לבד בחדרים צפופים, ללא אופציה אחרת, כשגורמי המקצוע במשרד הבריאות מגלגלים אחריות: זו תמונת המצב של הטיפול בחולי שחפת בישראל 2023. בתחילת שנת 2019 סגר משרד הבריאות את מחלקת ריאות ושחפת בבית החולים שמואל הרופא, המחלקה היחידה בישראל שיועדה לחולי שחפת - מחלה מידבקת שעשויה לגרום לפגיעה קשה בריאות ואף למוות ללא טיפול בזמן. לאחר הסגירה, שהוגדרה אז כזמנית, הועברה האחריות על הטיפול במקרי שחפת קשים לבתי החולים, והחולים מאושפזים בהם בחדרי בידוד עם לחץ אוויר שלילי, מחשש להדבקת הצוות הרפואי או מטופלים אחרים.
קראו עוד:
מדובר בבידוד מוחלט, בחדרים קטנים, שנמשך לרוב שבועות ארוכים, זאת בניגוד לתנאים שהיו בבית החולים שמואל הרופא. בשבועות האחרונים נעשו מספר פניות של גורמי מקצוע למשרד הבריאות, שהתריעו מפני העומס בחדרי הבידוד במחלקות הפנימיות. העומס נודד לעיתים בין בתי החולים, וכעת מאושפזים בבילינסון ארבעה חולים בחדרי בידוד במחלקות הפנימיות. בית החולים הרים דגל אדום בעקבות הצורך של חולים אחרים באשפוז בבידוד. מתכתובת פנימית שהגיעה לידי ynet עולה, כי גורם המקצוע שאמון על הטיפול בשחפת במשרד הבריאות, ד"ר דניאל שם טוב, העביר למעשה את האחריות על הטיפול לחטיבת הרפואה וחטיבת בתי החולים.
"אכן, סוגיית הצורך ברצף הטיפולי בין אשפוז חולי שחפת לבין מעבר והמשך הטיפול בקהילה הינה סוגיה חיונית, והמצב אינו אידיאלי כעת, לכן נדרש לעיתים גמישות של מערך האשפוז", כתב שם טוב בתגובה לפנייה שקיבל בנושא, ובה התרעה חמורה בדבר מצוקת האשפוז של חולי שחפת בבתי החולים ועל כך שחולים בשחפת שוחררו בשל כך לביתם. "הנהלת המשרד ערה לכך ואף החליטה על הקמה מחדש של יחידת אשפוז מרכזית לכלל חולי השחפת בארץ, על מנת לאפשר אשפוז כראוי ושחרור החולים בקהילה כאשר אינם מידבקים יותר. הקמת יחידת אשפוז זו הינה בהובלת חטיבת בתי חולים ממשלתיים ולכן אני מכתב את ראש חטיבת בתי חולים ממשלתיים, ד"ר דודו דגן, ואת ראש חטיבת הרפואה, ד"ר הגר מזרחי, בסוגייה חשובה זו".
ד"ר יעקב דיקשטיין: "מדובר במחלה שעלולה להיות קשה עד כדי מוות ויכולה לערב כל איבר בגוף. לעיתים אנחנו נדרשים לחצי שנה של טיפול אנטיביוטי וגם בשלבים הראשונים של המחלה מדובר על שבועות או חודשים של טיפול"
מחלה זיהומית מידבקת
שחפת היא מחלה זיהומית מידבקת הנחשבת לאחת המחלות הקטלניות בהיסטוריה. תסמיני המחלה הינם ירידה במשקל, חולשה, חום והזעה. הגורם לה הוא חיידק בשם מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium Tuberculosis). ניתן להידבק בחיידק גם דרך מערכת הנשימה, אך לא כל הדבקה תגרום למחלת השחפת – פחות מעשרה אחוזים מהנדבקים בחיידק יפתחו את המחלה, שפוגעת בדרך כלל בריאות. הטיפול במחלה נעשה באמצעות אנטיביוטיקה. בעבר היה נהוג לחסן את הציבור מפני המחלה, אך בשל יעילות מוגבלת של החיסון והירידה במספר החולים, כיום נהוג לתת את החיסון לאוכלוסיות בסיכון בלבד.
