מומחה בכיר פרופ' דרור מבורך
(צילום: נויל האריס)
מספר החולים קשה שובר שיאים בכל בתי החולים, וכך גם בהדסה עין כרם. "יש לנו 146 חולים, שזה שבע מחלקות קורונה פתוחות ושתי מחלקות טיפול נמרץ", אומר היום לאולפן ynet פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בבית החולים הירושלמי. "שבע מחלקות קורונה הן משהו שלא היה לנו עד עכשיו. בשיא הגל השלישי, בינואר הקודם, היו רק שש".
קראו עוד:
לדבריו, לא הייתה חשיבה לטווח ארוך בנושא מערכת הבריאות, ומכאן הליקויים שנחשפים עכשיו. "היה פרק זמן של שנתיים כדי לנסות לתקן", אומר פרופ' מבורך, "ולא ראינו תיקונים גדולים - לא במחלקות פנימיות, לא ביחידות לטיפול נמרץ ולא בכוח סיעודי. לא עשו פה חשיבה לחמש ולשבע שנים. בעיקר היו פה תיקונים מיידיים, והתוצאה היא עומס על המערכת ושחיקה של הצוות, שעובר חוויות לא פשוטות".
פרופ' מבורך נשאל אם בית החולים עדיין מסוגל לעמוד בעומס ולתת טיפול טוב, והשיב: "אין פה מראות כמו באיטליה באפריל 2020. יש פה עבודה מסורה וטובה, ובדרך כלל יש מענה לכל, אבל צריך להבין שכאשר שתי אחיות מטפלות ב-25 חולים, אז המענה האישי, הסיעודי, הטיפולי, לא יהיה אופטימלי.
"אין פה מראות כמו באיטליה באפריל 2020. יש פה עבודה מסורה וטובה, ובדרך כלל יש מענה לכל, אבל צריך להבין שכאשר שתי אחיות מטפלות ב-25 חולים, אז המענה האישי, הסיעודי, הטיפולי, לא יהיה אופטימלי"
"בעשר השנים האחרונות לא תכננו טוב את מערכת הבריאות: אין מספיק מחלקות פנימיות, אין מספיק מחלקות טיפול נמרץ, אין מספיק תקנים, יש אפליות בין בתי חולים. יש פה בעיות ארוכות טווח, שבפרוץ מגפה, קשה מאוד לתקן אותן, וכשהמגפה שוככת קצת - מיד שוכחים אותן. לגבי ההחלטות המיידיות, אני חושב שאפשר היה לחסן בבתי הספר, לא הנגישו מספיק חיסונים לפריפריה, משפחות עניות התחסנו פחות. היו הרבה דברים יצירתיים שאולי אפשר היה לעשות יותר טוב. מי שהאחריות מוטלת עליו, עושה כמיטב יכולתו. הבעיה היא יותר בהיערכות לטווח הארוך, ובתחום הזה לא נעשה הרבה בשנתיים האחרונות".
"אפשר היה לחסן בבתי הספר, לא הנגישו מספיק חיסונים לפריפריה, משפחות עניות התחסנו פחות. היו הרבה דברים יצירתיים שאולי אפשר היה לעשות יותר טוב. מי שהאחריות מוטלת עליו, עושה כמיטב יכולתו. הבעיה היא יותר בהיערכות לטווח הארוך"
פרופ' מבורך גם נשאל אם הוא חושש שהווריאנט החדש, BA-2, ייצור גל תחלואה נוסף, והשיב: "אני לא שותף להערכות כמו של הנס קלוג מארגון הבריאות העולמי, שהוא רואה את הסוף. אני לא יודע על סמך מה הוא רואה את הסוף. אני לא חושב שיש נתונים שמעידים על כך. הזן החדש יכול לפתוח גל בפני עצמו. גם יכולים להגיע עוד וריאנטים. אנחנו מקווים שיהיו לנו חודשיים-שלושה של מנוחה בין גל לגל, אבל זה לא ודאי".
"אפשר היה לחסן בבתי הספר, לא הנגישו מספיק חיסונים לפריפריה, משפחות עניות התחסנו פחות. היו הרבה דברים יצירתיים שאולי אפשר היה לעשות יותר טוב. מי שהאחריות מוטלת עליו, עושה כמיטב יכולתו. הבעיה היא יותר בהיערכות לטווח הארוך"
בסיום הריאיון סיפק פרופ' מבורך נתונים על החולים קשה שמאושפזים עכשיו בהדסה. "הם יותר קשישים, יותר עם מחלות רקע ופחות מחוסנים", אמר. "על אף שהמחלה עכשיו יותר קלה מהדלתא, עדיין יש חולים שמגיעים להנשמה. עם זאת, אין לנו אף חולה על אקמו, בין היתר בגלל הגיל הגבוה של החולים, שמגיעים למצבים האלה כשאקמו כבר לא יעזור להם. למחוסנים שמגיעים למצב קשה יש בדרך כלל מחלות רקע מאוד משמעותיות. רוב המחוסנים עוברים את המחלה בצורה קלה".
מרואיין נוסף באולפן ynet היום היה פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שהדגיש את ההזנחה הממושכת של מערכת הבריאות מצד הרשויות. "יש עומס אדיר עכשיו על המערכת - גם בקהילה, גם בבתי החולים", אמר. "אנחנו עכשיו קוצרים את פירות הבאושים של ההזנחה רבת השנים. כל ההבטחות של הממשלה הקודמת וגם של הנוכחית לא קוימו". צפו בדבריו:
מומחה באולפן פרופ' נדב דוידוביץ
(צילום: נויל האריס)
