ומודעות נמוכה
התופעה מוכרת כבר אלפי שנים: אריסטו התייחס אליה כבר במאה השלישית לפני הספירה, וברפואה היוונית הציעו מספר דרכי טיפול. בימי הביניים הייתה מעין תחרות בין מיילדות, שהשתמשו בציפורניהן כדי לנתק את רקמת הפרנולום, לבין מנתחים שהורשו להשתמש בציוד רפואי לשם כך.
לשון קשורה נפוצה למדי באוכלוסייה, ושכיחותה נעה בין 0.3% ל-16% – תלוי איזה דיווח אתם קוראים. הטווח הרחב נובע כנראה בעיקר מהיעדר הגדרות ברורות, שמקשה על אבחנה מדויקת. בסקירה של 15 מחקרים, שבוצעה ב-2020 וכללה כ-24 אלף תינוקות מאזורים שונים בעולם, נמצא כי השכיחות של לשון קשורה אצל ילדים מתחת לגיל שנה עומדת על כ-8%.
העלייה בשכיחות ההנקה והמודעות לחשיבותה העלו את שיעורי האבחון של הלשון הקשורה בעשורים האחרונים. במדינות מסוימות נרשמה עלייה של יותר מפי עשרה במספר המקרים המאובחנים. במחקר מ-2018 שבדק 1,721 מקרים, נמצא שרוב מקרי הלשון הקשורה מאובחנים בידי רופאים ואחיות, וחלק קטן בידי רופאי שיניים. עם זאת, עדיין לא קיים נוהל אחיד בנוגע לדרכי האבחון, להתייחסות לתופעה כאל בעיה רפואית ולהמלצות הטיפול. יש מדינות שבהן המודעות לנושא כלל אינה קיימת, וכתוצאה מכך תינוקות וילדים עלולים לסבול מכאב ומנזקים. לעומת זאת, במדינות אחרות יש סכנה לאבחון יתר, שעלול להוביל לניתוחים מיותרים.
3 צפייה בגלריה
לשון קשורה עלולה לשבש את איזון לחץ האוויר שבפה, מה שגורם לעיתים לנשימה מהפה, לנחירות, לפגיעה באיכות השינה או אפילו לדום נשימה בשינה
(צילום: shutterstock)
קשיים שנובעים מלשון קשורה
ילדים רבים עם לשון קשורה חיים איתה בשלום ולא חווים כל מגבלה. לצד זאת, אצל חלק מהילדים היא גורמת לקשיים במהלך ההנקה. מכיוון שהם לא יכולים להוציא את הלשון מעבר לקצה השפתיים, קשה להם לינוק ולבלוע, והם צריכים להתאמץ כדי להצליח לינוק אפילו כמויות קטנות. במקרים רבים המאמצים שהתינוק עושה כדי לאכול, גורמים לאם לכאב, וההנקה נפסקת. התינוקות נשארים רעבים ומתוסכלים, צריך להניק אותם בתדירות גבוהה, והבעיה רק מחריפה. חשוב לציין שלשון קשורה אינה מפריעה בעת אכילה מבקבוק.
מחקר שפורסם ב-2014 פתר מחלוקת מדעית ארוכת שנים בנוגע למנגנון שבו תינוקות יונקים חלב אם. שימוש במודל תלת ממדי הראה שתינוקות יונקים באמצעות אמצע הלשון ולא הקצה, ולשם כך נדרשת תנועתיות של הלשון בזמן ההנקה. קשירת הלשון מגבילה את התנועה באזור הזה ופוגעת ביכולת לשאוב חלב ביעילות: הלשון אינה יכולה להתארך ולהתרומם כדי להיצמד ביעילות אל העטרה (החלק הכהה המקיף את הפטמה), מונעת איטום של הפה ובתוך כך פוגעת ביעילות השאיבה.
אפשר לתקן לשון קשורה באמצעות מספריים מיוחדים או לייזר – פרוצדורה כמעט נטולת כאבים שאפשר לעשותה בכל גיל, כמעט ללא סיכונים ובלי צורך באשפוז או בהרדמה כללית
חוסר היעילות גורם גם לבליעת אוויר רב תוך כדי היניקה ולכאב, שמובילים ליניקת כמויות קטנות של חלב. כתוצאה מכך, העלייה במשקל התינוק עלולה להאט, ובמקרים קיצוניים התפתחותו עלולה להיפגע. למרות זאת, ההערכה במאמר מ-2021 היא שמחצית ממקרי הלשון הקשורה אינם גורמים בעיה בהנקה, או שאפשר לפתור אותה בעזרת תמיכה וייעוץ הנקה.
