כשלירון להב, תושבת חיפה ומורה בגמלאות, חלתה בגיל 48 בסרטן השד, היא לא האמינה ששנים לאחר מכן היא תשמש עוגן ומשענת עבור נשים רבות שמתמודדות בעצמן עם המחלה. "המחלה תפסה אותי לפני 15 שנים", היא מספרת ואומרת שהרגישה שהמחלה היא תולדה של הסערות שהתחוללו בחייה באותה תקופה. "אני אדם אופטימי, שמח ואוהב את החיים בטירוף, אבל אימא שלי חלתה בסרטן שד. זו הייתה תקופה מאוד לחוצה והרגשתי שאני הולכת לחלות. אמרתי לאחיות שלי שאני מרגישה שאני משלמת מחיר גבוה וכך היה. בשבוע שאימא שלי השתחררה מבית החולים, התגלה שגם אני חולה בסרטן השד".
קראו עוד
אחרי הטיפולים הממושכים שעברה אמה, הגיע תורה של לירון. היא עברה טיפולים רבים ואף כריתת שד. כשבע שנים לאחר מכן עברה גם ניתוח מניעתי קשה של כריתת השד הבריא, וניתוח שחזור. "עברתי תקופה לא פשוטה. המשפחה שלי והקרובים תמכו בי, והיה לי ברור שמי שאין לה את חומת המגן הזאת של המשפחה והקרובים, קשה לה הרבה יותר".
לירון הייתה בין הנשים הראשונות שעזרו להקים את העמותה "אחת מתשע" בצפון הארץ. "מבחינתי, זו זכות גדולה לתת מהידע שלי לנשים שחלו. כמעט שמונה שנים שליוויתי נשים וראיתי רבות מהן שעוברות את זה ללא תמיכה. איך אפשר לעבור את זה לבד בלי נפש תאומה שמבינה על מה את מדברת? התרומה של העמותה כל כך חשובה ומשמעותית. הלוואי שלא יהיה לנו את מי ללוות, אבל העמותה עצמה היא חשובה ונכונה לכולן. זה האור בקצה המנהרה שלהן".
עמותת "אחת מתשע" מעניקה תמיכה וסיוע לנשים המתמודדות עם סרטן שד ולקרוביהן, משלב האבחון, לאורך כל שלבי המחלה וגם "ביום שאחרי". העמותה פועלת באמצעות מתנדבות שהחלימו מסרטן השד, נותנת תמיכה רגשית על ידי אנשי מקצוע וסיוע במידע ובמיצוי זכויות. בנוסף, מקדמת העמותה פעילויות הסברה להעלאת המודעות לחשיבות האבחון המוקדם ומציל החיים של סרטן השד.
"לצידך" פועלת כחלק מהעמותה, וכוללת ליווי אישי לנשים המתמודדות עם סרטן השד על ידי מתנדבות שהחלימו ועברו הכשרה מקצועית. התמיכה מבוססת על קשר אישי וייחודי שנוצר בין הפונה לבין המלווה, המסייעת בהקשבה, בתמיכה, בשיתוף מניסיונה ומהידע שצברה, ומסייעת בהתלבטות לגבי היבטים שונים של ניהול המחלה.
"להגיד לך שזה קל לחזור לזה כל פעם? זה לא. אבל מה זה לעומת מה שאני יכולה להעניק לנשים האלו מהניסיון שלי? היו לי רגעים של שבירה אבל אני מרגישה שליחות"
"ההתנדבות היא לרוב טלפונית", מסבירה לירון, אבל מספרת על מקרים שבהם הקשר הופך ליותר מזה. "פנתה אליי אישה גרושה ללא ילדים, ומצאתי את עצמי מלווה אותה בניתוח כי לא העליתי בדעתי איך אפשר לעבור ניתוח כזה לבד, ושאף אחד לא יהיה איתך כשאת יוצאת ממנו".
