שירותי בריאות כללית היא קופת החולים הגדולה במדינה. בסוף 2022 היו חברים בה כ-4.8 מיליון חברים שהם כ-51% מתושבי ישראל. בפריפריה היא אפילו דומיננטית יותר, כאשר בצפון היא חולשת על 72% מהמבוטחים ובדרום על 65% מהם. ואולם, התוצאות הכספיות הלא-מזהירות שלה עומדות במוקד דוח של מבקר המדינה. את שנת 2022 סיימה הכללית בגירעון של 589 מיליון שקל. בדוח המבקר מתברר כי המקור המרכזי לגירעון הוא 14 בתי החולים שלה שמופעלים בצורה לא-יעילה שאינה תורמת לקיצור תורים.
מחזור הפעילות של כללית ב-2022 הסתכם בכ-44.5 מיליארד שקל. מבקר המדינה ממליץ למשרדי הבריאות והאוצר לגבש איתה תוכנית סדורה רב-שנתית שתביא לכיסוי הגירעון.
3 צפייה בגלריה
בניין הנהלת כללית ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. הגירעון ענק, אז מדוע להתעקש להישאר במקום הכי יקר במדינה?
(צילום: דנה קופל)
לאורך השנים תוצאות הפעילות של הכללית ממגזר הקהילה היו רווחיות ושיעורן ממחזור ההכנסות היה כ-9-6%, ואילו בשאר קופות החולים רווחיות תוצאות הפעילות של מגזר הקהילה הייתה בשיעור נמוך יותר שאינו עולה על 3.6%. אבל כשבוחנים לעומק את הנתונים, מגלים כאמור שהבעיה החריפה נמצאת בבתי החולים של הקופה. שיעור הגירעון בבתי החולים של הכללית בשנים 2022-2019 היה כ-20% ממחזור הפעולות, ואילו בבתי החולים הממשלתיים שיעור הגירעון היה כ-9-5% בשנים 2019 - 2021 ועודף בשיעור של 11% בשנת 2022. נתונים אלו הפוכים כאמור לתוצאות הפעילות של הכללית ממגזר הקהילה, המצביעות על רווחיות לאורך השנים.
בתי החולים הממשלתיים מפעילים תאגידי בריאות שמפעילים בין היתר את בתי החולים בשעות אחר הצהריים, לדוגמה, לצורך ניתוחים אלקטיביים. בשנת 2019 היו ההכנסות מתאגידי הבריאות כ-26% מסך ההכנסות של המרכזים הרפואיים הממשלתיים (3.6 מיליארד שקל מתוך 13.6 מיליארד שקל). לעומת זאת, לבתי החולים של הכללית אין תאגידי בריאות, ובשל צורת ההעסקה של רוב עובדי הכללית (שכירים בהסכמים קיבוציים), הפעילות בשעות אחר הצהריים מוגבלת למתן שירותים מסוימים דרך פרויקט קיצור תורים. חלק מחדרי הניתוח לא פועלים מהשעה 15:00. עלות השירותים לאחר שעות העבודה הרגילות גבוהה במיוחד, כך שמבחינת הקופה אין בכך כדאיות כלכלית.
המבקר ממליץ שהכללית, בשיתוף משרד הבריאות, תבחן את הרחבת פעילות בתי החולים שבבעלות הקופה, בעיקר בתחומים שבהם יש תורים ארוכים לקבלת השירות וכך תתאפשר הגדלת תפוקותיהם, תוך שמירה על יציבותה הפיננסית של הקופה. "כמו כן, מומלץ כי משרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל הסיבות לפערים בגירעון הגולמי בין בתי החולים של הכללית לבתי החולים הממשלתיים, ובהתאם לתוצאות הבדיקה יבחנו את האפשרות להנחות את הכללית, כך שהקופה תגדיל את פעילות בתי החולים שלה במסגרת פרויקט קיצור תורים או בדרך אחרת שתגרום לקיצורם".
בשנים 2021-2019 הציגה הכללית מגמת שיפור בגירעון, אך בשנת 2022 חלה הרעה במצבה הפיננסי, שהביאה לירידה בעודף מ-710 מיליון שקל בשנת 2021 ל-190 מיליון שקל. הסבר לשינויים במגמה מתבסס על העובדה שבשנים 2021-2020 התפשטה מגפת הקורונה, ועימה השתנה תמהיל השירותים שסיפקה הקופה.
3 צפייה בגלריה
בתי החולים של כללית אחראים לחלק הארי של הגירעון. בתמונה: בילינסון בפתח תקווה
(צילום: Teo K / shutterstock)
במקביל לכך הקופה קיבלה מהמדינה תקציב נוסף כדי לסייע לה להתמודד עם מגפת הקורונה באמצעות תוספת של כוח אדם עבור בתי החולים ותמיכה בסכום של כ-900 מיליון שקל עבור כל אחת משתי השנים 2021-2020. לאחר קבלת התקציב הנוסף סיימה הקופה את השנים האלו בעודף של 354 מיליון שקל ו-495 מיליון שקל בהתאמה. מנגד, את שנת 2022 סיימה הקופה בגירעון עצום, בין היתר מאחר שהמדינה לא המשיכה לשפות את הקופה בגין ההוצאות מהתמודדות עם מגפת הקורונה ומעלייה בהוצאות שכר עקב הסכמים חדשים שנחתמו.
