חסינות שבאה בעקבות הדבקה מקורונה מספקת הגנה חזקה ומתמשכת מפני התוצאות הקשות יותר של המחלה, כך על פי מחקר שפורסם ביום חמישי האחרון במגזין הבריאות היוקרתי "לאנסט". ההגנה מהדבקה במחלה, אומרים המומחים במחקר, זהה לזו שמסופקת באמצעות שתי מנות של חיסון mRNA. על פי ממצאי המחקר, חסינות שנרכשת מהידבקות בקורונה הורידה את הסיכון לאשפוז ומוות כתוצאה מהדבקה חוזרת במחלה ב-88% למשך עשרה חודשים לפחות.
קראו עוד:
"מדובר בחדשות טובות מאוד, במובן הזה שההגנה מפני מחלות קשות ומוות לאחר המחלה היא ממושכת ומגיעה לעשרה חודשים לפחות", אומר מחבר המחקר, ד"ר כריסטופר מוריי, מנהל המכון למדדי בריאות והערכה באוניברסיטת וושינגטון. "עם הכמות האדירה של אנשים שנדבקו בקורונה לאחרונה, סביר מאוד להניח שרבים עדיין נהנים מההגנה הזו מפני מחלה קשה", הוסיף.
עם זאת, מומחים מדגישים כי חיסון הוא הדרך המועדפת לחסינות, לאור הסיכונים הרבים במחלת הקורונה, במיוחד אצל אנשים שאינם מחוסנים, שלא לדבר על האוכלוסיות השונות הסובלות ממחלות רקע העלולות להחמיר את המחלה. "הבעיה עם להגיד 'אני הולך להידבק כדי לקבל חסינות' היא שאתה עלול להיות אחד מאותם אנשים שבסופו של דבר מגיעים לבית החולים במצב קשה", אמר מוריי. "למה לקחת את הסיכון כאשר אתה יכול להגן על עצמך באמצעות חיסון, בצורה בטוחה מאוד?"
"מדובר בחדשות טובות מאוד, במובן הזה שההגנה מפני מחלות קשות ומוות לאחר המחלה היא ממושכת ומגיעה לעשרה חודשים לפחות. עם הכמות האדירה של אנשים שנדבקו בקורונה לאחרונה, סביר מאוד להניח שרבים עדיין נהנים מההגנה הזו מפני מחלה קשה"
המחקר מהווה את המטא-אנליזה הגדולה ביותר עד כה שבדקה חסינות בעקבות הידבקות בקורונה. הוא כלל 65 מחקרים מ-19 מדינות והשווה את הסיכון לפתח שוב קורונה בקרב אנשים שהחלימו מהמחלה לעומת מי שלא נדבקו. אנשים בעלי חסינות כפולה – חיסון ותחלואה קודמת - לא נכללו במחקר. גם תת-וריאנטים של האומיקרון, שהופיעו בסוף הסתיו ובתחילת החורף בשנה שעברה, כולל אלו הנפוצים כיום, לא נכללו.
הידבקות קודמת בנגיף הקורונה לא השפיעה משמעותית על עצירת ההידבקות במוטציות החדשות: ההגנה מפני הדבקה מחדש במקרה זה הייתה 74% לאחר חודש אחד, אך ירדה ל-36% בחודש העשירי. כן נמצא שההגנה מפני תסמינים דועכת מהר יותר לעומת הגנה מפני אשפוז ומוות.
ד"ר בוב וכטר, יו"ר המחלקה לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, הודה כי הופתע מהממצאים של המטה-אנליזה בדבר חוזק ההגנה שנוצרה מהידבקות קודמת במחלה. "ההגנה מפני זיהום חמור, הן בהיקף והן במשך של כמעט שנה, היא באמת גבוהה באופן מפתיע", אמר וכטר, שלא היה מעורב במחקר.
האם חסינות הנרכשת מהידבקות במחלה גוברת על החיסונים?
החסינות שנוצרה מזיהום נמצאה "גבוהה לפחות, אם לא גבוהה יותר", מזו שמספקות שתי מנות של חיסון mRNA, כתבו מחברי המחקר. בעוד מוריי ווכטר הסכימו שהחיסון נשאר הדרך הבטוחה ביותר, הם מציעים לפחות להכניס למערכת השיקולים את עניין התחלואה הקודמת במסגרת קבלת החלטות ומדיניות, כמו דרישות לחיסון, אמרו.
"מה שאירופה עשתה עם העדויות האלה היה הגיוני מאוד, וזה המקום שבו ראיות להידבקות קודמת נתפסו כשוות בעצם לחיסון מבחינת דרישות הכניסה למקומות", אמר מוריי. "לכל הפחות", הוסיף, "גורמים רשמיים צריכים לקבל את זה שראיות על מחלה מהתקופה האחרונה הן שוות ערך לחיסון".
מתי צריך מנת בוסטר נוספת? יש לציין שהחסינות שנרכשה מהמחלה אכן הלכה ודעכה לאט יותר לעומת החסינות משתי מנות של חיסון mRNA. עם זאת, מוריי אמר כי מנת דחף תעלה את ההגנה לרמה גבוהה יותר. כיום המרכז לבקרת מחלות ומניעתן ממליץ להמתין שלושה חודשים לאחר ההדבקה כדי לקבל מנת דחף. יכול להיות שאנשים עם מערכת חיסונית בריאה יוכלו למתוח את התקופה עד לשישה חודשים, כי התגובה החיסונית ממשיכה להתפתח, זאת לדברי מומחה לאימונולוגיה באוניברסיטת אריזונה. גם וכטר מסכים: "זו מסקנה סבירה מהסתכלות על המחקר".