יום השחפת העולמי, החל ב-24 במרץ, ציין בשנה שעברה 140 שנה לגילוי החיידק מחולל המחלה על ידי ד"ר רוברט קוך. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 1.6 מיליון אנשים בעולם מתו משחפת בשנת 2021. מנתונים שהציג בשנה שעברה משרד הבריאות, דווח ב-2020 על 158 מקרי שחפת חדשים שאובחנו בישראל. השיעור השנתי בישראל נמצא במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים ועומד כיום על כ-2.8 מקרים לכל 100 אלף איש. בידי משרד הבריאות אין נתונים על מספר המאושפזים עם המחלה מדי שנה.
חודשים ארוכים של אשפוז
ד"ר יעקב דיקשטיין, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים רמב"ם, מסביר על האתגר שבאשפוז חולי שחפת בבתי החולים: "הסיבה שחולי השחפת מבודדים בבתי החולים היא שאין להם מקום אחר להיות בחלק מהזמן ומאחר שהם זקוקים לליווי טיפולי", הוא אומר. "פעם הייתה מחלקת שחפת בבית חולים שמואל הרופא, ולכן חולה שזקוק כרגע לאשפוז נשאר בבית החולים ואין לנו לאן להפנות אותו.
"מדובר במחלה שעלולה להיות קשה עד כדי מוות ויכולה לערב כל איבר בגוף. הטיפול כרוך לפעמים בתופעות לוואי קשות, וככל שהאדם יותר חולה או חלש, הסיכון לתופעות לוואי רק הולך וגובר. חולי שחפת עשויים להזדקק לאשפוז ממושך. לעיתים אנחנו נדרשים לחצי שנה של טיפול אנטיביוטי וגם בשלבים הראשונים של המחלה מדובר על שבועות או חודשים של טיפול".
הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם: "ראוי היה לרכז את חולי השחפת באגף אחד ולאפשר להם מגע אנושי עם חולים אחרים, כפי שהיה לפני סגירת שמואל הרופא. פתרון כזה יכבד גם את החולים וגם את השיקולים של בריאות הציבור"
גורם המעורה בפרטים מוסיף: "מדובר על סגירת מטופלים בחדרים וזמן האשפוז ממושך מאוד. צריך לסגור אותם בבידוד עד שהם מחלימים וכבר לא רואים עדות לשחפת, בניגוד לממצב שהיה בשמואל הרופא, שם הם לא היו כלואים בחדר ויכלו להסתובב בחצר. מבחינת בית החולים, יש לנו מספר מוגבל מאוד של חדרי בידוד ואנחנו לא יכולים לתפוס חדר בידוד לתקופה ארוכה מאוד". הוא מוסיף כי הדבר פוגע בתפקוד בית החולים ושם את הצוות הרפואי בסכנה. "הם אלו שמטפלים ובשביל לטפל בחולי שחפת צריך צוות ייעודי, כפי שהיה בשמואל הרופא. בנוסף, חברי הצוות יכולים להיחשף ולהידבק בעצמם".
בארגונים ובעמותות שעוסקים בזכויות החולים מותחים ביקורת חריפה על התנהלות משרד הבריאות בנושא. לדבריה של הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם, "בידוד לצורך מניעת הדבקה דורש הסתכלות רחבה לא רק של הסיכון לאחרים אלא גם על ההיבט של מניעת נזקים לחולה המידבק. במקרה הנוכחי, הסיבה היא לא בידוד הנדרש לחולה, כמו למשל אחרי השתלת מח עצם, אלא כדי שהוא לא יסכן אחרים. המחיר הנפשי והפיסי לבידוד, בוודאי ממושך, הוא חמור מאוד ומתועד היטב בספרות המקצועית הרפואית, וזוהי חובתנו לשמור על בריאותם של חולים אלו. לכן ראוי היה לרכז את חולי השחפת באגף אחד ולאפשר להם מגע אנושי עם חולים אחרים, כפי שהיה לפני סגירת שמואל הרופא. פתרון כזה יכבד גם את החולים וגם את השיקולים של בריאות הציבור".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ככלל, מרבית בתי החולים בארץ יכולים וערוכים לקבל חולים שחשודים או חולים בשחפת. החולים מאושפזים בבתי החולים על פי אזור המגורים. נציין כי משרד הבריאות נמצא בהליכים בנוגע להקמת יחידה לאשפוז חולי שחפת באחד מבתי החולים בארץ".
