אחרי ימים חמים מאוד, אנחנו צפויים לסוף שבוע קר וגשום, וחשוב להיערך אליו בהתאם. כולנו למדנו שאנחנו צריכים להיות "חכמים בשמש", אבל חשוב להיות חכמים גם בתקופה הקרה, בשל הסיכונים השונים שיש בחורף. שמירה על הבריאות כוללת לא רק תזונה נכונה, פעילות גופנית ופעולות אחרות של רפואה מונעת, אלא גם הישמרות מתאונות ומסכנות אחרות. בחלק ניכר מאזורי ישראל החורף אמנם מתון יחסית, אבל גם באזורים אלו עדיין יש סיכונים בחורף, בעיקר כתוצאה מגלי קור, המסכנים במיוחד ילדים, תינוקות, קשישים וחולים כרוניים.
קראו עוד:
נמצא שהירידה בטמפרטורות בחורף בישראל קשורה לעלייה בתמותה ממחלות לב ושבץ, ומשמעותית יותר בשנים קרות. הקור יכול להשפיע גם על משקל הלידה: במחקר שנערך בין 2003 ל-2014 בבית החולים סורוקה בבאר שבע, נמצא קשר בין משקל לידה נמוך לטמפרטורת סביבה נמוכה יותר בשליש השלישי להיריון. חולי אסתמה ומחלות נשימה כרוניות אחרות סובלים גם הם בחורף, שכן האוויר הקר גורם לגירוי בדרכי הנשימה ולעלייה ברגישות לזיהומים. לכן מומלץ לחמם את הבית, ללבוש ביגוד מתאים ולהקפיד על פעילות גופנית. בשל השהייה המרובה בחללים סגורים ולא מאווררים יש עלייה גם בחשיפה לזיהומים נשימתיים, ולכן חשוב להקפיד על אוורור.
5 צפייה בגלריה
אחת הסכנות שהחורף טומן היא ההיפותרמיה – מצב שבו חום הגוף יורד אל מתחת ל-35 מעלות צלזיוס. ילדים וקשישים רגישים אליה במיוחד
(צילום: shutterstock)
היפותרמיה ופגיעות קור אחרות
אחת הסכנות שהחורף טומן היא ההיפותרמיה – מצב שבו חום הגוף יורד אל מתחת ל-35 מעלות צלזיוס. ילדים וקשישים רגישים אליה במיוחד, כמו גם אנשים לאחר פציעה גופנית או כוויות נרחבות, חולים במחלות כרוניות או נפשיות מסוימות או לאחר צריכת אלכוהול או סמים. הפגיעה יכולה להתרחש כתוצאה מחשיפה למזג אוויר קיצוני, מנפילה למים קרים או מהירטבות במזג אוויר קר מאוד.
בנוסף לירידה בחום הגוף, האדם יהיה קר למגע, חיוור או עם גוון עור אפרפר, וכן תהיה שקיעה במצב ההכרה שתתבטא בבלבול ובישנוניות, לעיתים עד אובדן הכרה. מדובר במצב חירום שדורש פינוי מיידי לבית חולים. במקרה של חשד להיפותרמיה יש להזעיק את שירותי ההצלה, ועד לפינוי יש להכניס את הנפגע לסביבה מחוממת, להחליף ביגוד רטוב ביבש, כולל גרביים ונעליים – ואם מצב ההכרה מאפשר, להציע שתייה חמה. אין לתת משקאות אלכוהוליים בשום אופן. אין לעכב פינוי לשם פעולות אלו, שכן הן יכולות להיות מבוצעות גם באמבולנס.
פגיעות קור נוספות, כמו כוויות קור, יכולות להיגרם כתוצאה מחשיפת אזורים בגוף לאוויר או לחפצים קרים במיוחד, במיוחד בשילוב רטיבות, שנפוצות במיוחד באף, באוזניים ובכפות הידיים והרגליים. פגיעות אלו דורשות התערבות מקצועית, ויש לפנות לעזרה רפואית בהקדם.
