בשיתוף גיליאד
סוג הסרטן הזה אמנם לא מוכר או שכיח במיוחד, אך תוצאותיו הרסניות לא פחות מסוגי סרטן מוכרים אחרים. מדי שנה כ-500 ישראלים מאובחנים כחולים בלימפומה נון הודג'קינס מסוג תאים גדולים, אחד מני הסוגים הרבים של סרטן מערכת הלימפה - שליש מהם לא יגיבו לטיפולים וימצאו את עצמם במאבק מול גידול אגרסיבי המתקדם במהירות.
עד כה לאוכלוסיית חולים זו טרם נמצא מענה טיפולי מתאים וסופם של חולים אלו היה גזר דין מוות, אך כיום טיפול חדש מביא סוף סוף תקווה. פרופ' צילה צוקרמן, מנהלת המערך ההמטואונקולוגי והשתלת מח עצם במרכז הרפואי רמב"ם, מסבירה: "קודם כל חשוב להבין שללימפומה נון הודג'קין יש הרבה תתי-סוגים, כאשר השכיח ביותר וזה שמהווה את 30% מכלל הלימפומות היא סוג הסרטן שעליו אנחנו מדברים – לימפומה דיפוזית של תאים גדולים. במילים פשוטות יותר: זהו סוג של לימפומה שבו כל הבלוטה מעורבת באופן אחיד. יש מקרים שסוג זה של סרטן בר טיפול ובר הבראה, אך יש גם מקרים שבהם הלימפומה מתייצגת באופן יותר אגרסיבי".
לרוב, אבחון המחלה יתבסס על ידי הצגת התסמינים האופייניים לה. "בדרך כלל חולה יתייצב אצל הרופא לאחר הופעה של בלוטת לימפה נפוחה צוואר, בבית השחי או במפשעה שהולכת וגדלה. לפעמים, לתופעות האלה נלווים גם חום, ירידת משקל והזעות לילה", מפרטת פרופ' צוקרמן, "ברגע שהחולה סובל מהתסמינים האלה אנחנו בעצם עושים לחולה הערכה הכוללת בדיקה של הבלוטה, ביופסיה על מנת לאפיין את הלימפומה שלו, וכן גם בדיקות הדמיה כמו פט סיטי, שמראה עד כמה המחלה מפושטת".
2 צפייה בגלריה
אבחון המחלה יתבסס על ידי הצגת התסמינים האופייניים לה. לימפומה נון הודג'קינס
(צילום: shutterstock)
הקו הטיפולי הראשון למחלה הוא טיפול ביולוגי משולב בכמותרפיה. "למעשה, בטיפול הביולוגי, אנו מדברים על נוגדן הנצמד לתאים הסרטניים ומזהה אותם על מנת שמערכת החיסון תתקוף אותם, אך היכולת שלו היא מוגבלת", אומרת פרופ' צוקרמן ומוסיפה כי זו הסיבה שמשלבים אותו יחד עם טיפול כימותרפי. "בערך כ-50% מהחולים מגיבים לאחד משני הטיפולים האלה, אך יש גם 25%-30% שאצלם המחלה תישנה. במקרים כאלה הגישה שעד לא מזמן הייתה הגישה היחידה במקרים כאלה הייתה טיפול כימותרפי אינטנסיבי ולאחריו השתלת תאי אב עצמאיים – כלומר, אוספים את תאי האב של החולה, החולה נכנס לאישפוז ארוך שבו נותני לו כימותרפיה במינון מאוד גבוה, ולאחר מכן מחזירים את התאים לגוף.
"המטרה של הטיפול הזה היא להרוג את שאריות המחלה ולקוות שהמחלה לא תחזור, אך עדיין, גם לאחר השתלה עצמית, אצל אחוז לא קטן של החולים המחלה עלולה לחזור. בסופו של דבר, אם החולה הופך לעמיד לטיפול לקו שלישי ורביעי אחוזי התמותה הם יותר גדולים. עד לא מזמן לנו היה לנו טיפולים נוספים להציע".