גם היום, 15 שנים אחרי ההתמודדות עם הסרטן, כשלירון בת 63, נשואה, אם וסבתא לארבעה ילדים וארבעה נכדים, היא לא מוותרת על הליווי של נשים חולות. "להגיד לך שזה קל לחזור לזה כל פעם? זה לא. אבל מה זה לעומת מה שאני יכולה להעניק לנשים האלו מהניסיון שלי? היו לי רגעים של שבירה אבל אני מרגישה שליחות. תודה לאל שיש לי יכולת ליצור קשר טוב עם הבנות שאני מלווה והן נותנות לי גם כוח להמשיך".
והכוח הזה להמשיך גרם לעוד ועוד נשים שקיבלו ליווי ותמיכה והחלימו מהסרטן, לתרום בעצמן וללוות חולות אחרות. לירון הייתה זו שליוותה לפני שנים רבות את עדנה קופרברג, בת 71, גם היא תושבת חיפה וכמו לירון מורה בגמלאות. "עדנה היא אישה מיוחדת ומקסימה שבעקבות הליווי שלי עשתה את הקורס וליוותה את גלית. ועכשיו גלית מלווה אחרות, זו ממש התנדבות שרשרת. זה מרגש בצורה בלתי רגילה", אומרת לירון. "זה מדהים בעיניי שהיא אמרה שהיא תבריא ותמשיך עם זה הלאה. זה לא מובן מאליו".
זרה לא תבין זאת
עדנה חלתה בשנת 2015 ועברה את כל הפרוטוקול עד להחלמה: כימותרפיה, הקרנות וניתוח. "הגילוי עצמו זה כמו שהשמיים נופלים עלייך, כי זה משהו לא צפוי ומטלטל. מהרגע שמגלים ועד לאבחון זו תקופה מתוחה מאוד עם פחדים הולכים וגוברים, ואז את עושה את הבחירה לשתף. שיתפתי את כל הסביבה הקרובה, כולל שני הבנים שלי והם היו שם בשבילי, כל המשפחה. עברתי כריתת שד מלאה. במהלך הטיפול הזזתי הצידה את כל הרעשים והתמקדתי בתהליך ההחלמה. זו תקופה מאוד מאתגרת ולא פשוטה".
עדנה קופרברגעדנה מספרת שלמרות שגם לה הייתה מערכת תמיכה רחבה, זה עדיין זה לא היה מספיק. "המשפחה מאוד חמה ותומכת אבל היא סובייקטיבית ואני חיפשתי את הקול האובייקטיבי, מישהי שחוותה ויכולה לשתף אותי במה שעברה ומבינה את מה שאני עוברת גם בלי שאסביר יותר מדי. מישהי שתוכל לספק לי את המידע והידע שאני לא יכולה להשיג באינטרנט. אני צריכה את מי שהייתה שם, כי זרה לא תבין זאת. ציוותו לי מתנדבת מקסימה בשם לירון ששפעה אופטימיות מדבקת וזה מה שהיה טוב. היא הייתה לצידי, עודדה, תמכה ושיתפה ונוצרה חברות. אחרי שהחלמתי החלטתי שכמו שקיבלתי, אני רוצה גם לתת ולהיות שם למען נשים אחרות".
עדנה מסבירה את היתרונות של ליווי על ידי מי שחוותה בעצמה את המחלה: "לירון הקשיבה לי, עמדה לצידי ועודדה. היא הייתה אמפטית מבלי להיות מעורבת רגשית וזה מה שעשה לי טוב והוכיח לי שהשמיים לא נופלים. הבנתי את המקום שבו נמצאת אישה חולה שלא יודעת מה עומד לפניה, ונראה לה שהכול שחור ומפחיד ומאיים. את מרגישה טוב יותר כשאת יכולה לפרק פחדים, להיות שם ולתמוך, וללכת לצדה את כל הדרך. אנחנו עוברות יחד מסע מאתגר. זה לעזור למי שנמצא במצב קשה ומורכב לא לראות רק שחור, יש גם גוונים".
