בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
קואליציית ארגוני החולים הבינלאומית לסרטן ריאה ערכה מחקר בינלאומי, כולל בישראל כדי לאמוד סוגיות רבות הקשורות למחלה. המחקר נערך ב-29 מדינות כולל בישראל בהשתתפות כ-30 אלף בני אדם.
מממצאי המחקרים שהוצגו השבוע בכנס הסרטן העולמי (WCLC) שנערך השבוע בסינגפור עולה תמונת מצב מדאיגה: מחצית מהציבור בישראל אינו מכיר כלל את תסמיני המחלה, מעל ל- 50% מהציבור חש פחות סימפטיה לחולי סרטן ריאה מאשר לאנשים שחלו במחלות סרטן אחרות לאור העובדה שחלק מהחולים חלו במחלה בשל עישון וכרבע מהחולים העידו על בעיה בנגישות למידע ושמידע חיוני אודות המחלה שלהם הגיע אליהם בשלב שבו כבר היה מאוחר מדי.
הקואליציה העולמית – אליה משתייכת גם העמותה הישראלית לסרטן הריאה – ערכה מחקר אודות התפיסות כלפי האנשים שחולים בסרטן הריאה. חלק ניכר מהנסיבות שגרמו לתחלואה בסרטן הריאה קשורים לעישון. עובדה זו גורמת לא פעם גם סטיגמות וסנטימנט שלילי כלפי החולים.
החוקרים סיפרו למשתתפי המחקר שאחד הגורמים המרכזיים למחלה היה עישון סיגריות ומוצרי טבק ולאחר מכן ביקשו מהם לציין עד כמה הם מזדהים עם המשפט הבא: "יש לי פחות סימפטיה לחולי סרטן ריאה מאשר לחולי סרטן אחרים".
ממצאי הסקר מלמדים כי יותר מ- 4 מכל 10 אנשים ברחבי העולם (42.6%) חשים פחות סימפטיה לחולי סרטן ריאה מאשר לחולי סרטן אחרים. ממצאי המחקר מדאיגים לאור העובדה שבמחקר זהה שערכה הקואליציה ב-2017 אחוז המשיבים באופן זהה לשאלה זו עמד על 21%.
גברים נטו להביע פחות סימפטיה לחולי סרטן ריאה מאשר נשים (50.3% לעומת 35.6%). בנוסף, העלייה בסימפטיה כלפי חולי סרטן ריאה עולה בהתאם לגיל הנשאלים: 50% מהנשאלים הצעירים (בגילאי 18-24) הודו שהם פחות סימפטיים לחולי סרטן ריאה בהשוואה לחולים במחלות סרטן אחרים. באופן מפתיע, דווקא מעשנים הביעו פחות סימפטיה לחולי סרטן ריאה מאשר נשאלים לא מעשנים (46% לעומת 39.7%).
שני שילההכי פחות סימפטיה – מצרים, הכי הרבה – נורבגיה
בישראל שיעור המשיבים שהביעו פחות סימפטיה לחולי סרטן ריאה גבוה מהממוצע העולמי ועמד על 50.75%; המדינה שבה השיעור הגבוה ביותר של משיבים שחשים פחות סימפטיה לחולי סרטן ריאה היא מצרים (79%) ואילו בנורבגיה ובשבדיה השיעור הנמוך ביותר (כ-32% מהמשיבים).
החוקרים ביקשו לבחון גם את מידת ההסכמה של הציבור להכללת תוכנית סקר לאומית לאבחון מוקדם של סרטן הריאה על מנת לסייע לאנשים בגילוי מוקדם של המחלה. על פי הממצאים 85% מהמשיבים סבורים שיש צורך בתוכנית שכזו, ללא הבדל בין גברים לנשים. בקרב מעשנים נצפתה תמיכה גבוהה יותר בקיום תכנית סקר (87% לעומת 83%). בישראל 82% מהמשיבים תמכו בעמדה זו.
50% מהציבור בישראל לא יודעים על אף סימפטום של סרטן הריאה
המחקר בחן גם את רמת המודעות של הציבור לתסמינים של סרטן ריאה וביקש מהנשאלים למנות כמה שיותר תסמינים שהם מכירים.
על פי הממצאים כמעט 4 מכל 10 משיבים (37.5%) הודו כי אינם מכירים שום סימפטום של המחלה. גברים מכירים פחות את תסמיני המחלה בהשוואה לנשים (40.5% לעומת 35%), וככל שהגיל של הנשאלים צעיר יותר כך חוסר המודעות לתסמיני המחלה עולה (קרוב למחצית מצעירים בני 18-24 כלל לא יודעים מהם תסמיני המחלה). לא נצפו הבדלים בין אנשים מעשנים ללא מעשנים ברמת המודעות לתסמיני המחלה.
