בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים טרגיים של תגובות קטלניות למזונות אלרגניים. רק בשבוע שעבר הלך לעולמו דוד אוחנה, בן 22, מירושלים, שהיה אלרגי לחלב ונחשף בטעות לגבינה במהלך ביקור במסעדה בקולומביה. זכור גם המקרה של אושר דרעי, בת 22 מחצור הגלילית, שנפטרה באפריל 2021 לאחר שאכלה קינוח חלבי במסעדה בראש פינה.
קראו עוד:
אחרי מותה התראיינה לאולפן ynet אמי קינן, שגם היא אלרגית לחלב, וסיפרה על ביקור שלה אצל קוסמטיקאית שהסתיים רע. "היא מרחה על פניי קרם חלבי, והתוצאות היו קשות", אמרה. "זה היה ממש מבהיל. חשוב שיידעו שזו לא סתם רגישות, אלא סכנת חיים".
בעקבות המקרים האלה החליטו חברי ועד איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה בישראל לנסח כללים הנוגעים לאלרגיות למזון. הם מוצגים באמצעות עשרה מיתוסים הקשורים לנושא: חלקם נכונים, חלקם מופרכים.
1. אם יש חשד לאלרגיה למזון בגיל הינקות, מומלץ לפנות לבדיקת אלרגיה סביב גיל שנה: לא נכון. אבחנה של אלרגיה למזון יכולה להיעשות בכל גיל, ומומלץ לעשותה בהקדם האפשרי. האבחנה נעשית רק על ידי רופא מומחה באלרגיה ובאימונולוגיה.
2. המזונות האלרגניים השכיחים בישראל הם חלב, ביצה, בוטנים, שומשום ואגוזים: נכון. תיתכן תגובה אלרגית לכל מזון, אולם המזונות הללו הם השכיחים ביותר. אלרגיה לדגים קיימת בשכיחות נמוכה יותר. אלרגיה לסויה נדירה בישראל. חשוב להדגיש שהתגובה האלרגית היא לחלבון במזון. אי-סבילות ללקטוז היא חוסר יכולת לפרק את סוכר החלב, ואינה מסוכנת.
3. לילד שלי יש אלרגיה קלה לחלב. הוא לא צפוי לתגובות קשות בעתיד, מאחר שעד היום הייתה לו רק פריחה בכל חשיפה אקראית: לא נכון. העובדה שעד כה היו לילד תגובות קלות בלבד, אין משמעה שהוא לא בסיכון לתגובה קשה. חומרת התגובה תלויה בגיל הילד, בכמות החלבון האלרגני שאכל, בקיום של מחלה ויראלית במקביל או באסתמה לא מאוזנת ועוד.
4. אם לילד שלי יש תבחין עור חיובי לבוטנים, המשמעות היא שהוא אלרגי לבוטנים: ממש לא. תבחין עור חיובי, אין משמעו אלרגיה למזון. התבחינים לאלרגיה מאוד רגישים. במידה שהם שליליים, סביר להניח שאין אלרגיה למזון. לעומת זאת, לילדים רבים ייתכנו תבחיני עור חיוביים למזונות שהם יכולים לאכול.
העובדה שעד כה היו לילד תגובות קלות בלבד, אין משמעה שהוא לא בסיכון לתגובה קשה. חומרת התגובה תלויה בגיל הילד, בכמות החלבון האלרגני שאכל, בקיום של מחלה ויראלית במקביל או באסתמה לא מאוזנת ועוד
במידה שיימצא תבחין עור חיובי למזון שהילד מעולם לא אכל, יהיה צורך בבדיקת תגר כדי לבדוק אם יש אלרגיה לאותו מזון. בדיקת תגר היא האכלה מדורגת ומבוקרת של מזון, תחת השגחה רפואית, במכון אלרגיה ואימונולוגיה. למרבה הצער, התורים לבדיקות הם ארוכים, ומשמעות ההמתנה תפורט בהמשך.
מומלץ לעשות תבחיני עור לאלרגיה רק למזונות שלגביהם מתעורר החשד לתגובה, ולא למזונות שהילד אוכל, או שמעולם לא אכל.
חשוב להדגיש: אין קשר בין גודל התבחין העורי לחומרת האלרגיה.
5. מומלץ לחשוף ילדים למזונות אלרגניים מגיל מוקדם: נכון. בניגוד לתפיסה בעבר, היום אנו יודעים שחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון. ההמלצה הרשמית כיום היא לחשוף לחלבון בוטנים (ממרח בוטנים או במבה) ולביצה סביב גיל ארבעה חודשים. אין סיבה להניח שזה שונה במקרה של חלבון שומשום או חלבון אגוזים (כל עוד הם ניתנים באופן בטוח לאכילה, בהתאם לגיל הילד). במקרה של חלבון חלב, יש צורך שהחשיפה תתחיל כבר מוקדם יותר.
חשיפה מוקדמת, משמעה אכילה באופן קבוע, לפחות מספר פעמים בשבוע, ולא אכילה חד-פעמית. ילד עם תבחין עורי חיובי למזון מסוים שאותו עוד לא אכל, וייתכן שאינו אלרגי אליו, נמצא בסיכון גבוה לפתח אלרגיה כזו עד שיגיע לבדיקת תגר.