נוסף על הקושי בהנקה, אצל חלק קטן מהילדים עלול להתעורר קושי שפתי בגיל מאוחר יותר. קייט קנבן, אם לשניים מצפון קרוליינה, שמה לב שבתה הצעירה אנה לא מדברת בצורה ברורה. אנה הייתה אז בת שנתיים, ואמה לא סבלה מבעיות הנקה. הרופא טען שאין מקום לדאגה, אולם כשאנה הייתה בת ארבע, רופא אחר הפנה אותה לטיפול אצל קלינאית תקשורת. זו מצאה שהסיבה למגבלות ההגייה של אנה הייתה לשון קשורה ושפה קשורה (השפה העליונה מחוברת במיתר לחניכיים הקדמיות). השפעת הלשון הקשורה על יכולות שפתיות שנויה במחלוקת, ולא ברור אם ההגייה נפגעת בשל לשון קשורה או מסיבות אחרות. לרוב הילדים שאובחנו כתינוקות עם לשון קשורה אין קשיי הגייה, והם גם לא סובלים מעיכוב בדיבור.
בחלק מהמחקרים נטען שניתוח להתרת הלשון עשוי לשפר בעיות שפתיות אצל ילדים, אך הנושא שנוי במחלוקת, ואין די ראיות לכך שטיפול בלשון קשורה בינקות ישפר בעיות הגייה בעתיד.
לשון קשורה עלולה לשבש את איזון לחץ האוויר שבפה, מה שגורם לעיתים לנשימה מהפה, לנחירות, לפגיעה באיכות השינה ואפילו לדום נשימה בשינה. מלבד כל אלה, ילדים עם לשון קשורה עלולים לסבול מבעיות אורתודנטיות. עם זאת, אין מחקרים רבים שמייחסים את הבעיות האלה ללשון קשורה.
ילדים עם לשון קשורה חווים גם בעיות פעוטות יותר, כמו היעדר יכולת לחרוץ לשון, לנגן בכלי נשיפה, ללקק את השפתיים, ללקק גלידה, להשתמש בלשונם כדי לנקות את השיניים במהלך היום או להתנשק נשיקה צרפתית. חלקם מדווחים על מבוכה או על הקנטות מצד חבריהם מכיוון שאינם יכולים להוציא לשון.
3 צפייה בגלריה
ילדים עם לשון קשורה חווים בעיות רבות, בהן היעדר יכולת לחרוץ לשון, לנגן בכלי נשיפה, ללקק את השפתיים, ללקק גלידה ועוד
(צילום: shutterstock)
הטיפול בלשון קשורה
בעבר, כשהייתה פחות מודעות לנושא, נקטו רופאי הילדים גישה שמרנית של "נחכה ונראה", בין היתר משום שתיקון הלשון באותם ימים הצריך אשפוז בבית חולים והרדמה כללית, והיה יקר ומסוכן יחסית. היום, עם התפתחות הטכנולוגיה הרפואית, אפשר לתקן לשון קשורה באמצעות מספריים מיוחדים או לייזר – פרוצדורה כמעט נטולת כאבים שאפשר לעשותה בכל גיל, כמעט ללא סיכונים ובלי צורך באשפוז או בהרדמה כללית.
במקרים שבהם לשון קשורה גורמת לבעיות, הרופאים ממליצים על ביצוע חתך קטן בפרנולום בעזרת מספריים או סכין סטריליים - הליך שקרוי "פרנוטומיה" (Frenotomy) ושמבוצע בידי רופא ילדים או רופא שיניים. במהלכו משחררים את הפרנולום, כך שהלשון יכולה לנוע בצורה חופשית יותר. זהו הליך מהיר ופשוט, שגורם אי-נוחות קלה בלבד. מכיוון שהפרנולום הלשוני דק וכולל כלי דם מעטים, יש מעט מאוד דימום לאחר החיתוך. התינוק משוחרר לאחר השגחה קצרה ויכול לינוק מיד לאחר מכן. תינוקות רבים בישראל ובחו"ל עוברים את ההליך בשבועות הראשונים לאחר הלידה. מחקרים מראים כי הניתוח ושחרור הלשון מפחיתים, לפחות לתקופה קצרה, את הכאב שנגרם בעת ההנקה אצל רוב האמהות, ייתכן גם שהם משפרים את קצב צריכת החלב ומאריכים את תקופת ההנקה.
