ב-7 באוקטובר הבינה פרופ' שרון פרלמן, רופאת נשים בכירה בבית החולים בילינסון ורופאה צבאית בעברה, שיש מחסור חמור של ציוד רפואי בשטח: "התחלנו להבין שיש צורך מאוד-מאוד גדול בציוד רפואי שיגיע לחובשים ולפרמדיקים ולרופאים, שצה"ל בתוך כל הכאוס וההפתעה הזאת לא מצליח לספק בזמן טוב ומיידי לאותם אנשים שמטפלים, שכל כך זקוקים לו.
"התחלתי לחלק ציוד מהמטבח של הבית שלי, ולאט-לאט תוך יום-יומיים זה גדל לארגון מאוד-מאוד גדול שמכיל עוד קולגות שלי, רופאות, פרמדיקיות, חובשים, המון-המון מתנדבים שעוזרים לנו בגיוס של תרומות, ברכש של ציוד, בארץ, בחו"ל. בעצם נוצר ארגון גדול שקראנו לו First Line Med, ובעברית אנחנו קוראים לו "בצרה קראת ואחלצך".
צפו בריאיון עם פרופ' פרלמן:
החמ"ל הרפואי שעובד בזמן מלחמה
(צילום: ירון ברנר)
מה היה חסר לרופאים?
"היה חסר הכול. מחבישות בסיסיות, תחבושות אישיות, חוסמי עורקים, ערכות לניתוחים בשטח, ערכות להרדמה. מכאן אנחנו לקחנו את זה לציוד יותר מתקדם, התחלנו לספק גם אולטרסאונדים ניידים לשטח שהרופאים יכולים לעשות איתם אבחנות, ממש במקום, של מצבים מסכני חיים כמו הימצאות של דם בבטן, אוויר בבית החזה, שיש לזה השלכות מאוד משמעותיות על ההישרדות. עוד אביזר שהתחלנו ככה לחלק זה אביזר שנקרא וידאו לרינגוסקופ, שבעצם עוזר להנשים בשטח בצורה הרבה-הרבה יותר בטוחה ועם אחוזי הצלחה הרבה יותר גבוהים".
פרופ' פרלמן מספרת מאיפה מגיע הציוד: "הציוד מגיע באמת מכל העולם, גם קנדה, ארה"ב, כל מדינות אירופה, אוסטרליה. גם בארץ, בחברות, בכל מקום, שמספקים לנו ציוד יום ולילה. המוטו שלנו הוא שכל מה שמגיע למחסן יוצא באותו יום, המחסן שלנו תמיד ריק וביחידות תמיד מלא.
"אנחנו מקבלים כל הזמן בקשות מהשטח במערכת ממוחשבת. הרופאים עצמם, החובשים, הפרמדיקים, ממלאים את הבקשות, אנחנו קולטים אותם, קונים ציוד בהתאם, אורזים אותו במחסן שלנו שיושב בבית החולים שיבא ובעצם משנעים אותו ישירות ליחידות, אל אותם אנשים שביקשו אותו. זה היתרון הגדול שלנו, הגמישות הזאת, הזריזות, המהירות, אנחנו מגיעים ישר לאותו גורם מטפל שזקוק לדבר הזה וחוסכים קצת את קווי האספקה. אנחנו קשובים באמת לאנשים עצמם שמטפלים".
קראו עוד:
את חלק מעמותת "רופאים לזכויות אדם", האם משהו בתפיסה שלך השתנה?
"כרופאה, באמת, נשבעתי קודם כל את שבועת הרופא והרופאה, לטפל בכל אדם שזקוק לנו, בכל אדם פצוע, בכל אדם שיש לו צורך, בכל חולה. יש גם את שבועת הרמב"ם והרוח שלה היא דומה, ואנחנו נשבעים גם את זו וגם את זו. זה נכון, אנחנו בימים קשים, ימים מאתגרים, הם מאתגרים אותנו בערכים הבסיסיים שלנו, אבל בעצם הבסיס שלי כרופאה הוא לעזור לכל מי שפצוע, כל מי שחולה, לכל מי שזקוק. עכשיו עיקר הפעילות שלי היא כאן, סיוע רפואי ליחידות צה"ל, לרופאים שלנו שהם חברים שלי, שהם עובדים איתי ביומיום ועכשיו הם כבר חודש ויותר במילואים, ולתת להם את הציוד הכי טוב שהם יכולים לקבל כדי להציל חיים.
"עיקר ההתנדבות שלי בימים שלפני הלחימה, גם במסגרת הזו של רופאים לזכויות אדם, היא מרפאה לתכנון המשפחה בדרום תל אביב, נשים שהן חסרות מעמד ואנחנו עוזרים להן לקבל ייעוץ על אמצעי מניעה שבימים רגילים יותר קשה להן להגיע אליו. הערכים ההומניים הם ערכים אוניברסליים, ערכים של רופאים הם ערכים אוניברסליים. יש ימים קשים פה, כולנו חווים אותם, כולנו ככה בסערת רגשות מאוד גדולה. קשה לי עוד לחשוב על היום שאחרי. אני מאוד מקווה שאותם ערכים ימשיכו להיות רלוונטיים תמיד ולא ישתנו".