גם מאוחדת ולאומית סיימו את שנת 2022 בגירעון, כ-459 מיליון שקל וכ-52 מיליון שקל, בהתאמה (בשנת 2021 היה עודף של כ-39 מיליון שקל וכ-14 מיליון שקל, בהתאמה). מכבי היא יוצאת דופן בסקירה זו של המבקר והיא סיימה את 2022 בעודף ענק של כ-407 מיליון שקל (בשנת 2021 היה עודף של כ-149 מיליון שקל).
ואיך מסבירים בכללית את הבור הענק בתקציב? הקופה מסרה בתשובתה מאפריל השנה כי "בתקופת הקורונה גדלו הוצאותיה בשל סכומים ניכרים שנדרשו להתמודדות עם המגפה ותוצאותיה הן בשירותים שהיא סיפקה והן באמצעים שבהם השתמשה. בין השאר, הקופה סיפקה שירות רופא און-ליין, הרחיבה את פעילות המעבדות, פתחה מחלקות קורונה ופיתחה תשתיות מחשוב. הוצאותיה גדלו בתחילת שנת 2022 בשל גל נוסף של המגפה שהתפתח וכן היא נדרשה להמשיך ולשמר רמת מוכנות גבוהה, לרבות שימור מחלקות קורונה, מחשש להתפרצות גלי מגפה נוספים".
לא חייבים לשבת בארלוזורוב בתל אביב
מדוח המבקר עולה שלכללית כ-500 נכסים בבעלותה המשמשים את מחוזות הכללית ואת הנהלתה. הדוח מותח ביקורת על גרירת הרגליים של כללית בהשבחת נדל"ן. בבעלות הקופה נכסים במקומות היקרים ביותר במדינה, "אך הם אינם משמשים כמרפאות ולכן אין חובה שיימצאו במקומם", כך לדברי המבקר. לדוגמה, שני נכסים בשטח בנוי כולל של כ-20 אלף מ"ר המשמשים את הנהלת הקופה ונמצאים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, נכסים המשמשים את הנהלות המחוזות ונמצאים בתל אביב ובחיפה, ונכס נוסף ששטחו של כ-32 אלף מ"ר בפתח תקווה ומשמש כמרכז הדרכה ארצי.
בין 2022-2018 המשיכה הכללית לרכוש שטחים למרפאות (שלוש מרפאות בעלות כוללת של כ-40 מיליון שקל) ובמקביל שכרה שטחים למרפאות (94 מרפאות בעלות שכירות שנתית של כ-38 מיליון שקל). המשמעות הכלכלית היא שבראייה ארוכת טווח ייתכן שההוצאה עבור שכירת השטחים תהיה גבוהה ביחס לחלופת הרכישה של אותם הנכסים.
המבקר מותח ביקורת על משרדי הבריאות והאוצר, וקובע כי "העיכוב בהעברה של כספי התמיכות ממשרדי הבריאות והאוצר לכללית - כ-2.3 מיליארד שקל (וליתר הקופות) והעברתם רק בחודש האחרון של שנת 2022 מקשים על הקופה לנהל את תזרים המזומנים שלה, מייצרים מצב של אי-ודאות לגבי התקציב שיעמוד לרשותה לצורך מימון פעילותה השוטפת ופוגעים ביכולתה לתכנן את פעילותה, להציב יעדים ולנקוט פעולות לחיסכון ולהתייעלות. הדבר גם מקשה על משרד הבריאות למלא באופן מיטבי את תפקידו כמאסדר (רגולטור) של מערכת הבריאות".
כללית מסרה בתגובה: "דוח מבקר המדינה, כמו גם דוחות נוספים, מראים כי כללית פועלת בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. גם בדוח זה מודגש כי התמיכות והתקצוב מהמדינה אינם מגיעים במלואם בבסיס התקציב (למרות השיפור בתחום זה) ולעיתים ניתנים במועדים מאוחרים ובכך מכבידים את הפעילות השוטפת. המבקר מציין את אופי הפעילות הרחב והייחודי של כללית ב-14 בתי החולים שלה שמעניקים טיפול רפואי לכלל אזרחי ישראל - פעילות אשר נזקקת לתקציבים ההולכים וגדלים מדי שנה בשעה שמקורות המימון אינם גדלים בהתאם, וממליץ למשרדי הבריאות והאוצר לגבש תוכנית סדורה רב-שנתית שתביא לכיסוי הגירעון בתחום זה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במטרה לייצר אופק תכנוני ותפעולי ארוך טווח למערכת הבריאות, אושר בדצמבר 2023 המתווה הרב-שנתי להסדרת תקציבי הקופות. הממשלה אישרה את תוספת התקציב הנדרשת ואת הטמעתו בבסיס, הקופות ונציגי המדינה חתמו על ההסכמים והטמעת התקציב בבסיס ופרסום מבחני התמיכה הנותרים. במסגרת המתווה התווסף לבסיס סל הבריאות השנה (המקודם מדי שנה בהתאם למדדים הנדרשים) סכום של כ-4 מיליארד שקל, כך שלקופות יוקצה התקציב הנדרש להן מראש והן יוכלו להתנהל תוך ודאות תקציבית ותפעולית.
"תוספת התקציב לבסיס, שמבטאת תוספת ריאלית של כ-2 מיליארד שקל לתקציב הקופות בהשוואה לשנה הקודמת, תינתן מראש כך שלכל קופה יהיה ברור בתחילת השנה מה התקציב המוקצה לה וכיצד עליה להיערך בהתאם לאספקת שירותי בריאות איכותיים ונגישים למבוטחיה. עמדת המשרד היא כי שאר התקציב שמועבר בעזרת מבחני תמיכות יועבר אף הוא לבסיס התקציב".