בישראל, תמונת המצב גרועה יותר ו-50% ממשתתפי המחקר בישראל הודו שאינם מכירים כלל את תסמיני המחלה. מנגד, בדרום אפריקה נרשמה רמת המודעות הגבוהה ביותר ורק כ-17% מהנשאלים לא הכירו כלל סימפטומים של המחלה. ביפן נצפתה הרמה הגבוהה ביותר של אנשים שלא מודעים לתסמינים – 54.4%.
רבע מהחולים מקבלים מידע – מאוחר מדי
קואליציית ארגוני החולים הבינלאומית לסרטן ריאה ערכה מחקר נוסף בקרב חולים בסרטן ריאה. המחקר נערך השנה ב-14 מדינות לרבות בישראל בהשתתפות יותר מ-14 אלף חולים. 78% מבין המשתתפים היו בגילאי 35 ומעלה וכ-70% מהם אובחנו ב-5 השנים האחרונות.
החוקרים ביקשו לבחון האם המטופלים ערכו בדיקה גנומית. הטיפול בסרטן ריאה עבר מהפכה של ממש בשנים האחרונות. היכולת לאפיין כל גידול על-ידי מוטציה או מרקר ביולוגי מאפשרת להתאים לחולים טיפולים ממוקדי מטרה. לאור העובדה הטיפולים אלו הפכו שכיחים יותר ויותר באסטרטגיות הטיפול בסרטן הריאה, ישנה חשיבות שמטופלים יהיו מודעים להם ומדוע חשוב לאתר אותם אצל כל חולה. בישראל זכאי כל חולה סרטן ריאה לקבל במסגרת סל התרופות בדיקה גנומית מקיפה (NGS) לאחר אבחון המחלה כדי לקבוע את מאפייני הגידול שלו ולהתאים לו טיפול מותאם אישית.
על פי הממצאים, 68% ממשיבי הסקר העידו כי ערכו בדיקה גנומית. עם זאת, קרוב ל-20% מהמשתתפים במחקר כלל לא ידעו אלו מאפיינים גנומיים (ביו מרקרים) יש למחלתם. בנוסף 20% לא היו בטוחים אם כלל עברו בדיקה גנומית.
עוד עולה מהמחקר ש-91% מהמשיבים העידו שהם מרגישים מעורבים במידת מה בהחלטות לגבי הטיפול במחלתם ומעט יותר משליש מהם (34%) טענו שהוא מעורבים באופן מלא. קבוצה קטנה של חולים(9%) לא הרגישו מעורבים בקבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול במחלתם ושליש מהם טענו שהיו רוצים להיות מעורבים. רוב החולים העדיפו פגישות פנים אל פנים עם הרופא שלהם מאשר שיחות וירטואליות או טלפוניות.
כרבע מהמשיבים (24%) מעידים שמידע חיוני בנוגע למחלתם הגיע אליהם בשלב שכבר היה מאוחר מדי עבורם, עובדה שמעידה על הצורך לחזק את דרכי הפצת המידע לחולים בין אם דרך מטפלים או ערוצי תקשורת. בעוד שהרוב המוחץ של המשתתפים מעוניינים לדעת ולקבל מידע על מחלתם קבוצה קטנה של 9% ציינה כי היא אינה רוצה לקבל שום מידע אודות סרטן ריאה.
לאור ממצאי המחקר מערכות הבריאות בישראל וברחבי צריכות העולם לשפר את העלאת המודעות בציבור לקיומן של תוכניות סקר לאבחון מוקדם של סרטן הריאה, לחזק ולתמוך בשיפור התקשורת בין צוותי רפואה לחולים אודות בדיקות גנומיות ומידע שחשוב למטופל כדי להיות מעורב בקבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול שלו. בנוסף, למרבה הצער חולי סרטן ריאה סובלים מסטיגמה שלילית למרות שחלקם מעולם לא עישנו. מערכות הבריאות והחינוך צריכות לפעול על מנת לשנות את הסטיגמה הזו ולפעול להעלאת מודעות לתסמיני המחלה ולפעול למניעת עישון טבק וסיגריות אלקטרוניות בעיקר בקרב הדור הצעיר
הכותבת הינה מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה שנבחרה לתפקיד יו"ר הועדה של נציגי החולים מטעם האיגוד הבינלאומי לחקר סרטן הריאה
בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
