(הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם - מוטל'ה שפיגלר מדבר על נתוני הדוח)
זה לא סוד שישראל מדדה מאחור בהישגי הספורט שלה לעומת מדינות אחרות. אחת הסיבות לכך היא הפיגור הניכר במתקני ספורט המתאימים לתחרויות ולאימונים. דוח מבקר המדינה שהתפרסם אחר הצהריים (יום ג') מצא כי ב-66% מבתי הספר בישראל אין אולם ספורט. אלפי מתקני כדורסל אינם עומדים בתקן. הפערים בין רשויות חזקות לחלשות מקוממים: ברשויות היהודיות יותר מפי שלושה מתקני אתלטיקה ויותר מפי שבעה מגרשי טניס ובריכות שחייה לתושב לעומת הרשויות הערביות.
עוד בדוח המבקר:
מספר מגרשי הטניס העומדים לרשות תושבי רשויות עשירות המשתייכות לאשכול כלכלי חברתי גבוה גדול פי חמישה ממספר המגרשים העומדים לרשות תושבי הרשויות המשתייכות לאשכולות הנמוכים, ומספר בריכות השחייה גבוה פי ארבעה.
ברוב מגרשי הכדורגל שבהם מתאמנות נשים אין מלתחה, אין שירותים, ילדות נדחקות להתאמן בשעות הערב המאוחרות או שמקצים להן מגרש לא ראוי. תקציב תוכנית מתקני הספורט מכסה רק כ-20% מצורכי הענפים השונים. בחודש אפריל 2022 אושרה תוכנית המתקנים הלאומית 2031 המיועדת לתקופה של כעשר שנים. תקציבה הוא 2.89 מיליארד שקל לכל התקופה - אך סכום זה מתגמד מול פערים שמוערכים ב-14.9 מיליארד שקל.
מבקר המדינה מציין כי מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין עיסוק בספורט לבין השפעות כלכליות, חברתיות (כגון צמצום פשיעה), דמוגרפיות, סביבתיות ובריאותיות. זמינות של מתקני ספורט ראויים לספורטאים ולכל האוכלוסייה הכרחית לקידום הספורט ההישגי, התחרותי והקהילתי. מאז ינואר 2019 עברה האחריות לתוכנית המתקנים מהטוטו למשרד הספורט, והוא הגורם המתכלל המרכזי להקמת מתקני ספורט.
נכון למועד סיום הביקורת, בספטמבר 2022, משרד הספורט לא הכין תוכנית פיזית ארוכת טווח להקמת תשתיות הספורט ולא גיבש את תפישתו בנוגע לתכנון והקצאה של השטחים העתידיים המיועדים למתקני הספורט. הצורך בתוכנית ארוכת טווח מתחדד נוכח החסמים המקשים על הקמת מתקני ספורט ובראשם מחסור בקרקע זמינה. המשרד גם לא הקים מערך לפיקוח ובקרה על השימוש של הרשויות במתקנים שמוקמים במסגרת תוכניות המתקנים. המבקר ממליץ לקדם תכנון ארוך טווח של מתקני הספורט והקצאת השטחים למתקני הספורט בהתחשב בצורכי הספורט, בגידול באוכלוסייה, בתשתיות התחבורה העתידיות ובבנייה של ערים ושכונות חדשות.
מבקר המדינה מציין כי מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין עיסוק בספורט לבין השפעות כלכליות, חברתיות (כגון צמצום פשיעה), דמוגרפיות, סביבתיות ובריאותיות. זמינות של מתקני ספורט ראויים לספורטאים ולכל האוכלוסייה הכרחית לקידום הספורט ההישגי, התחרותי והקהילתי
כאמור, בביקורת עלה פער משמעותי בנגישות מתקני הספורט לאוכלוסייה לרעת החברה הערבית, החברה החרדית ורשויות בדירוג כלכלי חברתי נמוך. מתקני ספורט רבים אינם מנוצלים ביעילות לאורך השנה. למשל, מגרשי ספורט חיצוניים שאינם מקורים ולכן אינם מתאימים לכל מזג אוויר, ובריכות שחייה רבות אינן מחוממות ולכן פועלות רק בחודשי הקיץ. עוד עלה ש-20% מתוך 3,284 מתקני ספורט שיכולים לשמש את הקהילה ופרוסים ב-134 רשויות - אינם זמינים לציבור ולשם השימוש בהם יש צורך בתיאום מול האחראי.
רוצים להתאמן במתקן ציבורי? תשלמו
במסגרת סיורים שערך צוות ממשרד מבקר המדינה בפתח תקווה, חולון, ראש העין, רמת גן ותל אביב נראו מגרשים חיצוניים נעולים שיכולים לשמש את הקהילה, אך הציבור אינו יכול להיכנס אליהם. יש גם רשויות שמנסות לעשות קופה על מתקני הספורט שמיועדים לטובת הציבור. המבקר מצא למשל שעיריית ראש העין משכירה לציבור מגרש קטרגל סינתטי שמיועד לקהילה בעלות של 180-140 שקל לשעה, שלא בהתאם לכתב ההתחייבות הקובע כי מתקנים המיועדים לקהילה יש להעמיד לרשות כלל הציבור ללא עלות. המבקר קבע כי עיריית ראש העין נדרשת לפעול בהתאם לכתב התחייבותה ולא לגבות תשלום בעבור מתקן המיועד לשימוש קהילה.
המבקר המליץ שהגופים הנוגעים לנושא מתקני ספורט - משרד הספורט, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל והרשויות המקומיות - יפעלו לצמצום הפערים במתקני הספורט השונים ברשויות הנמצאות בדירוג כלכלי חברתי נמוך ובכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות.
עוד הציע המבקר, שמשרד הספורט יקדם יחד עם הרשויות תוכנית מקיפה לשדרוג ושיפוץ של מתקני הספורט, כדי שינוצלו באופן יעיל יותר לאורך השנה ובאופן שיעמוד בתקני בטיחות, וכן פתיחה של מגרשי הספורט החיצוניים לקהילה, ככל שניתן, כדי לנצלם באופן יעיל יותר לטובת הציבור.
עוד מומלץ שמשרד הספורט יקים מערך פיקוח ובקרה לוודא את עמידת הרשויות בהתחייבויותיהן, ויוודא מול הרשויות שכל המידע על אודות זמינות מתקני הספורט שפתוחים לשימוש הקהילה יפורסם הן על גבי שילוט מתאים במתקני הספורט עצמם והן באתר האינטרנט שלהן.
