בשיתוף ניאופרם ישראל
ועידת הכולסטרול: צפו
"בשנים האחרונות התמקד הטיפול בהפרעות במשק הליפידים בעיקר באיזון ערכי כולסטרול, ה-LDL בדם. אך בקרב מטופלים רבים שיש להם ערכי כולסטרול מאוזנים, עדיין קיים סיכון שאריתי - כלומר, הם עדיין בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם, להתקפי לב, לצנתורים וכו'. הסיכון מוגבר לא עקב ערכי כולסטרול מוגברים , אלא בשל גורמי סיכון נוספים שעליהם עשויים ערכי טריגליצרידים מוגברים להצביע. כלומר, מאוד חשוב להסתכל גם על המדד הזה".
את הדברים הללו אמרה ד"ר חופית כהן, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת שירות אבחון וטיפול בהפרעות שומנים במרכז הליפידים בשיבא תל השומר, במסגרת פאנל בנושא טריגליצרידים בוועידת הכולסטרול. הוועידה נערכה בשיתוף עמותת לכ"ם וההחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים, והועברה בשידור חי ב-ynet. לצידה בפאנל הופיע פרופ' ירון ארבל, קרדיולוג ומצנתר בכיר ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי באיכילוב.
בוועידה שוחחו מיטב המומחים על הגורמים לעלייה בכולסטרול, דרכי הטיפול החדשות וכל מה שיכול לשפר ולהאריך את חייהם של המטופלים בטווח הקצר והארוך.
פרופ' ירון ארבל, מהם טריגליצרידים?
"טריגליצרידים הם שומנים בדם. בעבר, כשהיינו אוכלים, לא היה אוכל כל הזמן, והגוף היה צריך דרך לשמור את האנרגיה הזאת בגוף. כל הפחמימות שהיינו אוכלים, הסוכרים, היו הופכים לטריגליצרידים. הגוף היה שומר את זה, וכשלא היה אוכל, היינו מפרקים את זה. היום בעולם השפע, לצערנו, יש לנו יותר מדי טריגליצרידים".
ד"ר כהן מסבירה: "רמה תקינה של טריגליצרידים בדם נחשבת לערכים של פחות מ150 מ"ג/דל' וערכים מוגברים של 150-500 מ"ג/דל' נחשבים מוגברים בצורה בינונית. אנחנו מאוד מוטרדים מערכים מעל 1000 מ"ג/דל' כי הם מהווים סכנה לפתח דלקת של הלבלב. ערכים תקינים הם אלה שמתחת ל-150מ"ג/דל'".
פרופ' ארבל: אנחנו מתמקדים בערכים היותר נמוכים של 150-500 מ"ג/דל', שם רואים קשר למחלות לב. לאנשים עם רמת טריגליצרידים גבוהה מ 150 מ"ג/דל', יש יותר סיכוי לפתח סוכרת, מחלות לב, אירוע מוחי ואפילו סרטן".
אם רמות הכולסטרול תקינות ורק רמת הטריגליצרידים גבוהה, למה זה משמעותי?
ד"ר כהן: "שאלה טובה. בשנים האחרונות התמקדו בכולסטרול הרע, ב-LDL ,וטיפלו בו. להרבה מאוד מטופלים בעלי ערכי כולסטרול תקינים נשאר סיכון שאריתי והם עדיין נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם, התקפי לב, וצנתורים - ולא בגלל שהכולסטרול גבוה, אלא בגלל שיש גורמי סיכון נוספים וערכי הטריגליצרידים הגבוהים מצביעים על אותו סיכון. מאוד חשוב להסתכל גם על המדד הזה".
"כדאי שכל אחד יכיר את פרופיל השומנים שלו", ממליצה ד"ר חופית כהן. "חשוב לבצע עם הרופא המטפל או הקרדיולוג הערכה לסיכון למחלות לב וכלי דם. הרעיון הוא לא רק לתת טיפול אחרי שכבר עברת צנתור או התקף לב או שבץ, אלא להעניק טיפול מונע המשלב גם אורח חיים בריא וגם טיפול תרופתי, אם יש בזה צורך".
"ידענו שאתה בסיכון, אבל לא הייתה לנו תרופה"
"אחד האלמנטים החשובים ביותר למניעת מחלות לב וכלי דם הוא שילוב של פעילות גופנית קבועה, שמירה על משקל גוף תקין, תזונה שלא עתירה בפחמימות, סוכרים ואלכוהול", מסבירה ד"ר כהן.