על אף שההליך פשוט ובטוח, אין לבצע אותו בקלות ראש, מכיוון שעדיין מדובר בהליך כירורגי. הוא עלול לגרום לכאב, למתח ולעיתים נדירות קיימת סכנה של דימומים, זיהומים ונזק נוירולוגי
על אף שההליך פשוט ובטוח, אין לבצע אותו בקלות ראש, מכיוון שעדיין מדובר בהליך כירורגי. הוא עלול לגרום לכאב, למתח ולעיתים נדירות קיימת סכנה של דימומים, זיהומים ונזק נוירולוגי (במקרים נדירים מאוד). למרות שההליך נפוץ, נעשו מעט מחקרים על התועלת שלו, והוא נותר שנוי במחלוקת.
במקרים קשים - למשל, כשהפרנולום קצר ועבה - מומלצת כריתה מלאה שלו, הליך פולשני וקשה יותר לביצוע. יש הסבורים ששימוש בלייזר עדיף, וטוענים שהוא בטוח יותר, גורם לפחות דימום, אין בו סכנת זיהום, הוא אינו מצריך תפרים וההחלמה ממנו מהירה יותר.
שחרור הלשון בגיל הינקות פשוט יותר מאשר בגיל מבוגר יותר. במרבית המקרים, במיוחד במקרים קלים, הרופאים ממליצים לא לבצע התערבות רפואית ולהשאיר את המצב על כנו. אצל חלק מהתינוקות הבעיה עשויה להיפתר מעצמה: רצועת החיבור תימתח כשהתינוק יאכל ויניע את לשונו, ותתאפשר תנועה מספקת שלה.
כשמתעוררות בעיות בהנקה, רצוי להתייעץ עם יועצת הנקה. בשלב הראשון מוודאים שהלשון הקשורה היא הגורם לקשיים בהנקה. מחקר בארצות הברית מצא שמתוך 115 תינוקות שהופנו לניתוח התרת לשון קשורה, 63% לא היו זקוקים לניתוח, והקושי שלהם לינוק נבע מגורמים אחרים. הדרכה לגבי ההנקה, עיסוי הפרנולום (רקמת החיבור) והפעלת הלשון יכולים לעזור לפתור את הבעיה. אם מתברר שהגורם לקושי בהנקה הוא הלשון הקשורה, אפשר לשקול שחרור והתרה שלה.
לשון קשורה אצל מבוגרים
גם מבוגרים עלולים לסבול מלשון קשורה. הדרך הפשוטה ביותר לברר אם הלשון שלכם קשורה, היא לפתוח את הפה לרווחה, להרים את הלשון ולנסות לגעת איתה מאחורי השיניים העליונות, או לנסות לחרוץ לשון. אם קיימת מגבלה משמעותית, ייתכן שיש לכם לשון קשורה. לא קיימים מחקרים רבים שעוסקים במבוגרים, אך התסמינים שמיוחסים ללשון הקשורה כוללים מתח בצוואר ובכתפיים, כאבי ראש ומיגרנות, קשיים בשינה, נחירות, חריקת שיניים, איכות שינה ירודה ולעיתים דום נשימה בשינה. לפעמים הלשון הקשורה גורמת לקשיים באכילה ובבליעת כדורים, או לקשיים בדיבור כמו מלמול או גמגום.
במחקר על מתבגרים ומבוגרים עם לשון קשורה שסבלו מבעיות הגייה או ממגבלות מכניות, כמו קושי ללקק את השפתיים, נמצא שניתוח לשחרור הלשון היטיב את מצבם. בדומה לתינוקות, לא כל המבוגרים סובלים מתסמינים אופייניים ללשון קשורה, ולעיתים קיימים תסמינים שנובעים מבעיות אחרות. לכן, בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי.
ומה לגבי ג'נב פרמר ואנה קנבן? אנה עברה ניתוח, שנעשה בהרדמה כללית בגלל גילה הצעיר ומכיוון שהפרנולום שלה היה עבה ושרירי. לאחר הליך שנמשך כרבע שעה היא אכלה ושתתה כרגיל, ולמחרת הלכה לגן. לאחר חודש דווח כי חל שיפור דרמטי ביכולת הדיבור שלה.
פרנה פרמר ממומבאי, אמו של ג'נב, פרצה בבכי כשהרופא הסביר לה את המצב. "פשוט הוקל לי שיש שם למה שעובר עלינו", אמרה. עברו עוד שנתיים עד שהיא הצליחה לשכנע את שאר בני המשפחה בנחיצות הניתוח. בסופו של דבר ג'נב עבר את הניתוח, וכיום הוא מצליח לאכול ככל ילד רגיל.