כדי להימנע מהיפותרמיה ומפגיעות קור, חשוב להתלבש בהתאם למזג האוויר. את הילדים יש להלביש שכבה נוספת בהשוואה למבוגרים. אובדן חום מהגוף משמעותי במיוחד מהראש, מהפנים, מהידיים ומהרגליים, ולכן בימים קרים במיוחד מומלץ לחבוש כובע, לנעול נעליים סגורות ויבשות, לחמם את החדר ל-23-22 מעלות צלסיוס עם סדק לאוורור (המלצת ארגון "בטרם"), ולהימנע מפעילות גופנית אינטנסיבית שתגרום להזעה מרובה.
בשום אופן אין לשתות אלכוהול על מנת להתחמם. האלכוהול אמנם גורם לתחושת חמימות, אך למעשה מגביר את אובדן חום הגוף. יש להימנע גם מלישון על האדמה, שמתקררת במיוחד במהלך הלילה.
אמצעי חימום מסוכנים
חשוב לחמם את הבית על מנת למנוע פגיעות קור, אבל יש לעשות זאת באופן בטוח. האמצעים הבטוחים ביותר לחימום הבית הם אלו שאין בהם מקור אש או חום גלוי, כמו מזגן, רדיאטור או חימום רצפתי. אמצעים אלו לא גורמים לזיהום האוויר בבית, וניתן להשתמש בהם גם בלילה.
באמצעים אחרים כמו תנורי ספירלה ומפזרי חום יש להשתמש בהשגחה בלבד, בגלל הסיכון המוגבר לשריפה. גם תנורי נפט וגז וכן חימום באמצעות אח או קמין הם בעלי סיכון גבוה לשריפה, להרעלת פחמן חד-חמצני ולכוויות. תנורי נפט וקרוסין הם גורם סיכון להרעלה של תינוקות וילדים בשל הצורך להחזיק את חומרי הדלק שלהם בבית, ולכן חשוב לאחסן אותם הרחק מהישג ידם, באריזה המקורית, ולא, למשל, בבקבוקי שתייה קלה העלולים לבלבל ילדים.
הרעלת פחמן חד-חמצני (CO) היא אחת הסכנות הגדולות בשימוש באמצעי חימום המבוססים על תגובת שריפה. פחמן חד-חמצני נוצר כתוצאה מתגובת שריפה לא שלמה של דלקים שונים כמו גז, עץ, פחם, נפט או קרוסין. מדובר בגז חסר ריח או צבע, שלא ניתן לאתרו בחושים הרגילים, והוא מצטבר בחללים לא מאווררים. בתחילת 2022 מתו שלושה ישראלים כתוצאה מהרעלת CO בעקבות שימוש באמצעי חימום לא תקינים במקום סגור ולא מאוורר. גם חשיפה ממושכת עלולה לפגוע בבריאות ולגרום לנזקים נוירולוגיים, כולל לשמיעה. במידת האפשר, יש להימנע משימוש באמצעי חימום אלו בבית. אם אין ברירה, חשוב להשאיר חלון פתוח לאוורור החדר, לדאוג לכך שהעשן יוצא החוצה, ושפעולת המכשיר תקינה.
קשה להרגיש בסימנים הראשונים להרעלה, והם ניכרים רק ברמות של יותר מ-20% CO בדם. בחילות וכאבי ראש הם הסימנים הראשונים, וככל שהפחמן החד-חמצני מצטבר, נוספים תסמינים כמו בלבול ושקיעה במצב ההכרה. מדובר במצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לבית החולים. במקרה של חשד להרעלה כזו, יש להזעיק מיידית שירותי עזרה ראשונה ולפנות את הנפגעים למקום מאוורר.
עוד מקור סיכון באמצעי הסקה המבוססים על שריפת דלקים: זיהום אוויר הנוצר בתוך הבית, גם כשיש אוורור. ארגון הבריאות העולמי מעריך שבכל שנה מתים ארבעה מיליון איש כתוצאה מזיהום אוויר הנוצר בעת חימום הבית ושגורם למחלות נשימתיות ולבביות. יש להימנע ככל האפשר משימוש באמצעי חימום אלו. גם עישון סיגריות ושימוש בכירת גז גורמים לזיהום אוויר בבית, ולכן חשוב לאוורר את הבית בזמן בישול ולהימנע מעישון בו.