אך כל זה כאמור כבר הספיק להשתנות. טכנולוגיה חדשה שנכנס לשימוש בשנים האחרונות שינתה את יחסי הכוחות במלחמה מול הלימפומה. "לטכנולוגיה קוראים CAR-T, אלה ראשי תיבות של chimeric antigen receptor, כאשר בשפה פשוטה לוקחים תאי T של החולה. אלו תאים המהווים חלק ממערכת החיסון של החולה, ומהנדסים אותם באופן כזה שכעת מצד אחד הם יכולים להיצמד לתאי הגידול באופן יותר טוב, ומצד שני לאחר ההצמדה יש גם מנגנון שמפעיל אותם לפעילות אימונולוגית יותר טובה מאשר באופן טבעי. מדובר בטיפול מכוון מטרה – הם לא פוגעים ברקמות בריאות, אלא אמורים לזהות רק את הגידול".
איך זה מתבצע בפועל?
"זהו טיפול חד פעמי שמיוצר באופן אישי למטופל ומבוסס על תאי מערכת החיסון שלו. התאים האלה נשלחים למעבדה בחו"ל המבצעת בהם הנדסה גנטית. 3-4 שבועות לאחר מכן מגיעה מנת הטיפול והוא ניתן לחולה.
"לפי שעה הטיפול החדש מהווה בשורה של ממש בחולים שעמידים לכימותרפיה, או כאלה שמחלתם נשנתה אחרי השתלה עצמית. יותר מכך – הרשות האירופית לתרופות אישרה לאחרונה את הטיפול בקו שני לחולים אלה. עובדה זו בשילוב עם אחוזי ההצלחה הגבוהים של הטיפול מציעים תקווה למענה טיפולי מיטבי לכל חולה וחולה. היתרון המאוד גדול של ה-CAR-T זה שהוא מגייס את המערכת החיסון, ובשל סיבה זאת הוא יכול להינתן לאנשים גם בגילאים מאוד מבוגרים, כלומר חולים שאינם יכולים לעבור השתלה עצמית. הטיפול בסך הכל הוא בטוח. גם בחולים שעמידים לטיפולים כימותרפיים יש אחוזי תגובה מאוד יפים".
היא מוסיפה ואומרת: "כרגע אנחנו יודעים שהצלחת הטיפול תלויה מאוד במצב שבו מגיע החולה, אבל אם נסתכל על הממוצע הכללי של כל החולים, יש הישרדות ארוכת טווח. כלומר, אנחנו יודעים שאצל כמחצית מהחולים יש ריפוי מלא. חשוב לזכור שאלה 50% מהקבוצה שבה לא ניתן מענה בטיפולים מקו ראשון ושני, כך שזו קבוצה שמראש בעלת נתוני פתיחה לא מעודדים, ולכן אלה תוצאות מצוינות".
כך ניצחתי את הלימפומה
לפני שלוש שנים אובחן רמי קורלנדר כחולה בלימפומה דיפוזית מסוג תאים גדולים. "עבדתי בעבודה פיזית בחקלאות וראיתי שוורידי הצוואר שלי התנפחו. בנוסף, בכל פעם שהייתי מתכופף ומרים דברים הייתי מרגיש סחרחורת", הוא נזכר, "עברתי אולטרסאונד וצילום חזה וכבר לפני שהגיעו התשובות רופא המשפחה עדכן אותי שבצילום החזה נמצאה מסה לא ברורה וזה לא נראה טוב. הגעתי למיון ושם לאחר בדיקות התברר לי שיש גידול שלוחץ על בלוטות הלימפה וורידי הצוואר שלי וממש עוד רגע חוסם אותם".
קורלנדר אושפז בבית החולים רמב"ם שם עבר בדיקות נוספות. התוצאה לא הייתה מעודדת. "הרופאה אמרה שזה כנראה לימפומה. מאוד נבהלתי, אך היא הרגיעה אותי – אמרה לי שיש טיפול עם אחוזי הצלחה גבוהים", הוא נזכר.
כקו טיפולי ראשון במחלה התעתד קורלנדר לעבור סדרת טיפולי כימותרפיה. כבר באותם ימים התוודע לטיפול ה- CAR-T החדשני וניסה לקבלו, אך בגלל שטרם מיצה את קו הטיפולים הראשון הוא אינו היה זכאי לו.