6. לילד שלי יש דרמטיטיס אטופית, והתבקשתי לבדוק לאלו מזונות הוא אלרגי, מכיוון שדרמטיטיס אטופית היא תוצאה של אלרגיה למזון: לא נכון. ילדים אטופיים נוטים יותר לפתח מחלות אלרגיות, כולל אלרגיה למזון, אולם דרמטיטיס אטופית היא מחלה עורית הקשורה לגורמים מבניים בעור, לחשיפות סביבתיות, לזיהומים עוריים ועוד, ואינה ביטוי של אלרגיה למזון.
מכיוון שילדים אלה נוטים יותר לפתח אלרגיה למזון, ולאור העובדה שהמשמעות של תבחיני עור אינה אלרגיה למזון בהכרח, יש להמליץ על חשיפה מוקדמת ולא על תבחיני עור לאלרגיה.
חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון. ההמלצה הרשמית כיום היא לחשוף לחלבון בוטנים ולביצה סביב גיל ארבעה חודשים. אין סיבה להניח שזה שונה במקרה של חלבון שומשום או חלבון אגוזים
7. אלרגיה למזון היא הכי מסוכנת בגיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת: נכון. בקרב תינוקות התגובות האלרגיות הן בדרך כלל קלות. עם הגיל, הסיכון לתגובות קשות יותר עולה, ומרבית התגובות הקטלניות מתרחשות בגיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת. אסתמה, בפרט אם אינה מאוזנת, היא גורם סיכון נוסף לתגובות אלרגיות קשות. חשוב להיות במעקב של אלרגולוג או רופא ריאות כדי לוודא שהאסתמה מאוזנת.
8. לילד שלי יש אלרגיה קשה לבוטנים. אסור לו אפילו לגעת בהם או להריח אותם: שלילי. תגובות קשות למזונות אלרגניים מופיעות בתגובה לאכילה בלבד. מגע יגרום לפריחה מקומית, בדיוק כמו תבחין עור לאלרגיה. זה לא נעים, אך לא מסוכן כלל. הרחה אינה מביאה לתגובות קשות.
לילד עם אלרגיה לדגים עשויה להיות תגובה קלה אם יטגנו בביתו דגים, אולם אלה מצבים נדירים. אין שום מניעה לאכול חלב, חביתה, או במבה ליד ילד עם אלרגיה לחלב, לביצה, או לבוטנים (בהתאמה), כל עוד הילד האלרגי לא מכניס את המזון האלרגני לפיו.
9. הטיפול מציל החיים בתגובה אלרגית הוא הזרקה של אפיפן: אכן. הטיפול בתגובה אלרגית קלה יכול להיות עם אנטי היסטמינים כמו פניסטיל, אולם במקרה של תגובה יותר קשה, גם אם היא מערבת רק מערכת אחת (כאבי בטן חזקים או קוצר נשימה), הטיפול הראשוני צריך להיות עם אפיפן ולהינתן מיד.
אלרגיה לחלב חולפת ב-70-60% מהמקרים, ואלרגיה לביצה חולפת בכ-80% מהמקרים. הסיכוי להחלמה קטן יותר במקרה של שומשום, ונמוך במקרה של בוטנים (20%) ואגוזים (כ-9%)
יש להדגיש, שאפיפן יעיל בטיפול בכל תגובה אלרגית למזון, לא רק תגובה מסכנת חיים, וכי מתן אפיפן שלא לצורך לא יגרום כל נזק. לכן, בכל מקרה של ספק יש להזריק אפיפן.
אפיפן מוזרק לחלק הקדמי-צידי של הירך (לא צריך להסיר את הבגדים קודם). יש להשאיר את המחט בירך לפחות שלוש שניות. במידה שאין שיפור מהיר, יש להזריק אפיפן נוסף. בכל מקרה של תגובה אלרגית שטופלה באפיפן, יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם. חשוב להיות במעקב תקופתי אצל אלרגולוג כדי לוודא שיש אפיפן בתוקף, ולקבל הדרכה על השימוש בו.
10. אלרגיה למזון אינה חולפת אף פעם: לא נכון. אלרגיה לחלב חולפת ב-70-60% מהמקרים, ואלרגיה לביצה חולפת בכ-80% מהמקרים. הסיכוי להחלמה קטן יותר במקרה של שומשום, ונמוך במקרה של בוטנים (20%) ואגוזים (כ-9%). החלמה מאלרגיה למזון מתרחשת בדרך כלל בשנים הראשונות לחיים.
חשוב להיות במעקב אצל אלרגולוג ולעשות תבחיני עור לאלרגיה באופן תקופתי כדי להעריך אם אירעה החלמה. ב-15 השנים האחרונות התפתחו טיפולים באלרגיה למזון, שיכולים להעלות את סף התגובה למזון האלרגני, להפחית את הסכנה בתגובות קשות ואף להביא למצב של צריכה חופשית של המזון האלרגני. ניתן לברר על הטיפולים השונים במרפאות האלרגיה ברחבי הארץ.
הכותבים הם חברי ועד האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה: פרופ' ארנון אליצור, פרופ' אבי ביגלמן, פרופ' אלון הרשקו, ד"ר יובל טל ופרופ' אהרן קסל