5 צפייה בגלריה
האמצעים הבטוחים ביותר לחימום הבית הם אלו שאין בהם מקור אש או חום גלוי - כמו רדיאטור
(צילום: shutterstock)
כוויות
עם הירידה בטמפרטורות יש עלייה בצריכת מאכלים ומשקאות חמים ובחימום הבית. כל אלו מעלים את הסיכון לכוויות, במיוחד בקרב ילדים ותינוקות (שאינם מודעים לסכנות ובעלי שטח עור גדול ביחס לגוף) ובקרב בני הגיל השלישי (בעקבות ירידה בקואורדינציה ובחדות החושים והאטה ביכולת ההחלמה של הגוף). גם חגי החורף השונים עשויים להעלות את הסיכון לכוויות, בין אם מטיגון סופגניות ולביבות לקראת חנוכה, או כתוצאה מסכנת שריפה מנרות, מזיקוקים או מעץ אשוח דליק.
שלושה גורמים מרכזיים מאפיינים את חומרת הכוויה: דרגת הכוויה, המתייחסת לעומק הנזק הנגרם לעור; שטח הכוויה על פני הגוף; ומיקום הכוויה. יש חשיבות גם לגיל, למחלות כרוניות ולרקע לכוויות (כוויות משריפה עשויות לכלול גם שאיפת עשן והרעלת CO).
כוויות מדרגה ראשונה הן כוויות קלות המערבות את השכבה החיצונית של העור ומתאפיינות באודם מקומי, בכאב ובהיעדר שלפוחיות. כוויות אלו בדרך כלל אינן מסוכנות, וניתן לטפל בהן בבית בקלות, ובמידת הצורך לפנות למרפאה.
כוויות מדרגה שנייה חודרות לשכבת הדרמיס של העור ומאופיינות באדמומיות, בהיווצרות שלפוחיות, בכאב עז וברגישות גבוהה למגע ואפילו למשב רוח קל. אם הכוויות קטנות, ניתן לטפל בהן בבית. כוויות גדולות יותר (יותר מ-15% משטח גוף של מבוגר או 10% משטח גוף של ילד) או כאלו המערבות פנים, אברי מין, מפרקים או כפות ידיים - דורשות טיפול רפואי מיידי, אך גם בכוויות קטנות יותר יש לפנות לטיפול רפואי בהקדם.
כוויות מדרגה שלישית חודרות לכל עומק העור ולעיתים מתחתיו ומאופיינות במראה שחור ושרוף, אדום בוהק או דמוי שעווה. שטח הכוויה לרוב אינו כואב בשל הרס העצבים. כל כוויה בדרגה שלישית דורשת פנייה מיידית לטיפול רפואי.
כיצד נצמצם את הסיכון לכוויות?
א. נשתמש באמצעי חימום בטוחים ללא מקור אש או חום גלוי.
ב. נרחיק מאמצעי החימום כל דבר דליק כמו בגדים, רהיטים, קישוטי נייר או פלסטיק.
ג. את החנוכייה נדליק באזור בטוח, ללא אביזרים דליקים, על משטח יציב ותחת השגחה מתמדת. מתחת לגיל תשע ההדלקה תתבצע רק בעזרת מבוגר.
ד. נרחיק אמצעי חימום מעץ האשוח ולא נשאיר את האורות בו דולקים ללא השגחה.
ה. נרחיק מהישג ידם של ילדים תבשילים ומשקאות חמים. אין להשאיר סירים חמים בקצה השיש, בקצה השולחן, בקצה מפת השולחן או על הרצפה.
ו. לא נשתה משקאות חמים בזמן החזקת תינוקות וילדים או במהלך טיפול בקשישים.
ז. נעדיף את הלהבות האחוריות בכיריים ונפנה את הידיות לכיוון הקיר. בזמן טיגון בשמן עמוק נרחיק ילדים קטנים מהמטבח.
