אם אתם סובלים מכאבי גרון, נזלת, כאבי שרירים או שיעול, המחשבה הראשונה שכנראה תחלוף בראשכם היא שנדבקתם בקורונה, ובצדק. אם עד לפני שנתיים התסמינים הללו היו יכולים להתאים למחלות ויראליות קלות או לשפעת, הרי שכיום קשה מאוד להבדיל בינן לבין הדבקה בנגיף הקורונה.
התחזיות המוקדמות על גל התחלואה החמישי אכן התממשו, עם 12 אלף נדבקים אובחנו רק אתמול (ג'), ואלפים גודשים את המרפאות בקופות מדי יום עם תסמינים שונים. הדרך הטובה ביותר להישמר מפני תחלואה קשה היא התחסנות נגד קורונה ושפעת. אבל אם כבר נדבקתם, כדאי לדעת במה. קורונה, שפעת והצטננות - שלושתן עשויות לגרום למנעד רחב של תסמינים.
קראו עוד:
חולי אומיקרון, במיוחד המחוסנים מבניהם, מדווחים על תסמינים המזכירים התקררות – גרון מציק, עייפות קלה, כאבים וחולשה. נתונים שנאספו לפי כשבועיים בלונדון, מראים שחמשת התסמינים המובילים שדווחו על ידי חולי אומיקרון היו נזלת, כאבי ראש, עייפות (קלה או חמורה), התעטשויות וכאבי גרון.
חום – לא גבוה מדי
כל המחלות הוויראליות והחיידקיות עלולות לגרום לעליית חום. אולם בעוד שדלקת חיידקית (המטופלת באנטיביוטיקה) גורמת לרוב לחום גבוה מאוד, מחלות ויראליות לא תמיד מלוות בחום גבוה, וגם אם כן, הוא לרוב חולף. עם זאת, אין מדובר בכלל ברזל, ועליית חום גבוה יכולה להופיע בכל המחלות. לרוב, בזני הדלתא והאומיקרון, החום הגבוה קצר ואינו עולה על 38.5 מעלות.
כאבי גרון – נפוצים באומיקרון
המחלות הוויראליות נוטות לתקוף בשלבים הראשונים של המחלה את הלוע, ולגרום שם לפגיעה דלקתית הגוררת, בין היתר, שחרור של מתווכים כימיים והרחבה של כלי דם, עם או בלי הגדלה של השקדים, שהם חלק מבלוטות הלימפה בגוף. התוצאה היא אדמומיות וכאבי גרון. זהו גם סימן ההיכר של האומיקרון.
חולשה, עייפות וכאבי שרירים לאורך זמן
התהליכים הדלקתיים להם גורמים הווירוסים עם פלישתם לגוף, גוררים שחרור של מרכיבים המביאים לעליית חום לצד חולשה וכאבי שרירים. תסמינים אלו, כאמור, לא חייבים להופיע ואינם מעידים על חומרת המחלה.
במחלות ויראליות ותיקות יותר, כמו אלו הנגרמות על ידי נגיפי השפעת, התסמינים הללו חולפים לרוב תוך כיומיים-שלושה. בקורונה הם עלולים להימשך זמן רב יותר, במיוחד העייפות, לעתים אפילו במשך שבועות או חודשים, בעיקר עם איתרע מזלכם ובנוסף לקורונה לקיתם בלונג-קוביד.
שיעול - כבר לא מהווה סימן היכר מרכזי
בתחילת מגפת הקורונה לפני שנתיים, השיעול היה סימן ההיכר של המחלה, וגם זה שגורם להעברה העיקרית של הנגיף ולהדבקה. כיום, בעידן האומיקרון והחיסונים, השיעול כבר לא מהווה סימן היכר מרכזי. כך או כך, כאשר השיעול משמעותי ומלווה בקוצר נשימה, זוהי אינדיקציה לפנות לרופא המטפל ובמקרים קשים גם להגיע לחדר המיון. נזכיר כי במקרה של שיעול אצל חולי קורונה, אין להגיע למרפאות של הקופות, אלא למרפאות ייעודיות לחולי קורונה, או לייעוץ טלפוני במוקדי האונליין והחירום של הקופות.
איך לדעת בוודאות שנדבקתם בקורונה?
הדרך היחידה לדעת שנדבקתם בנגיף הקורונה היא על ידי בדיקה. הבדיקה חשובה לא רק לצורך הבידוד, אלא גם כדי שהרופא המטפל ידע כיצד להמשיך בבירור כיצד לטפל בכם. ההנחיות כרגע הן עדיין לערוך בדיקת אנטיגן באחד ממוקדי הבדיקות בכל חשד להדבקה, כאשר משרד הבריאות פרסם אתמול הבהרה כי בדיקות האנטיגן המוסדיות (בהן נעשה שימוש בעמדות הבדיקה המורשות) נמצאו כיעילות בזיהוי וריאנט האומיקרון. יחד עם זאת אומרת אתמול (ג') פרופ' גליה רהב בריאיון לאולפן ynet, כי בדיקות האנטיגן פחות מדויקות בשלב הראשוני של ההידבקות באומיקרון: "אנטיגן היא בדיקה מצוינת אבל באומיקרון כנראה שלא, לפחות בתחילת המחלה. אני הייתי ממליצה לעשות קודם PCR ובהמשך אנטיגן".
איך להתמודד עם התסמינים?
תסמיני המחלות הוויראליות הם לרוב קלים עד בינוניים וחולפים תוך מספר ימים. במקרה של תסמינים קלים, יש לפעול כך:
- גשו לבדיקת קורונה והמתינו בבידוד עד לתוצאה.
- במקרה של עליית חום, אין חובה להורידו אם הוא מתחת ל-38.5 מעלות. במקרה של חום גבוה, ניתן להיעזר בתרופות להורדת חום, במינונים המקובלים.
- אם אתם סובלים משיעול, תוכלו להיעזר בתרופות לשיעול ובמקרים קשים גם במשאפי ונטולין או פליקסוטייד שיינתנו במרשם רופא. בתי המרקחת של הקופות מאפשרים משלוח תרופות עד הבית. תוכלו להיעזר גם באינהלציות של סלאיין (מי מלח סטריליים) בריכוז גבוה. בנוסף, הקפידו על שתייה מרובה.
- במקרה של כאבי גרון מומלץ לשתות או לאכול מוצרים קרירים ולא חמים או חריפים, כולל גלידה. אלה יסייעו להתכווצות כלי הדם המורחבים ובהקלה על התסמינים. תוכלו להיעזר גם בכדורי מציצה להקלה על כאבי גרון, אם כי יעילותם מוגבלת.
באלו מקרים יש לפנות לרופא?
- חום גבוה מעל 38.5 מעלות שאינו חולף תוך שלושה ימים ואינו יורד לאחר נטילת מורידי חום.
- הופעת דימומים תת-עוריים (פטכיות).
- מעל שלוש הקאות.
- אי מתן שתן מעל עשר שעות.
- חוסר יכולת לבלוע נוזלים.
- קוצר נשימה: הכחלה בשפתיים או נשימות מהירות (מעל 20 במבוגר ו-40 בילד).
- הכרה מעורפלת.
