משרד הבריאות עדכן הערב (יום ה') שתינוק בן כחודשיים ממחוז ירושלים מת משעלת לפני כשבוע לאחר שחלה בגיל חמישה שבועות. בבית החולים הדסה עין כרם נלחמו על חייו, ואף חיברו אותו למכונת אקמו (לב-ריאה), אך המאמצים להצילו עלו בתוהו. מחקירה אפידמיולוגית עלה כי אימו של התינוק לא התחסנה בהיריון.
התינוק פיתח תסמינים למחלה בגיל חמישה שבועות, כשבוע לפני הגיל המוקדם ביותר שבו יכול היה לקבל את החיסון והרופאים נאלצו לקבוע את מותו עקב סיבוכי המחלה. המקרה דווח ללשכת הבריאות המחוזית.
מבית החולים הדסה עין כרם, שבו אושפז התינוק, נמסר כי "תינוק בן כמה שבועות שלא חוסן לשעלת פונה להדסה עין כרם במצב קשה מאוד כשהוא לא יציב ומערכות גופו בתפקוד ירוד ביותר. לאחר חודש של אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים ומאמצים אינטנסיביים להצילו, לרבות חיבורו למכשיר האקמו, נקבע מותו. אנו משתתפים בצער המשפחה".
ההדבקה בשעלת גבוהה בעיקר באזורים של אוכלוסייה צפופה עם שיעורים נמוכים של קבלת חיסוני השגרה, כאשר התחלואה המשמעותית ביותר ורוב האשפוזים הם בקרב תינוקות לא מחוסנים בני פחות מחצי שנה.
משרד הבריאות מזכיר כי שעלת היא מחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה שעלולה לגרום לסיבוכים ולמוות. החיסון שניתן לתינוקות להחל מגיל שישה שבועות מעניק הגנה נגד כמה מחלות, כולל שעלת ופוליו.
המלצה חד-משמעית לנשים הרות להתחסן
משרד הבריאות ממליץ על מתן חיסון לנשים בשליש השלישי להיריון, שמאפשר לאישה ההרה לפתח נוגדנים לשעלת ברמה גבוהה ולהעבירם דרך השליה לעובר ברחמה, וכך להעניק לתינוק הנולד הגנה עד שהוא יוכל לקבל את החיסון בעצמו.
המשרד מדגיש את חשיבות מתן חיסוני השגרה כנגד מחלות זיהומיות שחלקן עלולות לגרום לסיבוכים קשים ולמוות. הקפדה על חיסוני השגרה חשובה לטובת מניעת התפרצויות של תחלואה בקרב הילדים וסביבתם.
מהי שעלת?
"שעלת היא מחלה חיידקית מידבקת שתוקפת אך ורק בני אדם. הגורם לה הוא החיידק בורדטלה פרטוזיס. הוא מפריש טוקסינים (רעלנים) שפוגעים בתאים שונים בגוף וגורמים לסימני המחלה", הסבירה ד"ר בת-שבע גוטסמן, רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר ויועצת בקהילה בכללית בתחום מחלות זיהומיות ושימוש באנטיביוטיקה.
ד"ר גוטסמן הוסיפה באתר כללית: "במהלך שנות האלפיים יש עלייה משמעותית במספר חולי השעלת בישראל, כפי שקרה גם במדינות מפותחות רבות אחרות. מגמת העלייה בתחלואה נצפית בכל קבוצות הגיל, אך במיוחד בתינוקות בני פחות משנה, בקרב בני נוער ובקרב מבוגרים צעירים".
לדבריה, "תינוקות רכים וקשישים נמצאים בסיכון ללקות במחלה קשה שמצריכה אשפוז. כ-50% מהתינוקות בני פחות משנה שחולים בשעלת נזקקים לאשפוז. סיבוכים מהמחלה עלולים להיות דלקת ריאות (מהסיבוך הזה סובלים כרבע מהתינוקות בני פחות משנה שחולים בשעלת), התייבשות, אובדן משקל, הפרעות שינה, פרכוסים, אנצפליטיס (דלקת ברקמת המוח בשל מחסור בהספקת חמצן למוח בזמן השיעול), דימומים מוחיים ולעיתים אף פגיעה מוחית ומוות. שיעור התמותה מהמחלה בקרב תינוקות עד גיל שנה עומד על 1%. במבוגרים עלולים להופיע שברים בצלעות ואובדן השליטה על מתן שתן בזמן השיעול".
ד"ר בת-שבע גוטסמן: "תינוקות רכים וקשישים נמצאים בסיכון ללקות במחלה קשה שמצריכה אשפוז. כ-50% מהתינוקות בני פחות משנה שחולים בשעלת נזקקים לאשפוז. שיעור התמותה מהמחלה בקרב תינוקות עד גיל שנה עומד על 1%"
איך נדבקים בשעלת?
ד"ר גוטסמן הסבירה כי "החיידק המחולל את מחלת השעלת נישא בקלות באוויר בטיפות זעירות (רסס), ולכן עיטוש, שיעול ומגע ידיים (שנגעו קודם לכן באדם חולה) עלולים להעביר את החיידק מאדם לאדם. החיידק נצמד לדרכי הנשימה, ובדרך כלל לאחר תקופת דגירה של 7 עד 10 ימים מופיעים סימני המחלה. לעיתים נדירות תיתכן תקופת דגירה של 5 עד 21 יום".
אפשר למנוע את המחלה?
"כן. קיים חיסון יעיל נגד שעלת שמאז 1957 כלול בחיסוני השגרה של תינוקות בישראל. מאז הוכללה שעלת בשגרת החיסונים פחתה התחלואה במחלה ב-90%. ב-2002 הוחלף החיסון התאי (ה"סלולרי" שנקרא גם DTP), שהוכן מחיידק שעלת שלם מומת, בחיסון חדש, לא־תאי ("אסלולרי" שנקרא גם DTaP). גם את החיסון החדש מכינים מחיידק מומת, אך הוא מנוקה יותר. השינוי הזה נעשה בכל המדינות המפותחות. עם תחילת השימוש בחיסון החדש פחתה בהרבה שכיחות תופעות הלוואי של החיסון.
יש לציין שהחסינות נגד המחלה מתפתחת בהדרגה, ולכן תינוקות בחודשי חייהם הראשונים אינם מוגנים באופן מלא מפני שעלת. יש לזכור שגם אם החיסון אינו נותן הגנה מושלמת, הוא מקנה הגנה טובה מפני המחלה הקשה, וכי כמעט כל מקרי התמותה משעלת הם של תינוקות שלא חוסנו כלל".
ומה בנוגע לנשים בהיריון?
"חיסון של האישה ההרה בסוף ההיריון (עדיף בין השבוע ה-27 לשבוע ה-36, בהתאם להנחיות של משרד הבריאות) מגן עליה מפני הידבקות בשעלת ומאפשר לה להעביר נוגדנים בכמות מרבית ואופטימלית דרך השליה לעובר. כך מקבל התינוק הנולד הגנה זמנית טובה מפני המחלה - עד להתחסנותו במסגרת שגרת חיסוני הילדות בטיפת חלב.
החיסון מומלץ בכל היריון, ללא תלות במספר המנות שקיבלה האישה בעבר, לרבות בהריונות קודמים, או אם חלתה בעבר בשעלת. אם מסיבה כלשהי לא חוסנה היולדת בהיריון, עליה להתחסן בתוך 3 חודשים מהלידה כדי למנוע את הדבקתה ואת הדבקת היילוד במחלה", כך לדברי ד"ר גוטסמן.