5 צפייה בגלריה
כדי לצמצם את הסיכון לכוויות, נדליק את החנוכייה באזור בטוח, ללא אביזרים דליקים, על משטח יציב ותחת השגחה מתמדת
(צילום: shutterstock)
כיצד נטפל בכוויות?
הטיפול הראשוני הטוב ביותר הוא שטיפה מיידית במים. אין להצמיד קרח לעור. במידה שהכוויות נרחבות, יש להגביל את משך השטיפה במים למספר דקות למניעת היפותרמיה. אם יש התלקחות של בגדים, צריך להכחיד את הלהבות בעזרת שמיכה או גלגול על הקרקע. כוויות נרחבות הן מצב מסכן חיים, ולכן במקרה של כוויות גדולות יש להזעיק שירותי הצלה ולפנות את הנפגעים מיידית לבית חולים. אם הכוויות קטנות ושטחיות, יש לפנות למוקד רפואי או למרפאה, ובהמשך לטפל לפי הוראות הצוות הרפואי.
בשום אופן אין להשתמש ב"תרופות סבתא" כמו ביצה, מרגרינה, לבן או שמן. אלו עלולים לגרום לזיהום, והצוות הרפואי עלול להתקשות לנקות את הכוויה. במידה שהכוויה קטנה מאוד ולא דורשת פנייה לעזרה רפואית, לאחר הניקוי ניתן למרוח משחת ביאפין או טרולאמין בעובי של כחצי סנטימטר, שלוש עד חמש פעמים ביום. אם הכוויה קטנה, ולא בטוחים אם יש הצדקה לפנות לטיפול, זכרו: אם יש ספק - אין ספק. פנו למוקד או למרפאה.
5 צפייה בגלריה
קיבלתם כוויה? בשום אופן אין להשתמש ב"תרופות סבתא" כמו ביצה, מרגרינה, לבן או שמן. אלו עלולים לגרום לזיהום
(צילום: shutterstock)
סכנת החלקה
גשמים, בוץ, ברד, קרח ושלג מגבירים את סכנת ההחלקה. החלקה היא סיבת הפציעה והמוות הנפוצה ביותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65, אז עולה הסיכון לשברים ולפגיעות ראש. הנפילות מסוכנות במיוחד למבוגרים, אך גם אנשים צעירים עלולים להיפגע, שכן נפילות יכולות לגרום לחבלות כואבות, לנקעים, לשברים ולחבלות ראש. אפילו נפילה קלה יחסית יכולה להוביל לשבר, מה שעלול להוביל אצל מבוגרים לפגיעה בריאותית ארוכת טווח ולהעלות את הסיכון לתמותה.
מוגבלות בתנועה וביציבות, קשיי ראייה ותופעות לוואי של תרופות מסוימות או סמים ואלכוהול הגורמים לעיכוב בזמן התגובה וביציבות – כל אלה יכולים להעלות את הסיכון לנפילה. נעילת נעליים נוחות עם סוליות המונעות החלקה, שימוש באביזרי ראייה וניידות מתאימים, פעילות גופנית לשיפור שיווי המשקל וצפיפות העצם והתייעצות עם רופא לגבי תרופות העלולות לגרום לבעיות שיווי משקל – אלו יכולים לעזור למנוע נפילות.
נטילת תוסף ויטמין D אצל מבוגרים יכולה לעזור לחיזוק בריאות העצם, ומומלץ להתייעץ עם רופא בנושא. חשוב להיזהר בעת הליכה בזמן גשם או שלג או אחריהם מחשש להחלקה על קרח, שלוליות ובוץ. מומלץ להתקין אביזרי בטיחות כמו מעקה ופסים המונעים החלקה במקומות עם רצפה חלקה או מדרגות.
יש לפנות לטיפול רפואי בכל מקרה של חבלת ראש אצל מבוגרים מעל גיל 65, כאב עז, שינוי במצב ההכרה וכל חבלה אחרת המלווה בכאב עז ובקשיי נשימה.
הכותב הוא בוגר תואר שני בביוטכנולוגיה וחבר בעמותת "מדעת"