"לירון הקשיבה לי, עמדה לצידי ועודדה. היא הייתה אמפטית מבלי להיות מעורבת רגשית וזה מה שעשה לי טוב והוכיח לי שהשמיים לא נופלים"
עדנה המשיכה את השרשרת וליוותה את גלית פרנקו, בת 46, נשואה ואמא לשלוש בנות. "גלית הייתה מבולבלת וזקוקה לאוזן קשבת והייתי שם בשבילה. היא אדם מלא רצון. ידעתי שהיא תתגבר על זה למרות התקופה הקשה שלה. מצד אחד מצער שיש נשים רבות שחולות ומצד שני, זו גאווה גדולה שגם היא רצתה לתרום. זה מאוד ייחודי לנשים, הן יכולות לתמוך זו בזו וזה מדהים הרצון הזה לנתינה. אנחנו עכשיו בשביל אחרות כמו שהיו בשבילנו", אומרת עדנה.
ההתנדבות כמקום מרפא
סרטן השד אובחן אצל גלית בגיל 43, בעקבות בדיקה עצמית. "היו לי שלוש חברות שחלו אז הנושא לא היה לי זר. חברה אחת לחצה עליי להיבדק אבל הייתי צעירה ולא עשיתי את זה. מדי פעם מיששתי ובאותו יום בחודש יולי בקיץ מיששתי גוש והיה לי ברור שזה סרטן. יש לי שלוש בנות, שהיו אז בנות 12, עשר ושמונה, ודבר ראשון שעשיתי היה לצאת איתן לנופש. הרגשתי שאני חייבת להתחיל עם משהו טוב לפני שאנחנו נכנסים לסאגה הזו. את הביופסיה עשיתי בבוקר אירוע בת המצווה של הבת הבכורה שלי. זה לא האופן שבו את מצפה לחגוג את בת המצווה של הילדה שלך".
גם גלית עברה טיפולי כימו, הקרנות וניתוח. "ל'אחת מתשע' פניתי די בהתחלה כי שמעתי על העמותה והייתי מאוד מבולבלת. חיפשתי כמה שיותר מקורות מידע ותמיכה. ידעתי שאני צריכה לגייס את כל הכוחות שלי. כולם מסביבי היו מדהימים - המשפחה תמכה וכולם מאוד רצו לעזור אבל גם המשפחה עוברת מעמסה רגשית קשה והרגשתי שאני לא יכולה להפיל עליהם הכול ולהכביד עליהם יותר.
"ב'אחת מתשע' אני יכולה לדבר עם אישה שחוותה פחות או יותר את מה שחוויתי. כשאני קמה בבוקר ואני מיואשת, היא יכולה להבין מה עובר עלי". גלית קיבלה את עדנה כמלווה ואומרת שהיא גרמה לה לרצות לעזור באותו האופן. "הסיבה שאני מתנדבת בעמותה, היא כי אני מרגישה שהיא נתנה לי ותרמה לי כל כך הרבה שהרגשתי צורך להחזיר ולהעביר את זה הלאה. הליווי הוא לגמרי בחינם, ייעוץ משפטי בחינם וטיפולים רגשיים במחירים מוזלים. אני לא בטוחה כמה אנשים יודעים את זה. אני רואה בזה זכות גדולה ללוות את הנשים הללו".
שלושתן מסכימות על כך שגם שהליווי מהווה סוג של ריפוי עבורן. "ההתמודדות אף פעם לא נגמרת", אומרת גלית. "זו אשליה שאת מחלימה ויום למחרת הכול בסדר. אני מרגישה שאני נתרמת מהמשך ההתעסקות שלי בנושא ושזה באיזשהו מקום מרפא. אני אשת חינוך ועוסק בהמון נושאים חברתיים ואני מרגישה שזה ממלא אותי. אני תמיד מקבלת מהעמותה תחושה של דלת פתוחה וסיוע במה שניתן. מוצאים שם את המענה הנכון עבור כל אחת, פשוט צריך לפנות. אנחנו פה", מסכמת גלית.
ניתן לפנות לעמותה בטלפון 1-800-363-400 או במייל callus@onein9.org.il ולקבל מידע באתר: www.onein9.org.il