"דיאטה ים תיכונית ירוקה נחשבת ליעילה בשיפור ערכי טריגליצרידים, כאשר הם מוגברים בצורה מתונה", היא מוסיפה. "אורח חיים בריא יכול להוריד אותם לערכים תקינים, אבל זה מחייב אורח חיים שמקיף את כל המרכיבים: פעילות גופנית קבועה, משקל נאות ודיאטה דלת פחמימות. אצל מטופל עם מחלת לב וכלי דם ברקע, כלומר בעל סיכון שאריתי, ייתכן ןיהיה צורך גם בטיפול תרופתי.
בקו הראשון לטיפול בערכי טריגליצרידים מוגברים נמצאות התרופות להפחתת ערכי הכולסטרול בדם – הסטטינים, אשר מורידות את ערכי הכולסטרול וגם מעט מערכי הטריגליצרידים.
מה לגבי אותם חולים ששואלים למה אני בכל זאת זקוק לטיפול תרופתי אם רמות הכולסטרול שלי לא גבוהות מדי?
פרופ' ארבל: "אנחנו מסתמכים על מחקרים רפואיים, והיום יש הרבה מאוד מחקרים שלוקחים אנשים עם רמת כולסטרול תקינה שעדיין סובלים מרמות טריגליצרידים גבוהות. לאנשים אלה יש סיכוי של פי שתיים, פי שלוש, פי ארבע למחלות לב. בחלק מהמחקרים זה הגיע לפי 17. כלומר, מחקר אחר מחקר מראה שכשיש רמת טריגליצרידים גבוההה, זה סימן שמשהו לא טוב קורה ויש יותר סיכוי לפתח מחלות לב".
ד"ר כהן: "הקו השני של הטיפול שנובע ממספר מאמרים שפורסמו ב 10-15 שנים האחרונות, הוא נגזרות של חומצת שומן שנקראת EPA, שנותנים כטיפול למחלות לב וכלי דם. הכוונה כאן היא לא רק להוריד את ערכי הטריגליצרידים, שזה טוב, אלא להקטין את הנטייה למחלות לב וכלי דם, כדי שאנשים ימותו פחות, יחטפו פחות התקפי לב, פחות צנתורים וכן הלאה. נמצא כי נגזרות אלה של EPA, שזה בעצם חומצת שומן שלוקחים ככדורים, אכן הפחיתו בצורה משמעותית גם תחלואה וגם תמותה. את זה נותנים למי שכבר נמצא בסיכון גבוה - כלומר, עבר אירוע קרדיווסקולרי או לחילופין, מישהו שיש לו סוכרת וגורם סיכון נוסף. זה הקו השני של טיפול שאפשר להציע כדי להקטין את הסיכון שלו".
"היכולות שלנו לטיפול במחלות לב מאוד התקדמו בשנים האחרונות"
"בשנות ה- 70, כשחולה היה מגיע עם התקף לב, הסיכוי שלו למות תוך חודש היה 30%. היום הסיכון למות תוך חודש ירד ל- 3%. ", מציין פרופ' ארבל. "אנחנו לא השתנינו אבולוציונית, אבל לשמחתנו הרפואה התקדמה. כדי להנות מהרפואה, צריך לעשות בדיקות מקדימות. טריגליצרידים הם סמן לא פחות חשוב מהכולסטרול בשמירה על בריאות הלב. החדשות הטובות הן שעכשיו יש לנו יותר כלים להתמודדות - החל משינוי אורח חיים ועד טיפול תרופתי חדשני. חשוב להיבדק באופן סדיר ולטפל במידת הצורך".
מדוע אין מודעות מספקת לנושא בקרב הציבור והצוותים המטפלים?
"אנחנו מאוד פרקטיים. כשלא היה לנו טיפול ייעודי לאנשים עם טריגליצרידים גבוהים, לא היה מה לעשות עם זה. ידענו שהחולה בסיכון, אבל לא הייתה לנו תרופה לזה, אז בדרך כלל היינו אומרים - תקפיד על אורח חיים בריא".
פרופ' ארבל, מאיזה גיל כדאי לבדוק טריגליצרידים?
"באופן כללי, מגיל 35 אנחנו ממליצים לכולם. לאנשים עם סיכון משפחתי, אנחנו ממליצים להיבדק כבר מגיל מאוד צעיר ואפילו בילדות".
לפרטים נוספים או לשאלות, יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת ניאופרם (ישראל) 1996 בע"מ.
בשיתוף ניאופרם ישראל
פורסם לראשונה: 12:13, 31.12.24