"עשיתי שישה סטים של כימותרפיה יחסית חזקה. הייתי מחובר לעירוי של כימותרפיה ועוד דברים במשך 23 שעות ביום עם שעה אחת בלבד להתקלח ואולי להסתובב קצת – ככה שלושה ימים שלמים, כאשר ביום הרביעי עושים לך טיפול ביולוגי של כמה שעות. משם אתה משתחרר הביתה להחלמה לשלושה שבועות עד לטיפול הבא וכן הלאה. כמובן שיש תופעות לוואי כמו בחילות והקאות. אתה גם הרבה יותר חלש כמובן. זה מפיל את הגוף, מוריד לך את המערכת החיסונית כי זה פוגע בהכל, לא רק בסרטן, ובגלל זה אחרי זה גם צריך להיות בבידוד".
לאחר שישה חודשים של טיפולים אינטנסיביים נצפו תוצאות מעודדות: הטיפול הצליח והגידול נעלם, אך האידיליה לא נמשכה זמן רב. "אחרי שלושה חודשים, בקיץ, התחלתי להרגיש עוד משהו באותו מקום. בדיקות שעשיתי אישרו שהגידול חזר ועוד עצבני יותר מה שנקרא. לא יודע איך, אבל חזר".
"שוב הרגשתי בליטה בצוואר. אמרתי שזה לא יכול להיות", נזכר קורלנדר. "בדיקות ההדמיה אישרו שזה נכון. לא יודע איך, כנראה כמה תאים נשארו וזה חזר. קיבלתי טיפול ביולוגי נוסף, והחליטו שעליי לעבור השתלה מגורם זר. פחדתי. יכולים להיות לזה לא מעט סיבוכים, ביניהם כשל חיסוני שבו הגוף רואה את השתל כאויב ותוקף אותו. החלטתי לנסות לבדוק שוב על הטיפול ב-CAR-T. הפעם קבעו שאני מתאים לטיפול וניתן לנסות. הכינו אותי לטיפול: אספו ממני דם, בודדו את התאים הלבנים, ושלחו אותם להנדוס בחו"ל. קראו לי לאשפוז: שוב פעם הייתי בחדר מבודד וסטרילי, קיבלתי כימותרפיה, ולאחר מנוחה של יומיים קיבלתי את הטיפול בעירוי".
לאחר הטיפול, קורלנדר היה נתון במעקב צמוד על מנת לנטר את תופעות הלוואי האפשריות. "בנוסף לתופעות הלוואי הרגילות של הכימותרפיה לטיפול ב-cart כל מיני תופעות לוואי. בדקו אותי 3 פעמים ביום – בדיקות דם, דופק, ובנוסף בדיקות נוירולוגיות. השבוע השני היה קצת קשה, אך לאט לאט התחלתי להתחזק. המערכת החיסונית שלי החלה לאט לאט לחזור לעצמה. חזר לי התיאבון והתחלתי להרגיש יותר טוב.
"לאחר חודש, הבדיקות אישרו שפעילות הגידול נפסקה כמעט לגמרי. המשכתי במעקב וכיום, ארבעה חודשים אחרי אמרו שהכל נקי. גם אם הגידול מנסה לחזור, מערכת החיסון שלי מזהה אותו ותוקפת אותו. זה מדהים. אפשר להגיד שניצחתי את הגידול למרות שאף פעם אי אפשר לדעת עד הסוף, אבל עצם זה שהגוף שלי עצמו מזהה את הגידול ותוקף אותו זה מדהים".
מה צופן העתיד?
״קודם כל ברמב"ם הקמנו מרכז לאימונותרפיה בראשות דר עופרת ביאר כץ הכולל בתוכו מעבדה לפיתוח תאי T שיהיו בטוחים יותר ואף יעילים יותר, פעילות מחקרית ופיתוחים נוספים בתחופם התרפיה התאית למחלות שכרגע אין להם טיפול ב- CAR-T. אין ספק שבמלחמה בלימפומה אנחנו לא נשארים מאחור".
מוגש כשירות לציבור על ידי גיליאד ללא מעורבות בתכנים
