לראשונה בהיסטוריה – כעשרה חודשים מאז חתימת הסכם השלום עם האמירויות – תתרום אזרחית ישראלית כליה עבור תושב איחוד האמירויות, ואילו ישראלי אחר יקבל כליה מאזרח איחוד האמירויות.
המהלך יוצא הדופן – שעדיין טעון אישורים סופיים וסגירת קצוות אחרונים – צפוי להתקיים השבוע במסגרת תוכנית הצלבה בינלאומית של תרומות איברים, וישתתפו בו שלושה בתי חולים בישראל.
על פי התוכנית, מחרתיים צפויות שני מרקוביץ (39) מנשר, יחד עם אמה – הסובלת מאי־ספיקת כליות וזקוקה לתרומת כליה – להגיע לאשפוז במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
קראו עוד:
מרקוביץ צפויה לתרום כליה לתושב אבו־דאבי. במקביל, אמה של מרקוביץ תקבל בתמורה כליה שתוצא מתורם בבית החולים בילינסון בפתח־תקווה. קרוב משפחתו של אותו תורם מבילינסון יאושפז במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה – שם תושתל בגופו כליה שתגיע מאבו־דאבי, מקרוב משפחתו של המושתל שיקבל את כלייתה של מרקוביץ.
"תוכנית ההצלבות לתורמי כליה חיים מסייעת לממש את רצון המשפחה לתרום גם אם אין התאמה רפואית", הסבירו במרכז הלאומי להשתלות. "כאשר ישנו זוג של תורם ונתרם במשפחה ללא התאמה ביניהם – במרכז הלאומי להשתלות יחפשו התאמה עם זוג אחר שגם אצלו לא נמצאה התאמה".
לאור הניסיון במדינות אחרות, במרכז מצפים שתוכנית זו תאפשר, בתוך זמן קצר יחסית, למחצית מהחולים הממתינים להשתלת כליה מתורם חי למצוא זיווג מתאים ולעבור השתלה.
"אמא שלי חולת אי־ספיקת כליות, והחלטתי לתרום לה אך לא נמצאנו מתאימות", סיפרה מרקוביץ אתמול. "שאלו אותנו אם אנחנו רוצים להיכנס לתוכנית הצלבה. ההתאמה שמצאו לאמא שלי היא פה מהארץ, ואילו אני מתאימה למישהו מאבו־דאבי, אז הכליה שלי טסה אליו".
על העובדה שתהיה הישראלית הראשונה שתתרום לתושב איחוד האמירויות אמרה מרקוביץ: "לפני שבועיים סיפרו לי שהכליה שלי מתאימה למישהו מאיחוד האמירויות. לא סיפרו לי הרבה, ואני רק יודעת שזה בחור ושהוא מאבו־דאבי. זו תוכנית ההצלבה הראשונה שעושים אותה בשיתוף האמירויות. למען האמת, לא חשבתי שזה כזה ביג דיל. אני יכולה להבין שזה משהו יוצא דופן, אבל האם אני מרגישה משהו מיוחד? מבחינתי זה כמו לתרום למישהו כאן. המטרה שלי היא לעזור לאמא שלי. אני רוצה שהיא תחיה חיים נורמליים משום שמאז האבחון היא הפכה להיות שבר כלי. אמא שלי התרגשה מאוד לגלות על התרומה, כי עד לרגע הזה היינו קרובים כל כך הרבה פעמים. כשהודעתי לה שזה קורה, היא מאוד שמחה. במשפחה הופתעו כששמעו שאני תורמת למישהו מאבו־דאבי. זה נשמע להם כמו משהו מסרט. זה נשמע לא הגיוני שמישהו מאבו־דאבי יזדקק לכליה ממישהו מישראל. אני לא יודעת עליו שום דבר, רק שהוא גבר".
מרקוביץ ואמה צפויות להתאשפז מחרתיים בשיבא. "אני אמורה להיכנס לניתוח למחרת, והניתוח יהיה בסביבות שלוש שעות", הסבירה מרקוביץ. "לאחר מכן הכליה שלי תוטס לאבו־דאבי, ואמא שלי תיכנס אחריי לניתוח. לא מדובר בניתוח קשה, והתועלת עולה על הסיכון. אני שלמה עם המהלך כדי להציל את החיים של אמא שלי. לא הייתה לי התלבטות ולו לרגע".
"זו הפעם הראשונה שנעשית תרומה וקבלה מאבו־דאבי", הסביר אתמול פרופ' איתן מור, מנהל מרכז ההשתלות בשיבא. "כל הבדיקות לקראת ההתאמה נעשו מבעוד מועד, וזה כלל גם העברה של מבחנת דם מישראל לאבו־דאבי, ומאבו־דאבי לרמב"ם. ראינו שיש התאמה, העברנו את הדוחות הרפואיים שהוחלפו בינינו לבין אבו־דאבי. הכל בעצם מוכן. לאחר הנחיתה באבו־דאבי המטוס מיד יחזור על עקבותיו עם הכליה של התורם משם. כל התהליך של ניתוח ההוצאה וההשתלה, כולל הוצאות הטיסה – הם של המרכז הלאומי להשתלות, שאחראי על המעבר. מדובר על עלות של כמה אלפי דולרים, אך היא שולית ביחס לרווח שיש בשלוש השתלות כליה. זה משהו שהוא מאוד משמעותי. עכשיו אני יכול לדבר עם הקולגות שלי באבו־דאבי באופן חופשי, הודות להסכמי אברהם, וזה כיף לא רגיל להיות חלק משיתוף פעולה מהסוג הזה גם עם מדינה שכנה. זה צעד שעשוי לקדם את השלום. כשדיברתי עם הרופאים מאבו־דאבי הם אמרו שהם שמחים גם כן להיות שותפים לפעם הראשונה שנעשית הצלבה בין ישראל ואיחוד האמירויות. סיכמנו שניפגש גם פרונטלית, ויכול להיות שאחרי הקורונה נארגן מפגש משותף פנים מול פנים".
