ריאיון עם מומחה קורונה בכיר פרופ' אלי וקסמן
(צילום: שמוליק דודפור)
העלייה בתחלואה, גם אם באופן מתון, מדאיגה את פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן. הבוקר (ה') הוא אומר לאולפן ynet: "צריך להבין שיש סכנה באובדן שליטה ובזה יש סיכון משמעותי של חולים קשה. במצב שבו כשני אחוזים מהנדבקים מגיעים למצב קשה, ואם נמשיך לראות עלייה במספר הנדבקים החדשים היומי ונגיע לאלפים של נדבקים חדשים, תוך 7-8 שבועות נהיה במאות חולים קשה".
לדבריו, העובדה שרק שני אחוזים מגיעים למצב קשה, בהחלט מעידה על יעילות החיסונים. "נכון, יש ירידה מסוימת, אבל היא לא מאוד גדולה, לפני החיסונים והזן החדש השיעור היה פי 2.5%".
קראו עוד:
אם לא יינקטו צעדים עכשיו, האם גורל שנת הלימודים בסכנה?
"נכון אם זה ממשיך ככה, זה עלול לקרות, אבל בזכות החיסון הרחב שיש לנו, עוד ניתן להשתלט על ההתפרצות הנוכחית בצעדים שונים בלי להגיע לסגר. דרך אגב, הסכנה כרגע היא לא מחו"ל, אלא מפה. עיקר ההדבקות כרגע הוא מהארץ ולכן האכיפה של עטיית מסכות ובידודים חשובה, והקבינט נקט צעדים כדי לממש את זה".
הקבינט הלך רק חצי צעד קדימה, לא קיבלו את כל ההחלטות, איזו הצעה היית רוצה לראות מתקבלת אתמול?
"ההמלצה שחסרה לי וזה מה שהמלצנו בישיבה היא השבה של תו ירוק שמותאם לתנאים הנוכחיים, שזה הקטנה משמעותית של שהייה של בלתי מחוסנים במקומות סגורים. אין ספק שהחיסון מקטין את הסכנה האישית של כל אחד להידבק ומקטין את הסיכוי להידבק קשה, בנוסף הוא מקטין את קצב ההתפשטות של המגפה, אבל כשמאפשרים ללא מחוסנים להסתובב אנחנו מגדילים את הסיכונים, את קצב ההדבקה והתפשטות וגם הגדלת מספר החולים קשה. לכן הדבר הנכון לעשות הוא לצמצם את הסיכון הזה, להחזיר את התו הירוק".
וקסמן מוסיף ואומר כי בקבינט הקורונה אין תמימות דעים על המצב הנוכחי. "יש שם אנשים שעדיין לא הבינו את הסיכון שקיים, ולכן לדעתי ההחלטה מתעכבת. ככל שנתעכב יותר נתקשה להשתלט על המגפה באמצעים של התו הירוק ואנחנו עלולים להידרש לצעדים חמורים יותר".
אתה מכוון אולי לשרת החינוך, השרה יפעת שאשא ביטון, שכן לדעתך יש כרגע סכנה שמרחפת מעל שנת הלימודים?
"נכון, האוכלוסיה הגדולה שלא מחוסנת היא אוכלוסיית הילדים, וכשהאוכלוסייה הכללית תחזור להתנהלות רגילה אנחנו עלולים לראות התפרצויות, וזה באמת מה שקורה לנו ולכן אנחנו חייבים לדכא את ההתפרצות הזאת".
האם עד תחילת שנת הלימודים אפשר לדכא חזרה את הנגיף למקום הרגיל שלו - של בודדים נדבקים ביום?
"נראה שכן, אין ודאות בדברים האלה, אבל אני חושב שיש סיכוי גבוה שנצליח לדכא את ההתפרצות אם ננקוט בצעדים שציינו קודם. המשמעות של חיים לצד הקורונה היא לא התעלמות מהקיום שלה, אלא לשמור אותה ברמה נמוכה על ידי שילוב של שני דברים מרכזיים, חיסונים וצמצום ככל שניתן בפגיעה במשק, יחד עם מניעת התפרצויות. ככל שיגדל היקף החיסונים בקרב ילדים, הצעדים הנוספים שנצטרך לנקוט יהיו קטנים יותר ומצומצמים יותר".
כשאתה שומע את שרת החינוך מבקשת לפטר את ד"ר שרון אלרעי פרייס, מה דעתך?
"אני חושב שהגורמים המקצועיים במשרד הבריאות עושים עבודה מאוד טובה, בסך הכל. בקרב המומחים החיצוניים של משרד הבריאות יש תמימות דעים לגבי המספרים שציינתי, שני אחוז מהחולים שמגיעים למצב קשה. כך שלדעתי אין שום סיבה עניינית לפקפק בנתונים האלה ובהשלכות האלה".
ובתוך כך, אתמול (ד') אובחנו 762 מאומתים, אבל קצב העלייה הואט בימים האחרונים. ב-13 ערים יותר מ-100 חולים פעילים, שיעור החיוביים - 1.3%. מספר החולים קשה ממשיך לעלות בהדרגתיות והגיע לשיא של חודשיים - 54.
בישראל 5,372 חולי קורונה פעילים. 467 מהם בתל אביב, 283 בנתניה, 265 בפתח תקווה, 180 בראשון לציון, 155 בירושלים, 151 בכפר סבא, 142 בחולון, 139 בפרדס חנה-כרכור, 128 באשדוד, 122 בכפר יונה, 113 במודיעין-מכבים-רעות, 111 בהרצליה ו-101 בחדרה.
וזה מה שקורה בבריטניה בעקבות התפשטות זן הדלתא. צפו בריאיון עם ד"ר פרידמן:
מה מצב הקורונה בבריטניה ד"ר אליס פרידמן
(צילום: שמוליק דודפור)
