האישור שקיבלה הפקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן בשבוע שעבר מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מסמן במידה רבה את השינוי שצפוי לעבור אחד ממסלולי הלימוד היוקרתיים ביותר באקדמיה.
ההרשמה לפקולטה לרפואה שנפתחת בימים אלו היא למסלול הארבע-שנתי, כלומר לבוגרי תואר ראשון עם ציון של 75 ומעלה בכל אחד משבעה קורסי ליבה בתחומי מדעי החיים, מדעי הטבע ומדעים מדויקים. ואולם, נראה שהמחסום העיקרי הוא דווקא אחר ונוגע לשכר הלימוד במסלול שיעמוד על 98 אלף שקלים - שיא של שכר לימוד שנתי במוסד אקדמי ישראלי. הדיקן המייסד של הפקולטה לרפואה ברייכמן, פרופ' ארנון אפק, אמר בריאיון ל-ynet: "אני מכתת את רגליי כדי לנסות למצוא לסטודנטים שלנו מלגות ולתת להם את האפשרות ללמוד". צפו בריאיון איתו:
מדוע לימודי הרפואה ברייכמן כה יקרים? הדיקן מסביר
(צילום: מיקי שמידט)
לרייכמן עשויים להצטרף בקרוב שני מוסדות אקדמיים נוספים שמעוניינים לפתוח פקולטות לרפואה: מכון ויצמן למדע, מהמוסדות האקדמיים הישראליים המוערכים והמובילים במחקר העולמי, ואוניברסיטת חיפה שצפויה להצטרף לטכניון בעיר. שני המוסדות ממתינים לאישור המל"ג אך מכון ויצמן למדע נמצא בשלבים מתקדמים יותר. במקביל מתגבש גם מהלך להקמת בית ספר פרטי נוסף לרפואה באילת – אך הוא עוד רחוק מהשגת אישור המל"ג ולא ברור בשלב זה מתי ואם ייפתח.
הגדלת מספר הסטודנטים על חשבון איכות ההוראה?
לאורך השנים נתפסו הפקולטות לרפואה בישראל כאקסקלוסיביות ובעלות תנאי קבלה גבוהים במיוחד, עובדה שאילצה סטודנטים רבים לפנות ללימודים בחו"ל כדי להגשים את החלום. עם זאת, בשנת 2026 צפוי לצאת לדרך אחד המהלכים המשמעותיים לצמצום מספר הלומדים בחו"ל עם כניסת רפורמת יציב לתוקף. במסגרת הרפורמה תיפסל ההכרה בלימודי רפואה בשורה ארוכה של מוסדות אקדמיים בחו"ל ובעיקר במזרח אירופה. בוגרי אותן פקולטות לא יוכלו להיבחן בבחינת הרישוי הישראלית, וזאת ברקע הטענות לרמה האקדמית באותם מוסדות.
פתיחת מסלולי הלימוד החדשים עשויה להשאיר יותר סטודנטים ישראלים בארץ, אך בשיחה עם ynet הזהיר בכיר במערכת הבריאות המעורה בנעשה גם בלימודי הרפואה האקדמיים כי פתיחת בית הספר לרפואה ברייכמן תוריד את איכות ההוראה ואת תנאי הקבלה בהתאם. מנגד, פתיחת בתי ספר נוספים צפויה להגדיל בטווח הארוך את מספר הרופאים בישראל שנמצא מתחת לממוצע ה-OECD. משרד הבריאות הציב בשנה האחרונה יעד של 2,000 סטודנטים חדשים לרפואה מדי שנה החל משנת 2030, לעומת כ-1,100 כיום.
100 אלף או חינם עם מלגת קיום?
לפני תחילת הלימודים ברייכמן יכלו סטודנטים ללמוד רפואה במסלול השש שנתי או במסלול הארבע שנתי לבוגרי קורסים אקדמיים רלוונטיים באחד משישה מוסדות בישראל: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אריאל ושלוחת צפת של אוניברסיטת בר אילן. במסלול השש שנתי ניתן ללמוד באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, האוניברסיטה העברית ובר אילן.
2 צפייה בגלריה
אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע מציעה לימודי רפואה בשכר לימוד של 11,653 שקלים
(צילום: shutterstock)
אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ובר אילן מציעות גם מסלולי לימוד ארבע שנתיים. אריאל מציעה מסלול לימוד ארבע שנתי בלבד בדומה לרייכמן. בר אילן מציעה בנוסף מסלול לבוגרי שלוש שנות לימוד לפחות בחו"ל, בשנים הטרום הקליניות. מדיניות הקבלה בין בתי הספר השונים משתנה ומשקל הריאיון האישי והסימולציות של המועמדים אל מול ציוני הבגרות והפסיכומטרי משתנה גם כן.
שכר הלימוד משתנה אף הוא בין המוסדות השונים. ברייכמן הוא יעמוד על 98 אלף שקלים בשנה, ואילו באוניברסיטאות הציבוריות שכר הלימוד עומד כיום על 11,653 שקלים. העלות הריאלית השנתית של לימודי רפואה גבוהה בהרבה ומתקרבת יותר למחיר שתגבה רייכמן מהסטודנטים.
המסלול של מכון ויצמן למדע צפוי להתמקד גם במחקר וילמדו בו 40 סטודנטים בלבד בשנה. הסטודנטים צפויים להשתלב בפעילות המחקרית של המכון וחלקם יתקבלו על בסיס רקע מחקרי. מדובר על מסלול ארוך יותר מהמסלול השש שנתי והוא יימשך שבע שנים וחצי. עם זאת, לא ייגבה שכר לימוד וכל הסטודנטים יקבלו מלגת קיום. כאמור, המסלול טרם אושר על ידי המל"ג ולכן ההרשמה אליו לא נפתחה, ואולם במוסד האקדמי נערכים להקמת בית הספר ולפתיחת ההרשמה באופן מיידי.
